חאדר אבו־סיף: "חשוב שהערבים הגאים ישמיעו את קולם"

במסגרת סדרת הרצאות בתיאטרון יפו מגיע איש הלילה להלחם ולדבר בשם הגייז הערבים והפלסטינים. בינתיים הוא די לבד

גיא ארליך, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גיא ארליך, עכבר העיר

השבוע ישיק תיאטרון יפו את סדרת המפגשים התרבותיים החדשה שלו עם יענקל'ה אגמון ונורמן עיסא. ערב הבכורה – שיתקיים תחת הכותרת "יפו העליזה" – יציין את חודש הגאווה (כן, הוא עדיין כאן) בפאנל מיוחד שיעסוק בלהט"ביות בחברה הערבית ובחברה היהודית־אורתודוקסית, ציבורים שלעתים קרובות מודרים מהשיח הלהט"בי הכללי. בפאנל – שילווה בהקרנת קטעים מתוך סרטו (המצוין) של יריב מוזר "גברים בלתי נראים", העוסק בגייז פלסטינים המבקשים למצוא מפלט בתל אביב - יתארחו חבר מועצת העיר סמי אבו שחאדה, הרב בני פרל, הבמאי חיים אלבוים וגם חאדר אבו־סיף. את אבו־סיף אתם ודאי כבר מכירים: מטורו הקבוע ב־mako, שעוסק בהיותו גיי ערבי; מהשתתפותו הפוטוגנית בקמפיין האחרון של מצעד הגאווה; ואולי מבן זוגו דויד פרל, נסיך חיי הלילה (שעומד מאחורי הליינים It's Britney Bitch ו־Absolute Madonna וערבי השפגאט לייב). לשמחתו או שלא הוא מבסס באחרונה את מעמדו כדובר הלא רשמי של הגייז הערבים, בניסיון להכניס לתוך מבול הקולות הנשמעים בקהילה גם את הקול הזה, שלא נשמע פה עדיין בצורה מספקת.

» איך גייז פלסטינים מתחבאים בתל אביב?

"הרעיון של הערב הזה הוא לדבר על גאווה גם בהקשר הערבי", מספר אבו־סיף, "להנכיח את האוכלוסייה הלהט"בית הערבית שחיה גם היא במדינה הזו. אני מאוד מקווה שבקהל יהיה גם ציבור ערבי. בערב יוקרנו גם קטעים מהסרט 'גברים בלתי נראים', והכותרת הזו היא הגדרה מצוינת למצבם של הגייז הפלסטינים. לפעמים נדמה לי שהישראלים שוכחים שלאנשים האלה מגיע להיות פה. מרגיז אותי שישראל משווקת את תל אביב כמרכז גאה בינלאומי, אבל מצד אחר מדירה ציבורים שגם הם חלק מהעיר הזו ומהמדינה הזו. יש המון עשייה חיובית בקהילת הלהט"ב בארץ, אבל לפעמים כדאי להפנות יותר משאבים למען אוכלוסיות מוחלשות, כמו ההומואים הפלסטינים, גם אם זה בא על חשבון המאבק לפונדקאות, נגיד".

במה לזהות שנמצאת בשוליים. חאדר אבו סיף בקמפיין הגאווה 2012 (צילום: זיו שדה)הטור שאתה כותב ב־mako הצליח בתוך זמן קצר לעשות הרבה רעש."אני לא טיפש, ידעתי מה יהיו ההשלכות של זה. האמת שהטור התחיל מתוך איזה דחף אמוציונלי, איזו תחושה שהגיע הזמן לדבר על כל מה שלא דיברו עליו עד עכשיו. יש המון דעות קדומות – גם אצל האנשים הכי שמאלנים – ביחס לגייז ערבים. לפעמים אנשים מופתעים בכלל שיש דבר כזה ושואלים אותי 'איך לא הרגו אותך?'. לכן היה לי חשוב לכתוב את הטור. מובן שהוא גרר המון תגובות – מהמשפחה, מהחברים ומהציבור הרחב. יש פה סיכון עצמי, בפרסום הזה. כשהטור פורסם לראשונה אחותי צילצלה אלי ואמרה לי שכל יפו מדברת על זה. זה היה מפחיד, אבל אני שלם עם הצעד הזה. אמא שלי התקשרה ואמרה לי 'קרה מה שקרה, אבל מחר אתה בא אלינו כרגיל לארוחת צהריים'. אני חושב שבסופו של דבר החשש שלי היה גדול יותר ממה שהיה בפועל".קיבלת גם תגובות קיצוניות?"בטח, המון. קיבלתי מיילים והודעות עם איומים על חיי. אבל זה היה לי חשוב: המטרה שלי בטור לא היתה לקרוא לאנשים לצאת מהארון, אלא לבקש מכולם שנתחיל להיות קהילה שלוחמת למען זכויותיה. בוא נעבוד על לצעוד במצעד הגאווה עם דגל פלסטין שצבוע בצבעי הגאווה, בואו נעביר בעצמנו מסרים פוליטיים, בואו נילחם בעצמנו את המלחמה שלנו. בעוד חמש שנים אף אחד לא יזכור מי זה חאדר, אבל בתקווה השיח הזה שאני נלחם בשבילו יקבל יותר מקום. זו המטרה שלי – לא שיכירו אותי אלא שיכירו את הנושא".אתה חושב שהשיח הזה באמת תופס יותר מקום בשיח הכללי? שהוא מקבל יותר במה?"אני חושב שבמידה מסוימת כן. לא תמיד, אגב, הייצוג חיובי. יש הרבה סרטים שבהם עדיין דמות ההומו הערבי היא דמות סטריאוטיפית, דמות של מישהו חלש, של קורבן המחכה לגואלו היהודי. אבל יש גם סרטים אחרים שנעשים פה, כמו 'גברים בלתי נראים', שמתארים את המציאות בצורה כנה ומנפצים כל מיני בועות, כמו זו שתל אביב היא עיר גאה שמקבלת אליה את כולם בצורה שווה".הדימוי התל אביבי הזה הוא שקרי?"תל אביב היא באמת עיר גאה, אבל ציבור הגייז הפלסטינים עדיין צריך להסתתר בה. כדי להתקבל בחברה הרבה גייז ערבים משנים את השם שלהם, למשל, כדי שלא יישמע 'ערבי'. הומואים ערבים שמגיעים לתל אביב נתקלים בהמון קשיים, וגם הומואים חרדים. בתוך הקהילה יש המון תתי קבוצות, איך הגייז הערבים ימצאו את עצמם? מי מדבר אליהם? לפעמים נדמה לי שהתחושה היא שאנחנו צריכים להודות על זה שנותנים לנו לחיות פה, ולא לדרוש עוד זכויות. ולכן זה חשוב מאוד שנשמיע את הקול שלנו. אגב, אני לא בטוח שאני רוצה לעמוד בראש הקבוצה הזו, אני לא מרגיש מספיק בשל, אבל אני אשמח לעזור ולסייע לכל מי שירצה להצטרף אלי".

קיבלת פניות מצד גייז ערבים־פלסטינים בעקבות הטורים שלך?"קיבלתי המון פניות, גם מגייז פלסטינים שחיים בחו"ל. חלק סיפרו לי שהם תירגמו את הטורים שלי לשפות אחרות. עם זאת, כמעט אף אחד לא אמר לי 'אני מצטרף אליך למאבק'. חשבתי לארגן איזו צעדה, שתכלול אפילו עשרה אנשים – לא משהו המוני – אבל כל מי שהסכים להצטרף היה יהודי. זה מה שהכי הורג אותי – שלא הצלחתי למצוא אפילו חמישה גייז ערבים שיצעדו איתי בשביל המאבק הזה".אפרופו צעדה – השתתפת בקמפיין האחרון של המצעד, שקיבל הרבה ביקורות, בין השאר לגבי אי הנראות של מגוון הזהויות בקהילה. טענו שהוא כמעט "סטרייטי" בחזות הנורמטיבית שלו. בזמנו הגבת לזה גם בפייסבוק שלך והגנת על הקמפיין ועל ההשתתפות שלך בו. אתה שלם עם זה?"בטח. אני רציתי להציג את הפנים שלי כהומו ערבי. הקמפיין פורסם עם אזכור של הטור שלי ב־mako וכולם יכלו לראות מי אני. בחרתי להצטרף לקמפיין כדי לתת במה לזהות שלא מקבלת מספיק במה. בחרתי להגיד 'גם אני, חאדר, הומו ערבי, נמצא פה'. היו תגובות בשמאל הרדיקלי שביקרו את הקמפיין, אבל בעיני הקמפיין היה חשוב. חוצמזה, כרגע אין שום ארגון פלסטיני שיוצא עם קמפיין גאווה משלו, אין שום גיי ערבי מוכר שמדבר בפומבי. זו הדרך שלי לשנות מעט את המצב הזה".

» "יפו העליזה". יום ג' 26.6, 20:30. תיאטרון יפו (מפרץ שלמה 10), תל אביב. כניסה חופשית בהזמנה מראש בטל' 5185563.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ