אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יורדות ובוכות: אז מה זה באמת סקס לסבי?

הנשים יותר אסרטיביות, השיח המיני השתכלל, וגם חיי הלילה נעשו יותר סליזיים. אז על מה כל הדרמה סביב סקס לסבי? ואיך אפשר לדבר על זה בלי לעשות תואר ראשון?

תגובות

1 יש שאלה שגברים חרמנים ולא ממש חכמים נורא אוהבים לשאול, ברגע של תעוזה, פתיחות או סתם חרמנות: איך לסביות עושות סקס? ומתי זה נחשב לסקס של ממש? האם ירידה נחשבת? אצבעות? כשאביזרים נכנסים לתמונה זה בטוח סקס, לא? את הנשים זה לא ממש מעניין, אבל עבור הגברים (הסטרייטים) מדובר בשאלה מהותית לא פחות מהשאלה מתי יתממש האיום האיראני.כן, כולם מכירים את גרסת הפורנו הרכה, או הקשה, שבה שתי כוסיות משתעשעות עם ידיים, לשון ואולי איזה צעצוע סמלי, עד שמבליח הזכר, האיש עם האיבר, וגואל אותן מהשיממון שנראה כמו משחק מקדים ארוך ומייגע במיוחד. וכשאתן לבד, מתי זה באמת נחשב סקס? שואלים הרפויים, ומתקשים להבין שסקס הוא סקס, אפילו כשהם מעמידים לעצמם ומביאים ביד מול סרט זול. יש לסביות שחובבות צעצועים ויש כאלה שפחות, כשם שלכל סטרייטית שמכבדת את עצמה יש דילדו במגירה ליד המיטה, ומעליה איזה ספר טוב במבצע. התפיסה שהמימוש של האינטימיות הנשית מושג רק באמצעות זין או אביזר רוטט דמוי האיבר לוקה בחוסר הבנה, בקיבעון מחשבתי ובתפיסה יהירה שמתיימרת לקבוע: עם כל הכבוד ללסביוּת שלכן, המגע ביניכן הוא רק מופע חימום לקראתנו.   

2 הזדיינתי או עשיתי סקס עם לא מעט נשים. כאלו שבאו, כאלו שהלכו, כאלו שהלכתי מהן וגם כאלו שנשארו – ללילה אחד או לשנה ויותר. היו כאלו שאני לא זוכרת את שמן וכאלו ששמן לא מפסיק להזכיר לי דברים. לכל אחת מהן נלווה מעורר תשוקה משלה. אבל תמיד איכשהו יש איזה סיפור מסגרת, נרטיב שנלווה לפרקטיקה מינית. לא רק תנוחה או הצטיינות בתכונה מיוחדת בין הסדינים, וכמעט תמיד שובל של לפני או אחרי. כזה של לב שבור מאקסית, של ערגה לדמות מסרט שמזכירה אותה, של חיזוק חיובי או תדמיתי שנתנו זו לזו. תמיד היה שם איזה סוג של רגש שבא לפני הבוקר, כשלא היה כבר מה להגיד, או בלילה, כשהמילים פשוט נתקעו לי. אחר כך זה נעלם, מתמוסס, כמו כל סיפור שמתברר כנטול פואנטה, ומקסימום אומרים שלום יפה באיזו מסיבה, יוצאים לדרינק פוסט אורגזמה או חברות אפלטונית טרום אורגזמה (כדי לספר לעצמנו סיפור שאחר כך יצדיק אותה). כי זה לא שאין סטוצים, בגידות, סקס בשירותים, תשוקה לשתי דקות ואורגזמות על הדרך, אלא איכשהו זה תמיד מלווה בפרולוג, ולא פעם גם באפילוג. דרמטי.גרסת הפורנו הרכה (מתוך "ברבור שחור")

3. ובכל זאת, קשה להתעלם מהדור החדש והסקסי של הלסביות. כאלו שלא מסתירות את הציצים באוהלי ריקושט ורוצחות במפגיע כל סממן מיני בהן, בין אם הוא נתפס בתרבות השלטת כנשי ובין אם לא. הדור הזה גם מוכן לדבר על סקס במונחים של "זיינתי אותה", בלי להתנצל, לעדן או לחשוש שיואשם בשוביניזם. את מהפכת הסקס בגרסת הסליז ניסו להביא במינרווה (לימים בית השואבה) כבר לפני חמש שנים. זה קרה בדצמבר 2006, ובבר החליטו לתת כבוד לחרמנות והכריזו על הליין פוסיקט – ערב שבו חשפניות רוקדות מול בנות מפוצצות בהורמונים ואלכוהול. היוזמה נתקלה, כצפוי, בהתנגדות מצד פמיניסטיות וכמה מהדמויות הבולטות בקהילה הלסבית. גלית בן שמחון, אז אחת הבעלים במקום ומי שבאופן כללי אף פעם לא נרתעה מלדבר על סקס באופן ישיר, שיכול בקלות להתפרש כסליזי, התעמתה עם המפגינות והסבירה שמדובר באמנות. אחת המתנגדות הבולטות שהשמיעו את קולן בזמנו היתה אושיית הלילה ענת ניר. האירוניה היא שחמש שנים אחר כך, דווקא ניר היא זו שתביא את הבשורה הסליזית לחיי הלילה של הקהילה, גם אם באדפטציה אמנותית יותר. במוצאי שבת האחרונה העלתה ניר בזיזי יחד עם דנה זיו את הסקס מניפסטו, הפקת ענק שכללה גם נשים מציגות. ניר לא קוראת להן חשפניות והיא מסבירה שמדובר באקרובטיות, עם אישורים וקבלות. את בן שמחון זה לא לגמרי משכנע. היא מייחסת חשיבות לאריזה. אבל בסופו של דבר בזיזי רקדו בחורות על עמוד. לכן, בן שמחון טוענת שהמלחמה נגד האירוטיקה והפורנוגרפיה תמיד תישאר דומיננטית בקהילה הלסבית. ועדיין, יש גם משמעות לאיך, לטרמינולוגיה שבה הדברים מוצגים. אקרובטיקה תמיד תישמע יותר מכובדת מחשפנות. אולי בגלל זה ניר לא מסכימה לקביעה שבחורה על עמוד היא בחורה על עמוד. לדבריה, 500 הנשים שהגיעו לסקס מניפסטו פחות התעניינו בגוף ויותר ביכולות שהוא מפיק. ניר וזיו, שיודעות לזהות צרכים ולהפוך אותם להפקות, הבינו כנראה שיש צורך בהעלאת מינוני הסקס במרחב הלסבי. "הסקס מניפסטו זו מסגרת שמדברת על סקס, לא מתעסקת בתיווך הגברי וגם לא נועדה לשעשע גברים, אלא לפתוח שיח ולדבר על מין ומיניות בין נשים ובין עצמן", אומרת ניר, "הנשים הן לא אובייקט אלא פרפורמריות. זה פורנו דאנס מאוד שונה, לא חשפניות, לא סליז, לא סקס עם פורקן וקתרזיס. אנחנו רוצות לעורר את השיח. יש הבדל בסקס בין נשים לגברים. אצל נשים הוא מהותי ועמוק יותר. לסביות מחפשות אורך רוח, סבלנות, גם כשמדובר בסטוץ. נשים צריכות להבין עם מי הן, למה ואיך, ושלסקס יקדם איזשהו בילד אפ והרבה הרבה סבלנות".יש צורך בהעלאת מינוני הסקס במרחב הלסבי (מתוך הסרט "הילדים בסדר")

4 למרות שיש ביקוש, יש צרכים ויש גם טקסטים ישירים ופסאודו מהפכניים בעברית (כן, כולנו קראנו את "הנה אני מתחילה" ולא הפסקנו לדמיין ידיים נתחבות לכל מיני אזורים), הקהילה הלסבית עדיין לא נתפסת כמאוד מינית, בניגוד לחד מיניים מהצד השני של המתרס, שאצלם מיניות מתפרצת וחסרת עכבות היא מאפיין מרכזי. בן שמחון חורצת ש"הצעירות גדלו במקום יותר מפותח, יותר מדובר ופחות סגור, הן הרבה יותר משוחררות", אבל עדיין נדמה שבדרך לכל מיתולוגיית סקס בשירותים, כמעט כל לסבית מצטיידת בסרט או בסיפור נלווה שהיא מספרת לעצמה. בדרך לאורגזמה תמיד יש איזה רגש, גם אם זה וואן נייט סטנד, סטוץ או זיון אקראי. כן, גומרים והולכים, אבל קודם או אחר כך חופרים. ובכל זאת, שרי לביא, סקסולוגית שמטפלת בעיקר בזוגות חד מיניים, מבחינה בניצנים של שינוי, לפחות בדרישה להנאה. לביא, סטרייטית ואחות ללסבית ולהומו, התנדבה במשך שנים בקהילה, ולפני שש שנים החלה לטפל באופן פרטי בזוגות חד מיניים בקליניקות שלה בתל אביב ובכוכב יאיר. "היום נשים בכלל ונשים לסביות בפרט מרגישות ואומרות שמגיע להן ליהנות ממין. הן נהנות ומרוצות מהזוגיות והמשפחה ומהיותן אמהות, אבל לא מסתפקות במין ממוצע, או בלתת ידיים וללטף את הרגליים", היא אומרת. לביא בטוחה שהיכולת להתייחס לסקס כאל עולם תוכן לגיטימי התאפשרה בזכות ההצלחה של מאבקים בסיסיים יותר כמו יכולת לקיים זוגיות לסבית לאורך זמן, לקנות בית ביחד ולגדל ילדים. עכשיו יש זמן להתפנות לרוטב ולתוספות. ומה לגבי תוספת של ממש? "אני מטפלת בהרבה מקרים של גורם שלישי שנכנס לזוגיות, וכשמדובר בנשים זה בסופו של דבר פוגע במערכת", אומרת לביא, "זה לא עובד אצלן. הן סובלות יותר מההשלכות ומשלמות מחיר כבד יותר. הגברים יכולים להפריד בין המין ובין הרגש, אצל הנשים זה קורה פחות. הן לא מצליחות לפעול באוטומט".

5 אולי כדי לרכך את העימות החזיתי עם הסקס, בערב בזיזי שולבו עבודות וידאו ארט, ובנוסף, בשלב מסוים הוקרא טקסט בעברית שנכתב בשיתוף המגזין הקווירי "MS.USE", על ידי לורן מילק, טקסט שדיבר על תשוקה של גוף לגוף. בכל זאת, את הערב בזיזי הגדירו כאירוע שנועד "לתת ביטוי לייצוגים נשיים פרובוקטיביים המונחים על ידי דמיון וחשיבה קווירית". האם גם לכם זה נשמע אקדמי מדי? מצד שני, מה האלטרנטיבות? אולי עדיף ששיח הסקס הלסבי יהיה מפותל ותיאורטי מאשר להיכנע ולפשט אותו בשביל הגבר החרמן, ולהסביר לו שגם בלי הקסם שבו הוא בורך, אנחנו מצליחות ליהנות. וכן, גם לגמור.

כתבות שאולי פספסתם

*#