עיר החטאים: איך לגור איתו בלי להפרד אחרי חודש - לילה - הארץ

עיר החטאים: איך לגור איתו בלי להפרד אחרי חודש

תני לו מרחב נשימה, אל תעשי לו סצינות כל שני וחמישי ותחלקו את מטלות הבית. כל הדרכים לגור עם הגבר שלך יותר מחודש

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יעל רון, עכבר העיר אונליין

אודה ואתוודה. מחויבות תמיד הפחידה אותי. כל זכר מסוג אלפא או חיית מחמד שנכנסו לחיי זכו מייד לנאום ה"קוראים לי יעל רון ואני מפחדת ממחויבות". מהזכרים, לרוב, נפטרתי חיש מהר. את חיות המחמד, לעומת זאת, גידלתי עד לשיבה טובה או פרישה מרצון באמצעות זריקת הרדמה. זאת בדיוק הסיבה שחוג חלילית או סדרות טלויזיה עם יותר משתי עונות, ואנוכי- מעולם לא היינו חברים. הדברים היחידים בחיי אליהם הסכמתי להתחייב היו התמכרות לשוקולד והפרעות אכילה. רק בהם דבקתי והתמדתי מכוח ההרגל.ואז, אחרי ארבעה חודשים של זוגיות שעשתה לשנינו גורו גורו בלב, שבה אפילו הריבים התבצעו בטונים שקטים, הוא הציע שנעבור לגור ביחד. "יהיה כיף", הוא הבטיח בעודי עוטה על עצמי פני אבלה ואורזת את חפציו לתוך קופסאות קרטון במטרה להכחידו לנצח מחיי. "מה את מפחדת כל כך", הוא הוסיף ושלף מתוך תיקו המרופט תקליט ישן שתמיד רציתי ומעולם לא הצלחתי להשיג; תרגיל זול שנועד לסמא את עיני ולשחד אותי. אבל אני לא נכנעתי והסברתי שאהבה לחוד ומגורים לחוד, ושהכי כדאי לא לערבב בין שניהם כדי לא להפר את שלוות חיי.

מקץ שבועיים בהם חרשתי את התקליט חזור וחרוש, וגם יכולתי להשבע ששמעתי מסרים חבויים, נכנעתי. המהמתי "נו שויין", הסברתי לעצמי ולמושלמסקי שאם עד עכשיו זה הרגיש נסבל, כנראה שיש לזה עתיד, ואפילו פיניתי במיוחד עבורו מדף ומגירה תחתונה. אחסוך לכם את האפילוג המותח: המעבר עבר חלק, ומלבד מספר ריבי איקאה מטופשים, השלום שכן בקן הקוקיה הפרטי שלנו והיינו מרוצים. המריבות הגיעו בערך חודש אחרי האיחוד הנדלני ונסובו סביב קשיי הסתגלות למצב החדש בו הפכנו לשני אסירים המשוועים לקצת פרטיות, שקט ומרחב אישי, בדירה תל- אביבית מיניאטורית ונטולת פתחי מילוט אפשריים. רגע לפני שציידתי אותו בכרטיס "צא מהכלא, אתה חופשי", התכנסנו לשיחה. ניתחנו, רבנו, חפרנו, השלמנו, בכינו והבטחנו שמעתה יהיה טוב יותר. "רק תפסיקי ליבב, אני לא יכול יותר".וכעת, בזכות אותו ערב, אמוציונאלי אך מלא תובנות, תוכלו גם אתם, אריק מכפר מסריק, אפרת מקיבוץ שמרת ודניאל מבית עוזיאל, לצלוח בשלום את חבלי הלידה של מגורים משותפים ולנצח את הססטיסטיקה העגומה המצביעה על אחוזי פרידה גבוהים בקרב אלו שלא קראו את הכתבה.

שיחה תמיד עוזרת (צילום מתוך הסרט: The break up)

אז כנסו לשיחה את השמופי האישי שלכם והסבירו בטון צמרירי ורך: "כך נוכל גם אנחנו להסתדר ללא מגשר". לקרוא ולא לשכוח.

מרחב מחיה: בלי "ממי" טרחני כל דקה בין אם נדדתם לשרון המרווח ובין אם התפשרתם על כוך תל- אביבי מחניק, מרחב מחייה אישי הוא מרכיב חובה ביחסים שלכם והוא זה שיאפשר לכם לנהל חיים אישיים חיוניים בתוך כל הביחד הזה, ולתפקד כשני מוחות נפרדים.המשמעות היא שלא כל הימצאות בחלל משותף דורשת פעילות משותפת או דיבורים בלתי פוסקים, ולא כל דקה של שקט צריכה להיות מופרת על- ידי פסקול "ממי" טרחני רק כדי שיהיה על מה לדבר. כבדו זה את עיסוקו של זו, צמצמו נוכחות ותנו אוויר לנשימה, גם אם מדובר בגרבוץ ממושך תוך בהייה בחלל או גרוע מכך, במריחת לק אמנותית כתרפייה מרגיעה.זיכרו, אינכם הוריכם ולא כל דבר מצריך הבעת עמדה אישית או תגובה.

תקשורת בריאה: סצינות לא יעזרו הפעם  "כל העולם במה ואנחנו השחקנים", לימדו אותך במכינה למשחק, ואת, שתמיד היית טיפוס של צומי, החלטת ליישם את העניין, הלכה למעשה, ולהביע כל עוגמת נפש או אי הסכמה בסצינה דרמטית שלא היתה מביישת תיאטרון רפרטוארי או את פרידה הכט ביום שיער רע. נוחי. כשמתגוררים בנפרד, כל סצינה המסתיימת בטריקת דלת או השלכת חפץ דליק אל עבר זה שמרגיז, מקבלת את הכבוד המגיע לה ומותירה אפקט רב השפעה. במגורים משותפים לעומת זאת, ובמיוחד כשמייצג חרון האף הופך לעניין שבשגרה, מאבד האפקט המרתיע מעוצמתו והופך לאמצעי סלפסטיק בידורי. הפנימי, מחוות כעס מינימליסטית בהשראה יפנית, אפקטיבית יותר מאלף כלים המתנפצים בהשראה ים תיכונית.

הסתגלות ופשרה: הפריזר אינו גנזך  במהלך שנות הלבד שלכם ובחסות היותכם אדונים לעצמכם, פיתח כל אחד מהצדדים דפוסי התנהגות והרגלים שונים ומשונים: זו אוהבת להתעורר קצת אחרי שהנודניק בשעון מצטרד, וזה אוהב להכנס למיטה לשנ"צ חפוז כשג'ינס מאובק דבוק לאזור חלציו, או גרוע מכך, לבסס קיומו על חומוס שידע ימים טריים ופיתה עבשה. כל אלו כמו גם הרגלי תזונה טורדניים, עלולים לצוף על פני השטח ולהעכיר את חווית המגורים המשותפים. כדי לא להפוך את קן היונים שלכם לקן צרעות עוקצניות, העסוקות בריבים והטפות, הצניעו או עדנו את אותם הרגלים והטמיעו את העובדה כי לצידכם נמצא אדם נוסף עם רגישויות שונות ופתיל קצר ודליק משלכם. כמו כן, רצוי לקחת בחשבון כי הפריזר אינו גנזך, ואין לאפסן בו מאובני אוכל בני יותר משלוש שנים. כן, גם אם מדובר במאכלי עדות נדירים.

שכחת את הפח. (תמונת אילוסטרציה)

חלקו את הנטל: אתה סמרטוט? היא - כלים יום יבוא ותאבד את הסבלנות. היא תגיד לך פעם: שוב שכחת את הפח. תזכיר בעדינות פעם נוספת: אתה גם ככה לא תורם שום דבר לבית הזה, חתיכת רמש עלוקתי. בפעם השלישית היא עלולה להתעצבן ולשתוק את כעסה, בפנים רושפות, במשך יממה שלמה. גם אם אתה אינך רמש והיא אינה קצינת אס.אס, חשוב לקבוע מראש מי יעשה מה ומתי, על- מנת למנוע מריבות עתידיות, רגשי קיפוח או חשד לפגיעה במעמד האישה. אם אתה לדוגמא מופקד על הזבל, היא - חשבונות. אם אתה סמרטוט, היא - כלים וכך הלאה עד שהבית יגיע למצב תברואתי תקין, שיביא עימו שקט תעשייתי, שלום ואחווה בין שני הצדדים.  כעת, לאחר שיישמתם עצות זהב אלו ויצרתם חלל מחייה אוטופי הקורן מאנרגיה טובה, תוכלו לתלות בגאווה על הדלת "כאן גרים בכיף" מקושט נוסח נחלת בנימין, ולהאמין לכל מילה. בהצלחה.

סוגיה שמעסיקה אתכם? נושא שרציתם לדבר עליו? כתבו ליעל רון בכתובת: yaelron.tlv@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ