אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שינוי מין, פורנו וגאווה: מור ויטל נלחמת

מור ויטל, כוכבת פורנו שעומדת בראש אימפריית מין לטרנסג'נדרים, רצתה להיות הראשונה שתעניק לקהילה שלה ייצוג במצעד הגאווה. עיריית תל אביב חשבה אחרת

תגובות

"בסך הכול גם אני רציתי ליהנות, אוקיי? למה שאני לא אוכל לרקוד על משאית עם כל החברות הקוקסינליות שלי, למה שלא תהיה לנו משאית שלא מעורבת עם הומואים ולסביות, למה שלא יהיה ייצוג לקהילה שלי? אנשים אמרו מאחורי הגב שלי – מה זה, משאית של זונות וקוקסינליות, שחקניות פורנו. מי אתם שתקראו לחברות שלי זונות?", היא רושפת, מתנערת מהישיבה האגבית על הספה. "וגם זונה, איך אני איתך, היא חלק מהקהילה הזאת, ומותר לה לצעוד בפני עצמה. מה זה הדבר הזה?".שישי האחרון היה יום גרוע במיוחד למור ויטל. אחרי שנים של ריקודים סוערים על משאיות גאות היא פיספסה את רוב המצעד, איבדה את הפלאפון ואת הארנק, ננעלה מחוץ לבית למשך כמה שעות ואיחרה לפגישה חשובה. ימים כאלה קורים לכולם, ומקובל לפטור אותם בסתם קארמה רעה. אבל שישי האחרון היה אמור להיות היום שמור ויטל עושה היסטוריה להט"בית מקומית, ומקימה את המשאית הטרנסג'נדרית הראשונה במצעד הגאווה הישראלי. מי שעמד בדרכה דווקא לא היתה הקארמה, ואת האצבעות המאשימות (והמטופחות) היא מפנה לכל הכיוונים: בעלי התפקידים האטומים בעירייה, הקהילה הטרנסג'נדרית שמסוכסכת מבפנים, הומואים בעמדות מפתח שתוקעים מקלות בגלגלים, ושאר גורמים סקסיסטיים וגזעניים שהופיעו באזור כשוויטל, אושיית פורנו וקוקסינלית גאה, ניסתה לקחת את המאבק שלה ושל החברות שלה צעד אחד קדימה.סך הכל אני רוצה, לצעוד בחיי בשקט הרעיון להקים משאית של א/נשים טרנסג'נדרים למצעד מתגלגל כבר חודשים. ויטל, שחקנית, מפיקה ובמאית סרטי פורנו, שמנהלת עם חברתה נוי אביב את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים של הקהילה הטרנסג'נדרית, התנדבה ליישם אותו. "כמה מהבנות באתר שאלו למה אנחנו לא מוציאות משאית משלנו השנה", היא מספרת יומיים לפני המצעד, בטרנינג, יפהפייה ונקייה מאיפור, בסלון ביתה. "פניתי לעירייה בבקשה לממן משאית כזאת, וקיבלתי תשובה חיובית. היו להם כל מיני דרישות: קונספט, ביטוחים, טפסים מרואה חשבון, דברים כאלה. נורמלי, סבבה. יש לי הכל". אלא שרשימת הדרישות של העירייה הלכה והתארכה, והאישורים שניתנו ובוטלו שוב ושוב. "אחרי שכבר סגרנו וחתמנו, הבינו שם פתאום מי זאת מור ויטל", היא אומרת. "הודיעו לנו שהבקשה נדחתה כי היא לא מספיק טובה, שהקונספט לא מסוגנן. שלחתי את הבקשה עם תיקונים ושינויים, ולא חזרו אלי. אמרתי טוב, בטח לוקח להם זמן, בכל זאת עירייה. אני בחורה מאוד סבלנית. הזמן עבר, וחבר שאל אותי למה אנחנו לא עושים משאית. אמרתי לו שדווקא כן, וכבר הגשתי הכול וזה. אז הוא אמר לי – מפגרת, יש כבר ארבע משאיות רשומות, ושלך בחוץ". ניסיונות להבין את פשר העיכוב נתקלו בגמגומים. אחרי שגייסה את חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו), גילתה ויטל שהאחראי על המצעד מטעם העירייה, יניב ויצמן (רוב העיר), הזמין מיועץ משפטי חוות דעת לגבי התקשרות עסקית של העירייה עם אתר כמו שלה, שמופיעים בו תכנים פורנוגרפיים. חוות הדעת שלו קבעה שהעניין אולי חוקי, אבל לא מומלץ. ההמלצה הזו מקוממת את ויטל במיוחד. "מי הוא שיגיד לי אם אני מוסרית או לא?", היא זועמת. "בשביל זה יש את ספר החוקים".כסף מלוכלך אבל הסאגה לא הסתיימה בזה. "בסוף עשו לנו תרגיל כזה: אחרי שהכל אושר – עיצוב, כסף, ביטוחים, קונספט – הייתי אמורה להיפגש עם המפיק של המצעד, להעביר לו כסף. הוא בעצמו אמר לי 'וואלה, מור, מצטער על מה שעשו לך'. אמרתי בסדר, אני סבלנית. ואז מתקשר אלי גולדרינג ואומר ששוב ביטלו את ההחלטה. 'העירייה לא מעוניינת לקחת כסף מאתר פורנו, ולכן תצטרכי לתרום את הכסף לעמותת שישה צבעים, והם ישלמו במקומך את הכסף'. זה היה התנאי החדש. חשבתי שהוא צוחק איתי. אמרתי לו שאני לא מסכימה. יש גבול. אני משלמת ארנונה, מים, וואללה, העירייה יודעת לקחת ממני אחלה כסף כשהיא רוצה. למה שיתייחסו אלי בצורה כזאת משפילה אם העסק שלי חוקי?".ויצמן מצדו מסביר שהעסק אמנם חוקי, ולכן חוות הדעת של היועץ המשפטי נתפסה רק כהמלצה. "בסוף מי שקיבל את ההחלטה זה אני. אלא שבסופו של דבר בכלל לא התקבלה החלטה, כי לצערי מור ויתרה על המועמדות שלה".היא טוענת שהדרישות שהוצגו לה היו מוגזמות, ושעל אף מממן אחר לא הערימו כאלה קשיים.התגייס לטובת המאבק. יואב גולדרינג (צילום: תומר אפלבאום)"זה לא נכון, הדרישות היו זהות לכל המשאיות. לצערי, כנראה בגלל שזאת הפעם הראשונה שהם מנסים לארגן משאית, הם מרגישים שהם מיוחדים. ההחלטה של מור לוותר על מימון המשאית הגיעה בגלל מעורבות התקשורת. הפנייה שלי ליועץ המשפטי היתה בדלתיים סגורות, אבל אז היה מי שבחר לצאת עם זה ל־ynet ובעקבות זה מור החליטה לבטל. רצינו מאוד שתהיה משאית לטרנסג'נדרים. עשינו את כל המאמצים, וזה לא עבד".העובדה שוויצמן מגיע בעצמו מתוך הקהילה הלהט"בית רק מגבירה את תחושת הקיפוח בסביבתה של ויטל. "אני חושבת שגם לאנשים בתוך הקהילה יש עוד הרבה מה ללמוד", אומרת נורה גרינברג, הפעילה המובילה בקהילה הטרנסג'נדרית שניסתה לתווך בין ויצמן לוויטל. "ההתנהלות הזו היתה מיותרת, והיא פוגעת בכולנו". "כמי שמכיר את הנפשות הפועלות, לא הופתעתי מהתנהלות העירייה", אומר גולדרינג. "ההגמוניה ההומואית כל כך חזקה, שיש נישה קהילתית לכל קטגוריה שלה – דובים, צעירים, שירזי, הכל. אבל בסוף בקושי יש משאית ללסביות, ולטרנסג'נדרים ולבּי אין בכלל". גולדרינג מצטרף לטענות של ויטל על תחושת רדיפה. "אפשר היה למצוא דרך שבה לא העירייה לא מתקשרת ישירות עם העסק של מור", הוא טוען. "הרי גם עם חברות שנותנות חסויות של וודקה, למשל, אסור לעירייה להתקשר, והם עושים את זה באמצעות גוף שלישי. נראה כאילו מישהו חיפש דרך להוציא אותם מחוץ למחנה. העירייה היא כבר לא רק גורם מסייע למצעד. ככל שהזמן עובר אנחנו רואים שהיא מגדירה גם על מה צועדים, וגם מי צועד ומי לא".קיבל את ההחלטה. יניב ויצמן (צילום: אייל טואג)לוויטל יש הסבר אחר. "הם מפחדים מנשים חזקות", היא אומרת, "פשוט מאוד. "זאת אותה רגל ששמים לכל אישה טרנסית שמנסה לשנות".יכול להיות שההומואים מפחדים לאבד בגללכן נקודות במאבק שלהם?"המאבק שלהם כבר ניצח. להומואים לא עושים בעיה בעבודה, היום להיות הומו זה להיות באופנה. להיות קוקסינלית זה לא יכול להיות באופנה, והם לא יודעים איך לאכול אותנו. לכל קהילה יש את הפריקים שלה, ואנחנו הפכנו להיות הפריקים האלה".

פורנו בגאווה אבל אפילו בתוך המעגל המצומצם מאוד של הקהילה הטרנסג'נדרית, התגובות לוויטל ולמשאית שלה מעורבות. יש מי שמצטערים על הרגע ההיסטורי והחגיגה הקהילתית שהוחמצו, ואחרים היו שמחים אם הייצוג שלהם בכל זאת היה נראה אחרת. גרינברג, כמובן, מאוכזבת: "המקרה הזה מערב במצעד אליטיזם שאין לו מקום בחגיגות הגאווה. יש חשש שמישהו חצה פה קו בין הטעם האישי שלו לבין הניסיון לכפות תפיסות תרבותיות מסוימות. הרי הרעיון מאחורי מצעד הגאווה הוא שכולנו חלק מהחברה וצריכים להתגאות במי שאנחנו, גם אם זה לא מוצא חן בעיני אחרים. זו המהות של חברה חופשית". אלא שכאמור, נשמעו גם קולות אחרים. אחת הדרישות של העירייה היתה שהשנה כל בעל עסק שמממן משאית ישתף פעולה עם עמותה או ארגון קהילתי רשום. "פניתי לכל אחד ואחד מהארגונים של הטרנסג'נדרים, אף אחד לא רצה", ויטל מספרת.למה שעמותות טרנסג'נדריות לא ירצו משאית טרנסג'נדרית במצעד?"גם בגלל הפורנו, וגם בגלל שאנחנו קוראות לעצמנו קוקסינליות. הטרנסג'נדריות של האגודה לא משתמשות במילה קוקסינליות, כי זו כאילו מילת גנאי. זה כמו 'הומו', שהיו קוראים פעם לילדים בבית ספר בשנות ה־80-90 כגנאי, והיום כל אחד אומר – אני הומו. אפילו בטלוויזיה". המילה קוקסינל לא פוגענית בעינייך? "לא! די, כבר עברנו את הנושא הזה. זה כבר לא בא בקטע של להעליב. אני לא באה עכשיו לחנך, המילה הזאת קיימת וידועה, ובזה נגמר העניין".מוכנה לקלוזאפ שלה. מהסט של מור הפקות (באדיבות מור הפקות)ויטל לא ציפתה להתנגדות הזאת מבית. ובאמת, קשה לתפוס איך תת קהילה קטנה שנאבקת על כל פיסת סובלנות בתוך הקהילה הלהט"בית (שמצדה מחפשת את אותה סובלנות בציבור הסטרייטי) מתגלה כמסוגרת מהצפוי. "אני יכולה להבין את הצד שלהם", ויטל אומרת. "אני פרובוקטיבית ועושה דברים שהם לא כל כך אוהבים. אני אמנם לא עובדת בזנות, אבל כן אומרת בגאווה שאין לי בעיה להיות שחקנית פורנו, ולא מתביישת במיניות שלי. זה לא שאני עושה רק פורנו, אני גם עורכת כל מיני סרטי תדמית. אבל זה לא כזה מעניין אותי. אני אוהבת את הריגוש שיש על סט של סרט פורנו, קורים המון דברים מצחיקים. זה לא בשביל הסקס, אני לא מקבלת זקפה כשאני רואה סרט פורנו. אני מקבלת זקפה כשאני נמצאת עם בן אדם בשקט באינטימיות שלי".את לא צורכת פורנו?"אני חייבת לראות את הסרטים כדי לערוך אותם, ולפעמים אני מסתכלת כדי לקחת סצנה ולעשות ממנה משהו אחר. אבל גם לפני שעבדתי בזה לא הייתי צופה בסרטי פורנו. זה לא כזה מעניין אותי". יש הרבה קולות בקהילה שהזיהוי בין פורנו ותעשיית מין לקהילה הטרנסג'נדרית מפריע להם."אני מבינה אותן. אבל לי זה לא מפריע, בואי נגיד את זה ככה, ואני מייצגת לפחות עוד 300 בנות כמוני. אני לא רואה איזה נזק זה יכול לעשות להם כשבחורה כמוני מסכימה בדעה צלולה להצטלם לסרט פורנו, ואין לי בעיה שכל תמונה שלי תהיה מרוחה על איילון בגדול".גרינברג מודה שגם לה הזיהוי הזה מפריע. "אבל שיהיה ברור", היא מדגישה, "זו לא אשמתן של נשים טרנסג'נדריות, אלא אשמתם של מי שרוצים לתפוס אנשים ונשים טרנסג'נדרים כעבריינים שנמצאים מחוץ לחברה. אני רואה בקוקסינליות חלק ממני. כל פגיעה בהן היא גם פגיעה בי". איך את מסבירה את זה שדווקא בתוך הקהילה הטרנסג'נדרית אין מספיק סובלנות כלפיהן? "מה לעשות. גם אנשים בתוך הקהילה הלהט"בית נגועים בסטריאוטיפים ובדעות קדומות. אל תשכחי שאנשים שסובלים מאפליה והדרה, הרבה פעמים הדרך שלהם להתגונן היא לעשות את אותם הדברים שעשו להם למישהו אחר חלש מהם. אנשים שחוו טראומה לעתים קרובות משחזרים אותה. ויש מזה הרבה בתוך הקהילה שלנו". "פגיעה בקוקסינליות היא פגיעה בי". נורה גרינברג (צילום: תומר אפלבאום)שוקי הרזה, פעיל בקהילה הטרנסג'נדרית וממארגני מצעד הגאווה הרדיקלי, מספק הסברים נוספים לכתף הקרה שקיבלה ויטל מבפנים. "אין ספק שהקהילה הקוקסינלית מאוד מודרת בתוך הקהילה הטרנסג'נדרית, קודם כל על רקע אתני ומעמדי", הוא אומר. "גם בתוך הקהילה יש גזענות ומעבר לזה, יש גם ביקורת פמיניסטית על הקוקסינליות. יש כאן איזה קלאש. הרי הסטריאוטיפ של אישה טרנסג'נדרית בציבור הרחב הוא זונה. אני לא חושב שצריך למחוק את הנשים בזנות ובפורנו בגלל זה, אבל כן צריך לעבוד על ייצוג מורכב יותר. זה לא פשוט".בסופו של יום ויטל מוצאת נחמה דווקא ביחס המשתנה של הציבור הסטרייטי כלפיה. "רוב התגובות היום בסדר גמור", היא מעידה. "כשאני מסתובבת ברחוב, אולי פעם בחודש אני אשמע מישהו שכשאני עוברת אומר בשושו: 'רגע, אולי זאת קוקסינלית'. כשאני שומעת דבר כזה אני הכי אוהבת להסתובב אחורה ולחייך. ואז הוא מרגיש לא נעים. וואללה, לפני כמה שנים כולם היו צועקים אחרי 'קוקסינלית, קוקסינלית'. די, הדברים האלה עוברים".

אבא בעיקר שתק המאבק עם העירייה היה – בינתיים – הראשון שלה, אבל בהתמודדות עם דעות קדומות על נשים טרנסג'נדריות ושחקניות פורנו לוויטל יש ותק מרשים. כבר ארבע שנים היא מתפעלת עם שותפה אתר היכרויות למי שמעוניינים בנשים טרנסג'נדריות, ובו מאות משתתפים קבועים, סרטונים שצולמו במועדוני הקהילה והרבה הרבה פורנו. והיא לא מסתפקת בעבודה שמאחורי הקלעים. "נכון", היא אומרת בהתרסה, "אני שחקנית פורנו, ואני עושה כל מה שמבקשים ממני כי אני מתה על זה". איך הגעת לפורנו?"הציעו לי להצטלם לסרט כזה לפני כמה שנים טובות. זה התחיל באופן ממש חובבני. אמרתי – אני אעשה את זה, ואולי אמכור אותו לאיזו חברה, את יודעת. חלום של כל ילדה קטנה".אני מכירה כמה ילדות קטנות שלא יודעות מה זה פורנו."אבל אני, רוב החיים שלי הכל היה סביב סקס. זה לא שנכנסתי למשהו שאני לא מכירה. אני התחלתי את התהליך שלי בגיל 14, וכבר לפני גיל 14 היה לי ניסיון ששכבתי עם בחורה".ויטל גדלה בתל אביב, באזור כיכר אתרים. כל סוחרי הסמים, הזונות והסטיות בעיר עברו לה מתחת לחלון. בגיל עשר הוריה התגרשו ועברו לרמת גן, בין השאר כדי לנסות להרחיק אותה מהרחוב. עד אז הספיקה לגלות על עצמה לא מעט. "איפה כבר יכולתי להסתובב? אסור היה להתרחק מהבית. אז הסתובבתי באלנבי. ראיתי דברים, לא שהייתי מטומטמת. היו באות אז כל מיני קוקסינליות לאזור, ובהתחלה לא הבנתי שהן כאלה. לא הבנתי למה בחורה עומדת עם תחתון וחזייה באמצע הרחוב", הצחוק שלה מתגלגל. "לא ידעתי שזה שירותי מין ושזה לחפש לגרות את הלקוח. עד שלאט לאט גדלתי, פתאום השיער התארך, התחלתי לסדר גבות, כל הדברים האלה". ולא ידעת למה את מגדלת שיער ומסדרת גבות?"חשבתי שזה סתם יפה. שזה יותר מתאים. הייתי רואה פה שערות", היא מצביעה מתחת לגבה, "ואומרת – זה לא נראה טוב, הגבה צריכה להיות מסודרת". העיקר שהגבות מסודרות. מור ויטל (צילום: יוסי גוזלן)מתי הבנת שאת רוצה להיות משהו אחר?"כשיום אחד פתחתי את הארון של ההורים שלי וראיתי סרטים. זו הפעם הראשונה שנחשפתי לפורנו. זה היה בגיל 12 או משהו כזה. היה שם סרטון של בחורה עם בולבול. כשראיתי את זה הבנתי. כל התסביך שהיה לי בין להיות בן ללהיות בת, ולמה אני מסתובבת עם חבורה של בנים אבל מרגישה שזה משחק. לאט לאט נהייתי יותר ויותר מוחצן". איך ההורים הגיבו?"בהתחלה הם חשבו שזה קטע של אסתטיקה. אבא שלי בכלל לא היה מדבר איתי על הנושאים האלה. גם כשהחלטתי להאריך שיער, הוא כבר ראה אותי עם חזה, עם הכל, ואף פעם לא אמר שום דבר. הוא נפטר כבר, ועד הסוף שתק בעניין הזה. אם הייתי באה אליו עם אחותי הקטנה והיו אצלו חברים, הוא היה אומר להם: הבן והבת שלי צריכים להגיע. כשהיינו מגיעות הם היו אומרים לו: הבנות שלך פה. הוא לא היה מתקן אותם, הוא פשוט לא דיבר. הפגישות שלי איתו אחרי הגירושים היו ממש קצרות. הייתי הולכת אליו לעשר דקות וחוזרת. הרגשתי לא בנוח כי הוא היה פונה אלי בלשון זכר".ולא ניסיתי לתקן אותו?"לא". פחדת?"לא פחדתי. עזבתי את הבית בגיל 14 בגאווה, לא באי נוחות. זה שהם לא הרגישו איתי בנוח זו הבעיה שלהם, אני הרגשתי עם עצמי מצוין".מעדיפות את הזנות כשעזבה את הבית עם ילקוט בית ספר על הגב ובתוכו בגדים, התחילה לשוטט באזור בית הכנסת הגדול. "ילדים מופרעים יודעים בדיוק לאן ללכת", היא צוחקת, "החכמים שורדים ומצליחים לעשות עם עצמם משהו, החלשים לא". ויטל היתה חזקה. היום היא מנהלת עסק שיש מי שתופסים כמפוקפק, אבל ללא ספק משגשג. יש גם דירה, זוגיות יציבה, פרנסה. במסגרת פסטיבל הגאווה יוקרן סרט קצר על החברה שלה מור הפקות ("שפיכות לפנים, גמירות, כמו שסרט פורנו צריך להיראות"). בהתחשב במכשולים שזינקו מול הרגליים שלה בדרך, ברור שהיא סיפור הצלחה. היום היא מתכננת להעביר משהו מהכוח שלה הלאה. המאבק סביב המצעד לא ייאש אותה וכעת היא מתכננת להקים עמותה חדשה  שתאגד את כל העובדות הטרנסג'נדריות בתעשיית המין."בסך הכל יש המון בנות טרנסיות בתעשיית המין, וטרנסיות שעובדות בזנות זה לא כמו בחורה שעובדת בזנות", היא מסבירה. "הן עושות כסף כדי לחיות, הן לא משתמשות בסמים, הן לא אלכוהוליסטיות. אין להן סרסורים בכלל. הן שמות מחסום – זה העבודה, זה החיים הפרטיים שלי, ובזה נגמר העניין. הן רואות את זה בתור עבודה לכל דבר, לא בתור משהו שמשפיל או מוריד מהן. אלה בחורות שחיות בדירה של חמש וחצי אלף שקל, פלוס לואי ויטון ושאנל וקרטייה. לדעתי זה הכי פמיניסטי להיות בחורה עצמאית שמכלכלת את עצמה ודואגת לעתיד שלה". ויטל מתעקשת על שימוש במילה שפמיניסטיות רבות היו מתנגדות לה נמרצות בהקשר הזה – בחירה חופשית. "אם מישהי מהבנות האלה היתה רוצה לעבוד בעבודה נורמלית, רוב הסיכויים שהיו מקבלים אותה", היא אומרת. "בגלל שהיום הכל חומרי ותלוי באיך שאת נראית, את לא נתקלת בהרבה קשיים. אבל הן לא רוצות, הן מעדיפות לעבוד בזנות".למה לדעתך?"כי הן רוצות לחסוך כסף. בואי נעשה חשבון: לשלם טיפול לייזר כל הגוף פעם אחת זה בסביבות 1,500 שקל. זריקות, הורמונים פעם בשבוע, קוקטייל – זה מאות שקלים. איפה שכר דירה, חשבונות, טיפוח, איפה אוכל, איפה קפה. הן חיות והן נהנות". ויטל מספרת שבמסגרת פעילות העמותה העתידית שלה, היא מקווה לפעול להסדרת מתן משכנתאות לנשים טרנסג'נדריות העוסקות בזנות וליכולת של נשים טרנסג'נדריות להתחתן. לא הייתי מנחשת שנישואים מעסיקים אותך."דווקא כן, כבר קיבלתי הצעה. יש לי חבר כבר ארבע שנים".אמרת כן?"מה פתאום! יש לי קריירה, שיחכה. אולי עוד חמש שנים ככה. כשאני אתמתן".

כתבות שאולי פספסתם

*#