עיר החטאים: כך תצילו את הזוגיות שלכם מהשגרה האפורה - לילה - הארץ

עיר החטאים: כך תצילו את הזוגיות שלכם מהשגרה האפורה

מערכת יחסים פתוחה, חופשה בתשלום או הכנסת גלגל שלישי. באמצעות כמה טיפים פשוטים תוכלו להציל את הזוגיות שלכם מנזקי השגרה, רק אל תשכחו לקחת בחשבון את הסיכונים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יעל רון, עכבר העיר אונליין

ניקח אדם גנרי שעבר את גיל 22 אך טרם הגיע לגיל בו צורכים דרך קבע אומגה 3 ונקרא לו "יוסי".יוסי שלנו הכיר לפני כשנתיים את מיכל הגנרית גם היא (28, רווקה. עובדת כתקציבאית בגיתם). בהתחלה היא שיחקה אותה קשה להשגה, נעזרה בשעות הרבות בהן היא כלואה בכלוב הפלורסנט כתירוץ מנצח, אך בסוף, לאחר שהבינה כי אותו יוסי שלנו הוא בחור משכמו ומעלה, נעתרה לחיזוריו, נמסה מכל מחווה והקימה עימו קן אוהבים בז'בוטינסקי פינת ארבע ארצות בתל- אביב. מהרגע שקיבל הביחד של יוסי ומיכל תוקף יציב ובלעדי, החלו שניהם לצמוח וללבלב, כמו שמיטיבה להגדיר זאת רות וסטהיימר אלילתי, בתוך מערכת היחסים, וכולם- כולל הוריהם, נחו על זרי הדפנה. » עיר החטאים - כל הכתבות

כעבור מספר חודשים, החל מהרגע בו הרגישו בני הזוג מספיק נוח להתהלך אחד מול השני בטרינינג בלוי ופלומת שיער שאינה נאה ויזואלית אך עוזרת לחמם את הגוף בלילות החורף הקרים, החלו השניים לנהל שיגרה מסודרת ומוקפדת עד הפרט האחרון: היא מגיעה הביתה לאחר יום מעייף עמוס בלקוחות תובעניים ופוגשת אותו מרוסק על הספה. בכוחות אחרונים הם מכינים חביתה וסלט/ מחממים שניצל תירס ופסטה עם רוטב מוכן/  צולים פסיון צייד ומזגגים בעסיס תאנה, רואים קצת ריאליטי או נאור ציון ונמקים אל תוך הלילה על הספה שלובי ידיים ומוזנחי שמחת חיים.

ואז מגיע המשבר. מיכל לא מוכנה יותר לסצנת הניוון המשמינה המתחוללת כל יום על הספה בסלון שהספיקה בינתיים לפתח ארומה של בית תמחוי, ויוסי לא ממש מבין מה היא רוצה, אבל מוכן להפנים, להתפשר ולהשתפר- רק בשביל להבטיח לעצמו יציבות, ביטחון ושלווה. בחגיגות השנה הנערכות בצימר "זעקת הנאקה" שבנגב, על טהרת לינה לאור ירח ומטבח בדואי מסורתי, הוא שובה את ליבה בוידוי ממיס: "כל כך טוב לי הביחד הזה. תראי את הכוכבים. זה נראה כאילו הם מאירים במיוחד בשבילנו", אך שבוע לאחר מכן מתחיל לכרסם בשניהם אותו שעמום אטומי מלווה באדישות, השמור לאלו המכירים זו את זה על כל רמ"ח האיברים, לעומק, לרוחב ועמוק בפנים.חשובה פתיחות לניסוי וטעייה (מתוך "דיזנגוף 99")בנקודה זו בדיוק מסתיים המשל הגנרי ומתחיל סיפור חייכם האישי. זה שקשור לשגרה משמימה, תחושת מיצוי ורצון גדול לקצת ריגוש, סערת חושים ובמקרים גרועים יותר, קצת עניין במערכת היחסים שלכם שזקוקה בדחיפות לפעולת החייאה. אז אם גם אתם רביב מתל- אביב, נאורה מכרם בן זמרה ויחיאל ממגדיאל חשים את אותו יאוש תהומי, נמנעים מקשר עין ומושכים את שעות העבודה ללא כיסוי, בונוסים, או הערכת הבוס, הכתבה הזו מיועדת לכם, מסכנים. מצ"ב א-ביסלע השראה להרפתקאות שונות שירעננו לכם את מערכת היחסים הדהויה, יסירו את שכבת האבק ויפריחו את השממה. שננו: אסקפיזם, זה שם המשחק. בהצלחה.

שלישיית מה קשור

מתישהו זה יקרה גם לכם. קצת אחרי שתמצו את עניין לבוש התחרה (היא), הגישה הקשוחה (הוא) וחומרי העזר המכניים, הבידוריים והכתובים (שניכם), יתחיל הסקס שלכם להפוך לעניין שבשגרה- בדיוק כמו שאיבת אבק או תשלום הארנונה, רק פחות מספק. יום אחד תמצאי את עצמך בודקת את הפרנץ' תוך תפיסת פיסת עור, סוקרת את המפרצים ההולכים ומתהווים ומושכים את מצחו מעלה מעלה. יום אחד תמצא את עצמך מייחל לכך שבדיוק כמו באייפון, גם על גופה יתגלו אפליקציות חדשות, שימושיות ומרגשות יותר שיגרמו לשניכם להישמע קצת יותר חיים.

זה בדיוק השלב בו תתחילו להתעניין במונחים כטנטרה, קאמה סוטרה וסקס בשלישיה. אתם יכולים לשלם למהרג'ה שלראשו כינמת מרשימה כדי שיכוון לכם מחדש את היוני והלינגם. אתם יכולים לסכן את מיטב גידי גופכם בתנוחות מאתגרות ופירוטכניקה מרשימה, אך במקרה שלכם- תל- אביבים עצלים ומחוסרי ממון, שלישייה עלולה להתגלות כאופציה הנכונה ביותר. כל שצריך הוא מיטת קינג סייז, אמצעי הגנה או הרתעה ופתיחות של כל אחד מבני הזוג לעניין לניסוי וטעייה.

הסיכונים: גם אם תצליחו לשקם את האגו הפגוע, לרפא את ההרפס ולשים את הטראומה במעמקי ההדחקה, שני דברים מהותיים לא יתאחו לעולם: חרדת הביצוע שעלולה להתרחש על שניכם החל מהיום שאחרי, והתהייה ההגיונית המתבקשת באשר לניסיון המרשים שגילו הוא או היא בכללי המשחק בשלושה.

אם תתני לבן הזוג חופש - הוא עוד עלול לנצל את זה (מתוך "חברים")מי שבא ברוך הבא לאחר שהשכלתם להבין כי צירוף אדם נוסף לקהילת האוהבים שלכם הוא מתכון לפגיעת אגו עתידית, ושזוויות מאתגרות "made in India" הן מתכון לטו מאצ' אינפורמיישן השמור בלעדית לעיניהם של פרוקטולוגים ותיקים, תוכלו לעבור לפלן בי וליישם את אותה ליברליות נסיונית העומדת בבסיס הפנטזיות שלכם כבר שנים: דמיינו לעצמכם עולם אהבה נטול גבולות, כזה החף מחוקים ומהגבלים ומשחרר איש איש לדרכו תוך המלצה חמה לרעות בשדות זרים. לא. לא מדובר בעוד ערב מעושן בזיזי טריפו. קבלו אותה במחיאות כפיים סוערות: מערכת היחסים הפתוחה: בהינתן האות רשאי כל אחד מבני הזוג לצאת למסע שופינג המוקדש כולו לליבידו שלו; לדגום, לנסות, לבחון ולמדוד כאוות נפשו ללא הבדלי דת, גזע ומין, וגם לרוץ לספר לחברה במידת הצורך וההנאה. נשמע טוב מדי? צודקים. ההשלכות בהתאם.

הסיכונים: זהים לאלו שלמעלה, אך מתוגברים בהתקפי קנאה עזים שילוו אתכם עוד שנים.

מונו מונו משטר המונוגמיה טומן בתוכו סכנות רבות. המסוכנת ביותר המאיימת לנוון לכם את רפלקס ההתרגשות היא היעדר זמן בנפרד. החיים בדירה תל- אביבית טיפוסית- במיוחד אם נפלתם על כזו המפוצלת לשמונה חדרונים קטנטנים ויקרים להחריד, עלולים להפוך בשלב כלשהו לקרקע פורייה לגידול מתחים וכעסים, עד כי אותה היסטוריה עתיקה בה הייתם שני אנשים נפרדים, שאהבו זה את זה, התרגשו, היו אמפתים וכיבדו את המרחב האישי זה של זו, נראית כמעט בלתי מציאותית. הפתרון אם כן הוא הפרדת כוחות לצורך ניקוי ראש והטענת מצברים ואין דרך טובה יותר מאשר טיול סוליקו או עם חברים שאינו כולל את המושא ממנו צריכים קצת אוויר. תאילנד למשל, ארץ ה"הלו מיסטר יו וונט בום בום?" אידיאלית לעניין; שם תוכלו, כל אחד בתורו לפרוק אגרסיות בבודי מסאז' אפלטוני, לטפח את האפידרמיס בפדיקור דגים, ליהנות משופינג איכותי על טהרת תעשיית הזיופים ולהעשיר את העולם התרבותי במופעי פינג פונג מרהיבים.

הסיכונים: לבד מחיקויי גוצ'י שנתפרו מעור של שממית ורולקס שאינו נאמן למקור, אין סכנה גדולה. לידיעת ציבור המודאגות, מופעי פינג-פונג במידה ובן זוגכן אינו שותף פעיל בהשבת הכדורים למקומם המקורי, לא נחשבים לבגידה.

הזמן עושה את שלו כל מערכת יחסים ותיקה תקלע בשלב כלשהו לתקופה בה מילים כ"ממי" או "אוקיייי" שנאמר בטון הלא נכון, עלולות להפוך כל סיטואציה שלווה לסצינה מסרט אימה. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ושם גם נמצאות כל אותן התנהלויות שבקלות כמעט בלתי נסבלת מקפיצות לכם את הפיוז. בדיוק בשלב הזה מומלץ להכריז פוס משחק ולקחת פסק זמן. בשונה מפסק זמן במשחקי כדורסל המשמש לבחינת המצב והיערכות מחדש, זה שנלקח במערכת יחסים ומכונה בשם הדרמטי "הפסקה", עובד על מספר מישורים. מצד אחד הוא מכין את הגוף, הלב והנפש על ידי "בואו נשחק בנדמה לי" למצב החדש כרווקים, ומצד שני מלמד את בן/בת הזוג "המוענשים" לקח ומדמה באמצעים משכנעים למדי כמה אכזריים/ קשים/ בלתי אפשריים הם החיים בלעדי.

הסיכונים: על אף הכוונה המקורית, עלולה הטקטיקה הזו לחשוף את אחד מבני הזוג לתחושות חדשות: חופש, מרחב מחייה, חוסר מחויבות ועצמאות, ובכך לעמת אותו עם ההכרה הבלתי נמנעת "וואלה, דווקא סבבה לי לבד. יום העצמאות עבורי מעולם לא היה סמלי יותר!"כעת, לאחר שהתוודעתם לכל אותן הרפתקאות "שוברות שגרה" והסיכונים שכרוכים בנפקדות מהקן- גם אם מדובר בחמשוש, תוכלו בקלות להגיע למסקנה כי שגרה, יציבות וביטחון- במיוחד אם עברתם את גיל שלושים, הן לא מילים גסות. גירושים, הסכמי ממון והסדרי ראייה לעומתן, הן דווקא כן. ולכן, בדיוק כפי שציינתי בהתחלה, אסקפיזם (בשילוב דמיון מודרך), זה שם המשחק.

סוגיה שמעסיקה אתכם? נושא שרציתם לדבר עליו? כתבו ליעל רון בכתובת: yaelron.tlv@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ