אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיר החטאים: גם שידוכים מהגיהנום יכולים להצליח

גם אם הוא קיבוצניק שמפחד מהעיר, או מגיע עם שלושה ילדים ואקסית, אין סיבה שהקשר לא יצליח. לכל בעיה פתרון ולכל שאלה תשובה, גם אם הבעיה היא חזרה בתשובה

תגובות

אולי בגלל חיבתי הרבה מינקות להררי פפרוני על פיצה, הטובעת בגבינה צהובה, החליטה אלוהים להאכיל אותי מרורים בכל הנוגע למערכות יחסים, והציבה בפני לאורך שנים מערכות יחסים בלתי אפשריות העונות להגדרה המילונית "שומר נפשו ירחק". הראשון גר במרחק רכבת+אוטובוס+טרמפ סיכוני באחד מישובי הספר. השני חבש כיפה בעוד אני חבשתי לראשי את כתר הכפירה, השלישי בדיוק חתם על מסמכים, כך במשך כמעט שנה, עד הפיכתו לגרוש ממורמר עם בעיית אמון קשה והרביעי הגיע עם גיטרה, כישרון שירה נדיר ונפש שניזונה מדיכאון כמקור השראה, הכריז חדשות לבקרים "דיי נגמר!" ושאל אם יש לי בקשה אחרונה. עיר החטאים - לכל הכתבותכך, בין יגון אחד למשנהו, לבבות שבורים הדדיים והליכה על הגבול הדק שבין קיצוניות להבנה עמוקה, העברתי את מיטב השנים היפות והמתוחות של חיי. וכעת, ממרומי גיל עשרים פלוס, אוחזת בניסיון חיים של חכם סיני מרקיב ובתובנות עמוקות של קואצ'ר ותיק, אני מגישה בפניך רענן מגני יוחנן וגם בפניכם גואל מכפר שמואל וליא מפרדסיה את המדריך השלם להתמודדות עם מערכות יחסים המתחילות בנקודת מוצא בעייתית, אך מלאות עסיס ופוטנציאל.אז הצטיידו באורך רוח וגישה פתוחה. כך, באמצעות מקרי בוחן אלו, תוכלו להתגבר על המכשולים הראשוניים ולנוח פרוקי איברים על זרי הדפנה.את מוצאת את עצמך מאוהבת בבחור עם הטוריה. נעם טור (צילום: מוטי קמחי) 

הבעיה: יחסים בשלט רחוק. קינג ג'ורג' בואכה שדמות מחולה יום אחד מאסת סופית במסיבות המשובטות שתוקפות את טובי הברים בתל- אביב והחלטת להצפין כמעט עד סוריה כדי ליהנות מפאב קיבוצי.  שם האלכוהול זול כחול והגברים שמורגלים בעיקר בגורי עיזים או בהיצע נשי שגדל איתם בבית הילדים, מסבירי פנים ונוטפים סקס אפיל אותנטי וחלוצי. וכך, לאחר מספיק שוטים של וודקה מהולה בחלב עיזים, בירות מכבי, בייגל'ך וארק תוצרת מג'דל שמס, את מוצאת את עצמך מאוהבת בבחור המסוקס עם הטוריה והחולצה הגזורה. "גבירותי מהפך" את מכריזה בפני חברותיך הסקפטיות ומסבירה שזה באמת לא נורא שהוא חושב שאמריקנו זה נס של עלית בלי חלב ואוהב את הסושי שלו טבול בגבינה לבנה, ושאחרי שגומלים את נער המעברה מהצורך ללכת יחף או לגזור כל חולצה חדשה, מדובר בעסקה לא רעה בכלל. אחרי הכל, מי צריך 4X4 כשיש טנדר אדום וגרר?בהתחלה זה מצטלם נורא יפה, מרחיב את אופקיך בכל הקשור להכרת המולדת ומשמר את האווירה לוהטת ככל שהגעגועים מתגברים. הוא לומד להתאים את צבעי שפת המדרכה לגובה הקנס ולשנן את משפט המחץ החיוני "תן לי נס על חלב, אבל שיהיה רותח יא אבויה, בבקשה" ואת מרוויחה קראוון (אותו את מכנה בפני כל "צימר רומנטי בצפון") סמוך לגדר המערכת המחובר לתשתית מים וחשמל. אך ככל שעובר הזמן, הקילומטרז' גדל ומחירי הדלק מתייקרים, את מתחילה להבחין בכל אותם החסרונות שעולים וצצים, וחוששת שאם איש המערות הפרובנציאלי שרואה בזבובים חיות מחמד לא עושה רה אורגניזציה מיידית ומשנע עצמו לאזור המרכז, את עם כביש שש לעולמי עולמים גמרת.הפתרון: את אינך ספי בן יוסף והוא איננו ליאור דיין מגניב הרובץ בקנטינה כשעל פניו הבעה נבובה. אין ברירה, צריך להתפשר. במידה  שהוא לא מעורר בך אלרגנים הקשורים לפריחה, הזדקנות והתברגנות, אזור השרון יכול להוות פתרון הולם והשקעה נדל"נית לא רעה בכלל.

הבעיה: התאולוגיה פוגמת בחווית המשתמש. 1:0 לאלוהים כגבר גבר משולח רסן, תמיד אהבת את הגבולות שלך פרוצים. מסגרות היו לך לרועץ וחוקים לאתגר, ואפילו כשטיילת בהודו, השתכשכת בגנגס כאילו היה זה ספא בחמאם. זאת כנראה הייתה הסיבה להרמת הגבה ביום שהצגת בפני חבריך הפוחזים גם כן את מיכל, 25, made in new york, תוצרת "תגלית", מאמינה בקדוש ברוך הוא ודתייה לייט. בהתחלה אתה משתעשע ברעיון, מתבל כל בקשה ב- say AMEN to that, mama, נהנה מהפס שאתה מקבל בסופ"ש ומקפיד לקיים באדיקות את כל מצוות עונג השבת גם בימי חול. "צוחק מי שצוחק אחרון" אתה מסנן אל עבר אלוהים ומתמקד בעיקר ביתרונות ובגישתה הפתוחה, אך ככל שחולפים הימים ואתה נחשף לעוד ועוד נגזרות דת, טעמו של הקוגל הופך תפל והמסגרת הופכת מלחיצה יותר ויותר. במילים אחרות, השילוש הקדוש- אתה היא ואלוהים, פשוט לא עובד. זה לא היא, זה אתה.הפתרון: מכיוון שאלוהים נמצא אצלה בלב ואצלך בפרטים הקטנים, הסיכוי לאיחוי קלוש. אם עכשיו קשה, מה יקרה כשתגיעו לסוגיות חשובות במיוחד כמו על האש עם חברים בשבת או דרך גידול הילדים? אם אף אחד מהצדדים לא עושה קולות של כפירה או התחזקות, אמרו יפה שלום, ברכו אחד את השניה בברכת הדרך וצאו לחפש את השכינה בשדות זרים.טעמו של הקוגל הופך תפל והמסגרת הופכת מלחיצה (צילום: מתוך "סרוגים") הבעיה: הוא מגיע עם מטען חורג בדמות ילדים לאחר שנים של חיפושים אחר הרווק הגבוה, יפה הבלורית, המסוקס, העשיר והפנוי רגשית, הגורל החליט לאתגר אותך נפשית וזימן לך את כל אלו פלאס התווית "גרוש עם שני ילדים".  למרות שהנשמות הטובות הזהירו מהסיטואציה הקשה וכובד האחריות, הפצירו בך לא להכניס ראש בריא לעריסה חולה והמחיזו בפניך תסריטי אימה בסופם תמצאי עצמך מטופלת בשלושה, הלב נמס ואת התאהבת. ההדחקה היא המדיטציה הטובה ביותר. היא מרפה את מוחך למרקם של פלאן, משטחת את התודעה וגורמת גם למאותגרת ביותר להרגיש כל יכולה. וכך, עיוורת לעובדה שנסיעות לחו"ל בדקה התשעים כמו גם ספונטניות, ערבי קיסוס ופורנו רך שייכים לאלו שאינם נושאים עימם מטען גנטי מצווח והסדרי ראיה משותפים, את בטוחה שהכל יהיה ממש, אבל ממש בסדר ושהנה, בדיוק כמו אנג'לינה, חסכת לעצמך לפחות לשנים הקרובות, עופרים נפולים וסימני מתיחה.הבעיה מתחילה כאשר הקטנים מחליטים להעלות אותך על המוקד באשמת "אם חורגת", או גרוע מכך, לצפות ממך להתנהגות אימהית, ואת כאילו דאא, ממש לא שם.הפתרון: עזבי אותך מחנופה זולה, התנחמדות ילדותית, שוחד או ממתקים במטרה להתחבב על זבי החוטם הדביקים ולגרום להם לדבר בשבחי האם החורגת, והשקיעי את כל מרצך ברכישת חיבת בסיס האם. אחרי הכל היא זו שקובעת את סדר היום הציבורי ומשפיעה על דעת הקהל.

הבעיה: פחד ממחויבות שפוגע במיטב איבריה החיוניים אי שם בעברה, היה אחד, לא משנה מאיזו עדה, שבגד בה/ שבר את הלב/ עשה לה ו"יברח"/ נעלם כלא היה/ השאיר אותה שותתת דם וחבולה/ הכניס להריון והתנער/ עבר צד וחי עם חבר. מאז אותו אירוע מכונן, היא החליטה שכל הגברים @#$#% ושהיא את הלקח כבר למדה ומעתה תקפיד להיזהר. ואז, כאביר אפוף ערפל רומנטי רכוב על וספה חלודה, אתה נכנס לעולמה רצוף כוונות טובות ולב טהור, מפניק/ מחמיא/ מקרב לבבות/ תומך ומתאהב. אך היא- למודת מלחמות על הרגש והלב, קשת שיריון וסקפטית מתמיד. שאני אשפשף?! לא תודה.הדרך לא קלה בכלל כאשר מדובר בעלמה פוסט טראומתית במיטבה, דבר שהופך אותך בעל כורחך למי שתמיד נתון במבחן. וכך, צעד קדימה שניים אחורה אתם מנסים לנוע אל שלב האמון הלבבי הנחוץ לשניכם כאשר כל משבר, וויכוח או אי הסכמה, הופכים אותך אוטומטית לפושע מלחמה מהסוג הנחות ויוצרים משבר אמון חריף. ככול שעולה מפלס החרדה מצידה, כך פוחתת המוטיבציה הגבוהה איתה הגעת בהתחלה ואתה מוצא עצמך נע על הסקאלה שבין תומך, רגיש וחמאתי כיוסי סיאס, לאקטיביסט דוחף וחסר פשרות משל היית ורדה זיאל ז'קונט.

הפתרון: זה לא יגמר אם לא תספר. פנו לייעוץ זוגי. מצד אחד זה מראה על רצינות, מצד שני מאזן באמצעות חפירות אינסופיות את מפלס החרדות ומטמיע במערכת את משפט הפלא הכל יכול "אני מבין/ה מה את/ה מרגיש/ה.

סוגיה שמעסיקה אתכם? נושא שרציתם לדבר עליו? כתבו ליעל רון בכתובת: yaelron.tlv@gmail.com

כתבות שאולי פספסתם

*#