אריאל קלצ'קין: האיש מהרדיו

אריאל קלצ'ין עזב משרד עורכי דין וחברה לייעוץ עסקי כדי לפתוח את רדיו EPGB, המקום עם המוזיקה הכי טובה בעיר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מיה מנע, עכבר העיר

שינויים. לקום וללכת. לזוז מאיזה מסלול מתוכנן ומוחזק למקום אחר. אפשר מדי פעם להסתכל אחורה, אולי להצטער, אולי להיזכר, אולי להשתעשע במחשבה שעוד תהיה פניית פרסה. אצל אריאל קלצ'ין, אחד מששת השותפים בבר הרדיו EPGB, אין חרטה. מגיל 18 הוא אוהב את הלילה, אבל בעיקר מהצד שמזמין משקאות על הבר. אחר כך, אחרי שגמר ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב והתחיל בסטאז', השלים הכנסה כדי.ג'יי. ארבע שנים עבד במשרד עורכי דין, אחר כך עבד קצת יותר משנה בחברה לייעוץ עסקי. החלום היאפי התגשם, כמעט.

30. הוא כבר בן 30, ולפני יותר משנה החליט לעזוב. להתבטל, לחפש. עבד קצת יותר על תסריט שהוא כותב עם חבר במשך שנים, סאטירה על מבצע צבאי בדוי, שקיבלה לא מזמן את תמיכת הקרן הישראלית לעידוד הסרט הישראלי. הכתיבה לא חדשה לו. כסטודנט עבד כאחד הכותבים בסדרה "פיק אפ", אבל לפני כמעט שנה החליט לעבוד בחיי הלילה. אולי אחד הבודדים שעשה את המסלול ההפוך, אחרי קילומטרז' מרשים בחיים של הבוקר. הצטרף לצוות שהחליט לפתוח את רדיו EPGB, הרבה בגלל בן רוטשילד, אחד השותפים שעבד איתו במשרד הייעוץ. בגלל הרקע בייעוץ אסטרטגי הם לא הפסיקו להיפגש עם בעלי ברים ומועדונים ואושיות לילה ותיקות. כולם דיברו איתם על עיצוב, קונספט, יחצנים, וגם דיברו על זה שאי אפשר לפתוח בר בתוך מרתף בלי לצרוח הארדקור. כולם ניבאו כישלון. אבל הוא העדיף את המוזיקה ואת הדברים שאמר לו ליעם פרנקפורט (היום אלכסנדרייה פעם הפשפש) – אם תעשה מקום מגניב, יבואו אנשים. זה הצליח. "הרדיו זה בעצם הטיול שלי של אחרי הצבא. אף פעם לא חלמתי להיות סמנכ"ל גדול, וברדיו זה משהו שאני אוהב והוא גם מצליח. אף פעם לא חלמתי להיות בעל בר, אבל זה יותר כיף מלהיות עורך דין". "הרדיו זה בעצם הטיול שלי של אחרי הצבא". קלצ'קין (צילום: אורן זיו)

מהפכות. מדי פעם אריאל יוצא להפגנות. לא מבדיל, ודי בצדק, בין המהפכות. מדבר על המהפכות הגדולות במוזיקה, גם אלו שרוחשות עכשיו. מהפכות של הרבה אנשים שהחליטו לשנות. ואולי עם הסרט המתוכנן, ההפגנות שהוא יוצא אליהן, הערב לתמיכה בעובדים הזרים שהיה ברדיו לפני חצי שנה והערב המתוכנן נגד הרוח הפשיסטית תהיה גם אמירה חדה יותר. גם אם לא מהפכה. הוא לא יומרני. עכשיו האמירה בעיקר מתרכזת בתוכן של המקום, בכבוד למוזיקה שעומדת במרכז. בכל זאת, בערב המתוכנן הוא רוצה להגיד כמה דברים. "יש גל של פשיסטיות ואנחנו לא רוצים להיות צדקנים או מטיפים. אני חושב שאנשים יכולים להיות לא חארות, בניגוד לפוליטיקאים ותאגידים. אני יותר מאמין בפייסנות לא בחומרנות שכולם הולכים אליה, וברדיו אנחנו מביאים את זה, בלי טקסים ובלי פרובוקציה. זה מקום שבניגוד למקומות אחרים לא עושה סלקציה, כל מי שאוהב מוזיקה יכול להיכנס, ערבים, עובדים זרים, עולים, כאלה שלא מכניסים במקומות אחרים". רדיו EPGB. שד"ל 7, תל אביבבקטנה מה: רדיו EPGB, בר עם כבוד למוזיקה משובחת, בעיקר אלטרנטיבית. באפריל יחגוג שנהברקע: אריאל גם מנגן בעיקר עם אליעזר פרץ, עוד אחד מהבעלים, וגם משה קוטנר, אמיר פרי ורם אוריון. ופעם בשבוע הופעה אלטרנטיביתבתפאורה: כרזות וכתבות שאריאל קנה באיביי, שמבשרות על מיני מהפכות מוזיקליותמה נכנס: פיצות, ברוסקטות והרבה מוזיקהמה יוצא: מוזיקה גם שם, מכל פינה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ