אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הארלם שייק: כיצד הפכנו לטרוריסטים של נונסנס

על פניו מדובר בניסיונו של האדם הקטן להגשים את עצמו כאינדיבידואל, אך זו בסך הכל אתנחתה זמנית מהרוטינה, מהקיוביקל, מהבוס ומהניירת - סתם עוד תופעת רשת

תגובות

הגולש כבר אינו יודע כיצד לחיות ללא ממים ותופעות רשת. פייסבוק ויוטיוב כבר לא מספקים אותו, הבלוגים אינם ממלאים את כל צרכיו, באינסטגרם יש אולי תמונות של אוכל, אבל אין שם אוכל לנשמה. קשה לו, לגולש, מן הסתם, לחשוב בשביל עצמו, להבין לבד מה הם תחומי העניין שלו, ועל כן הוא מעדיף, ואפילו זקוק, לעקוב אחר ממים ורפליקציות משומשות שהן כולן נגזרת של פרי מחשבתו של גולש אחר. היום אלו העזים הצווחות שממלאות את זמנו ואת לבו, אתמול היה זה ההארלם שייק. "עם הטרוריסטים", זועק הסמפול של הקטור דלגדו בגרסת הטראפ של די.ג'יי באואר לשיר "הארלם שייק". ואז, בתוך סביבה ממוסדת, לרוב משרד, מתחיל אחד האנשים לרקוד במסכה. קאט - ופתאום כולם רוקדים בפריסטייל, מחופשים, מבצעים מעשים משונים בחפצים רנדומליים. הארלם שייק רשם יותר מ־12 אלף גרסאות ו־44 מיליון צפיות משום שהוא מאפשר לאנשים הממוסדים, למשל לזונות המשרדיות (ומונח זה מתייחס, כמובן, באופן שוויוני לשני המינים), להפוך לרגע מצולם אחד לטרוריסטים בעצמם - לא טרוריסטים של מטעני חבלה או חטיפות אוויריות, אלא טרוריסטים של נונסנס. טרוריסטים של נונסנס. הארלם שייק בגירסה צבאית:על פניו מדובר בניסיונו של האדם הקטן להגשים את עצמו כאינדיבידואל על ידי מעשה בלתי צפוי ובלתי שגרתי. הבעיה, מבחינת מי שחשב לעשות זאת בעזרת ההארלם שייק, היא שהמבנה של הסרטון טומן בחובו בדיוק את אותו הלך רוח שמוביל את הגולש המשועמם לחפש אחר תופעות רשת: אדם אחד מתחיל משהו, ופתאום כולם אחריו. הזונה המשרדית, הנורא משועמם, זקוק לאותו מנהיג שמעודד אותו לרקוד, או לפחות לכזה שמאפשר לו לצפות באחרים רוקדים. הטרוריזם שמשתתפי הסרטון מדגימים הוא בסך הכל של אתנחתה זמנית מהרוטינה, מהקיוביקל, מהבוס ומהניירת. אנחנו יוצאים כנגד הערכים הללו, אבל רק ל־30-20 שניות, וסביר להניח שקיבלנו אישור מסודר מההנהלה. גם אם במקור - ומי באמת יכול לשים עליו את האצבע - היוצר הובל על ידי מחשבה של אנרכיה, שבירת הכללים ויצירה של מעין בכחנליה מודרנית, התוצאה בסופו של דבר משרתת את הצורך של הגולש לא להתבדל, אלא להשתייך. לצפות, לשתף, ללייקק בדיוק כמו כולם. כמו בפער שנוצר בין המקור לסימפול, כך גם הפער בין כוונת המשורר לאינטרפרטציה ההמונית, ולמרות ההבדל הצורני והקונספטואלי, הקו המפריד בין הארלם שייק וגנגאם סטייל הוא רופף ביותר. אולי במובן התרבותי הארלם שייק מסמן אבן דרך מעניינת. הוא דורש ממשכפליו לעקוב אחר תבנית כללית בלבד, במקום להיצמד לסט של חוקים מסוימים. הוא אינו מחייב בלבוש קבוע ואין לו תנועות ריקוד מוגדרות. תופעות של ריקוד מדבק קיימות מימי הפופ המוקדמים, אבל במקרה הזה אין אפילו מוּב מסוים שהמשתתף מחויב לו. אתה לא צריך לנענע את האגן כמו אלביס, לסובב את הידיים בסגנון קלאב מד, לעשות את ההאסל או לרקוד את המקרנה. ייתכן כי מדובר בתופעת הריקוד הראשונה שכלל אינה כוללת ריקוד. יש מי שהסתפקו גם בעוויתות. אז יש לנו פסבדו־טרוריסטים בסביבה שאינה פוליטית, אנרכיה שנעשית באופן מבוקר, מקוריות שכל מהותה שעתוק, ריקוד ללא צעדים וזונות משרדיות. בסופו של דבר נותרנו עם תופעת רשת שאינה כה שונה מהעזים הצווחות. וכן, יש כבר מי שחשב לשלב בין השניים; למעשה, יש מאות כאלו.

*#