אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אס חזק: עומאר אס נוחת בבלוק חמוש במורשת של דטרויט ובפה גדול

"אנשים הפכו לכל כך יהירים היום, אתה לא יכול לומר להם כלום. אני צריך ליצור את ההייפ שלי", אומר אס בראיון על הטענה שהוא לא טיפוס נחמד. את ההייפ הוא בהחלט יצר

תגובות

על ארבעה דורות דיברה דטרויט (לפחות נכון לעכשיו), העיר עם הסאונד המקורי של הטכנו, ששורשיו נטועים עמוק בשנות ה־80. הדור הראשון מורכב, כמובן, משלישיית בלוויל - חואן אטקינס, דריק מאי וקווין סאונדרסון - אך גם אדי "פלאשין" פוקס ובלייק באקסטר היו משמעותיים מאוד להתפתחות הז'אנר. » הבלוק, דרך שלמה 157לקראת סוף אותו עשור פרץ הסאונד החדש מגבולות העיר, והחשיפה שלה זכה הובילה לגל שני של מפיקים שהחלו לפתח את הטכנו לשלל כיוונים ותת ז'אנרים, כמו מאד מייק באנקס, רוברט הוד וג'ף מילס, שדגלו באג'נדה ביקורתית ואנטי מסחרית, לצד סטייסי פולן, אוקטב וואן, אנטוני שאקיר, קלאוד יאנג וכמובן הצעיר העולה של אותה תקופה, האיש מאחורי הלייבל פלאנט אי, קארל קרייג. ההגדרות הקלאסיות התמסמסו מעט כשאנשי הגל השלישי (כמו קני דיקסון ג'וניר, תאו פאריש, ריק וייד, מייק האקבי, מארסלוס פיטמן וריק ווילהייט) החלו לשלב במוזיקה הדטרויטית שלהם מאפיינים של ג'אז ודיפ האוס. וקצת אחריהם הופיע הבחור שמגיע השבוע למועדון הבלוק - עומאר אס. אס מתיך Fאנק ומכונות תופים באופן שמתקשר עם אווירת הגל הראשון של דטרויט אך במקביל לוקח את הסאונד לכיוון אחר לגמרי; ולמרות שכבר לא מדברים היום על גלים, נשייך את עומאר לגל רביעי, לצד שמות צעירים יותר כמו קייל הול וג'יי דניאל.

עומאר - או בשמו המקורי, אלכס סמית - גדל בקונאנט גארדנז (האזור שממנו הגיעו גם אמפ פידלר, סלאם וילאג', פראנק־אנ־דאנק ועוד) ומאוהב עמוקות במורשת הדטרויטית. הוא היה חבוי אל הכלים לאורך כמעט כל העשור הראשון של שנות האלפיים, עד כדי כך שאנשים לא ידעו איך הוא נראה, גם כאלו שגרים בדטרויט.

אך פתאום, לפני ארבע־חמש שנים, חלה התפוצצות מסוימת ושמו החל להופיע בכל מקום. גם אס עצמו נפתח לראיונות, הלייבל שלו FXHE קיבל חשיפה גדול, וכך גם הקטעים שהוא הוציא ומוציא. מה שגרר תשומת לב לא קטנה היה ההתבטאויות המעט קשות מצדו, למשל נגד פסטיבל מובמנט הדטרויטי שבו סירב להשתתף: "אם לא הזמינו אותי עד עכשיו אני לא צריך אותם. הם יכולים ללכת לעזאזל". אס יכול אמנם להצטייר כטיפוס לא נחמד, אבל לדבריו הוא בסך הכל מנסה להעביר מסר של התעוררות לקהל צרכני מנומנם: "אנשים הפכו לכל כך יהירים היום, אתה לא יכול לומר להם כלום. אני צריך ליצור את ההייפ שלי".גם גילו של אס/סמית לא ברור ("פשוט תכתוב בין 20 ל־40", אמר בראיון), אך ברור שהוא נמצא בשטח כבר תקופה לא קצרה. כשנשאל מה לדעתו כל כך מיוחד באינקובטור הדטרויטי, הוא ענה בפשטות: "אני לא יודע, זו שאלה לדריק מאי". לצד קטעים מעולים שהוציא סמית, הוא ערך ב־2009 מיקס לסדרה של פאבריק, שכולו הורכב מחומרים שלו. אבל איך אפשר שתהיה חגיגה כזו בלי איזו התבטאות חריפה?

את האש ספג הפעם ריקרדו וילאלובוס: "קראת את החרא שאנשים כבר אומרים על הפאבריק מיקס שלי? יש כמה טמבלים (בתרגום חופשי ועדין; י"ש) שאומרים 'עומאר אס עשה את אותו הדבר כמו ריקרדו וי־וי, איך שלא קוראים לו. אני אפילו לא יודע מי זה ריקרדו ווילהלובו (וילאלובוס; י"ש). לא שמעתי את השם שלו עד השנה האחרונה. מי הוא, לעזאזל? אני לא יודע לומר אפילו את שם המשפחה שלו, אז למה שאני אגנוב ממנו?".הוסיפו לאטיטיוד הזה את שם האלבום המצוין שהוציא ב־2011, "It Can Be Done but Only I Can Do It", ותקבלו את האווירה שסמית רוצה להעביר לנו. לא ברור אם הוא בטוח בעצמו בקטע שחצני או בקטע מודע של הייפ, אבל כל זאת בהחלט נדחק לצד כאשר אתה מאזין לקטעים שלו. בבלוג המקומי תפו"ד נכתב לפני שלוש שנים "בואו נגיד את זה בקול רם: עומאר אס חייב להגיע לבלוק מסיבה מאוד פשוטה - הוא בדיוק מה שהם לא יודעים שהם מחפשים ובדיוק מה שיהפוך את המועדון הזה מפוטנציאל בלתי ממומש שמבוסס על מחוות לעבר, למקום שקושר את ההיסטוריה להווה ולעתיד". זה אומר הכל.

» Omar-S. ה' 14.2, 23:30. הבלוק. 70 שקל.

*#