אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיבור נגוע: למה כולם "באים ממקום של"

מנפתלי בנט ועד פקאצות מרמת אביב. איתמר הנדלמן סמית על הביטוי המטריד של הרגע

תגובות

"בני הזוג סגל היו הראשונים בארץ שאמרו: 'אני מדבר ממקום של...'. הם אלה שהמציאו את תרבות 'המקום' בשפה העברית... כל מיני דברים מופשטים הפכו למקומות. היו מקום של כאב, מקום של בדידות ותסכול, מקום של רוצה לעזור, מקום של חמלה, וכדומה. הם היו הראשונים שהבחינו שמי שמדבר ממקום של כעס אינו יכול לדבר עם מישהו שמדבר ממקום של קבלה" (מתוך "טקסטיל", אורלי קסטל בלום).

אורלי קסטל בלום היתה הראשונה שהצביעה עבורי על תרבות "המקום" בשפה העברית. היא נתנה לי לקרוא את כתב היד של הרומן "טקסטיל" עוד לפני שראה אור (עברתי איתה את כל הדרך מהמכתבה שלה למדפי החנויות), ושם קראתי לראשונה על תרבות "המקום". יום אחד, שנה או שנתיים אחרי צאת הספר, ישבנו אצלי על המרפסת ושאלתי אותה האם באמת שמעה אנשים שמדברים ככה ("טקסטיל" פורסם במאי 2006. הדיבור הזה היה אז שכיח פחות). כן, אמרה אורלי, וזה רק הולך ומשתרש ומקבל יותר ויותר הטיות. עכשיו, הסבירה לי, כבר לא רק באים ממקום של... אלא בעיקר לא באים ממקום של... כל המידע הזה היה נורא מבלבל.  לקסטל בלום יש רגישות מיוחדת לשפת הדיבור, בעיקר של פקאצות המתגוררות בעברו הצפוני של נהר הירקון. אני לא בא במגע עם יותר מדי אנשים שגרים בתל ברוך או ברמת אביב, ולכן לא יצא לי לשמוע את הדיבור הזה מיד עם הופעתו. החברים שלי לא מדברים ככה. אבל כל זה היה נכון עד אותה שיחת טלפון שהיתה לי עם אמי לפני שבועות ספורים (בימים כתיקונם אמא שלי ואני מדברים לפחות פעם ביום). אני לא זוכר מה אמרה בדיוק, וכנראה שגם לא איפשרתי לה לסיים את המשפט, כי ברגע ששמעתי את צירוף המילים "אני לא באה ממקום של..." ביקשתי ממנה לעצור. רגע אחד, אמא, אמרתי, ממתי את מדברת ככה? בלשון מנומסת, אך נחרצת וברורה, ביקשתי מאמא שלי שלא תדבר איתי בעברית של "באה ממקום" או "לא באה ממקום". "ואני לא בא ממקום של חוצפה אמא", הסברתי, "אני פשוט לא מסוגל לשמוע את הדיבור הזה".  למה אני לא מסוגל לשמוע את הדיבור הזה? כי הדיבור הזה של "לא בא ממקום של..." הוא דיבור כסת"ח. מה זאת אומרת דיבור כסת"ח? כשמישהו אומר לך "אני לא בא ממקום של ביקורת", הוא בעצם אומר לך שהוא לגמרי ביקורתי כלפיך, אבל הוא מטייח את הביקורת בהילה ניו אייג'ית־רוחניקית־קואוצ'רית־מתקשרת. כלומר, הוא רוצה להשמיע ביקורת, אבל להישאר סחבק. כלומר, האדם ש"בא ממקום של..." או "לא בא ממקום של..." מבקש בעצם לעטוף את הדברים הקשים שהוא אומר באצטלה קומבמלית כזו, כמו שהישראלי הממוצע נורא אוהב לשמוע. וכך יוצא שאנשים שכוונותיהם רחוקות מלהיות טובות (או שכוונותיהם הטובות מרצפות את כל הדרך מ"מאסטר שף" לגיהנום) עוטפים את המסרים השליליים והמסוכנים שלהם בממתיק המזויף של הניו אייג'יות.     הכי "באים ממקום של". בנט וחברות    מטבע הדברים, התופעה הזו עובדת כמובן גם לכיוון ההפוך. אדם המעיד על עצמו שהוא "בא ממקום של..." בדרך כלל מתכוון להפך הגמור. כשפלוני אלמוני אומר לך שהוא "בא ממקום נקי", אתה יודע שהוא בא ממקום לגמרי מלוכלך. לראיה, כשנפתלי בנט אומר שהוא "בא לליכוד ממקום של אהבה", הוא הרי ממש לא מתכוון שהוא באמת אוהב את הליכוד. למען האמת, כולנו יודעים שהוא ממש לא אוהב את הליכוד (במקרה שלו נראה שאינו אוהב אף אחד פרט לבריונים של נוער הגבעות וכנופיית המטורפים האלו בשכונת אברהם אבינו בחברון, ע"ע אורית סטרוק). אבל בישראל של 2013, לא רק נפתלי בנט ופקאצות מרמת אביב (או לחלופין ממתחם שוק הפשפשים) מדברים "ממקום של", אלא גם אנשים שאמורים להיות אנשים רציניים. הרב אמסלם אומר שהוא "לא בא ממקום של שנאה", ואריה דרעי מעיד על עצמו שהוא "לא בא ממקום של נקמה ואמביציה". אפילו ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין אומר שהוא "לחלוטין לא בא ממקום של ימין או של שמאל פוליטי", ויש עוד הרבה מאוד "ממקום של".   ידידתי אורלי קסטל בלום שכחה רק דבר אחד בתיאור המדויק שלה את מה שהיא מכנה "תרבות המקום": הפיכת מושג מופשט למקום אינה חדשה לשפה העברית. ביהדות, הקב"ה נקרא גם מקום ("מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו", מדרש בראשית רבה), אבל אם בעבר הרחוק "המקום" המופשט בא לתאר את הנשגב ביותר, הרי שבעברית העכשווית הוא בא להסוות את המלוכלך ביותר. לא מזמן יצא לי לפגוש זוג צעיר שגר בהתנחלות שכונת גילה. הם היו אנשים נורא נחמדים. שניהם ממוצא אנגלוסכסי, דתיים סופר לייט, והם דיברו בשקט ובנימוס לא אופייני לישראלים - מה שנקרא, בדרכי נועם. לשאלתי מה זוג נחמד כמוהם עושה בהתנחלות, ענו: "תבין, איתמר, אנחנו לא באים ממקום של פוליטיקה". בטח שלא, אמרתי. אתם פשוט באים ממקום של מעבר לקו הירוק. 

*#