מי פנוי בדיסקו: הכירו את מונית הקריוקי

קבלו את הלהיט החדש בעולם התחבורה - מונית המאובזרת בערכת קריוקי שכוללת שני מיקרופנים, מסך ואפילו תאורת לדים שמכניסה לאווירה

לירי הלפרין, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לירי הלפרין, עכבר העיר

אחרי שנחשפנו לשירותי מוניות ייחודיים כמו מונית עם Wi-Fi, מוניות לנשים בלבד ושלל חקיינים של “מונית הכסף”, בא שטיק חדש לשכונה: מונית קריוקי. אורון שרם הוא נהג המונית שהמציא את הקונספט התחבורתי המזמר. בזכות מערכת הפלייבק והמיקרופונים שהתקין ברכב שלו, הוא הפך בשנה האחרונה למוכר ומבוקש בקרב לקוחות רבים בעיר, שעבורם נסיעה במונית היא חוויה שלמה. » אפליקציית השידוכים החדשהלפני שנתיים עלה שרם על ההגה והתחיל לעבוד עם חברת גט טקסי. במהרה הוא הבין שהוא צריך למצוא גימיק שיווקי מעניין על מנת לבלוט על הכביש. ביום המונית של שרם נראית רגילה לחלוטין, אך בלילה היא משנה את עורה לסוג של מועדון קריוקי על גלגלים קטן, שלא היה מבייש את הבר הכי מופרך בטוקיו. “יש מיליון נהגי מוניות כמוני, אבל כדי להצליח צריך להיות מיוחד”, הוא אומר. הנוסעים המזמרים לרוב נכנסים לפעולה בשעות הלילה. הם מתיישבים במושב האחורי ובמהרה מגלים את ערכת הקריוקי שכוללת שני מיקרופנים ומסך. כשהם מבינים שהשירות לא עולה כסף, הם אומרים לנהג את שם השיר שהם מעוניינים לבצע ומתחילים לשיר את דרכם הביתה. “הם בדרך כלל מופתעים בהתחלה, אבל אז הם מבקשים ממני להפעיל את הקריוקי”, מתאר שרם, שמספר שלפעמים הוא מרגיש שהוא זה שצריך לשלם כסף לנוסעים ששרים יפה. כדי להפוך את החוויה לעוצמתית, הוא התקין במונית גם תאורת לדים שמכניסה לאווירה אפילו זייפנים מקצועיים. “כמעט לכולם יש קטע של פחד במה. אבל המונית כל כך אינטימית שאנשים לאט לאט נפתחים ופתאום הם הופכים לזמרים”, מספר שרם, ומוסיף כי הוא כבר השיג לקוחות קבועים שמזמינים אותו רק כדי לנסוע במונית הקריוקי ולחזור לאותה הנקודה, “הם נותנים לי 400-300 שקל ולא אכפת להם לאן אני נוסע”.

אנשים לאט לאט נפתחים. שרם מדגים (צילום: אורן זיו)אם תהיתם, השירים הכי פופולריים במונית הם קלאסיקות מהז’אנר המזרחי ושירים של אייל גולן. “לא נעים להגיד, אבל אני מקטלג אנשים לפי אזורי מגורים”, הוא מתנצל ומודה שהוא בדרך כלל יכול לחזות איזה פלייבק לשים לקליינטים שלו, “כשאני נוסע לאסוף אנשים מחולון ובת ים הנוסעים רוצים שירים בסגנון מזרחית כבדה, מוזיקה דיכאונית, אבל ככל שאני עולה לצפון תל אביב הם מבקשים יותר שירים לועזיים”. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ