אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שינקין פינת אבן שושן: רחוב עם שפה משלו

שינקין של שנות השמונים לא היה עוד רחוב על המפה, אלא מעבדה ניסיונית שחיבקה באהבה את כל מה שלא היה מיינסטרים

תגובות

א אלגרו

בראשית הייתה “אלגרו”. טוב, היה גם “בית התקליט” ברחוב פינסקר, אבל חנות התקליטים אלגרו הייתה נשמת אפם של אוהבי המוזיקה באשר הם, שרצו להריח ולשמוע בשנות השבעים איך נראים אלבומי ויניל המגיעים בייבוא אישי מהעולם הגדול, טרום עידן האינטרנט והיוטיוב.ב בגדים

רגע לפני שרשתות האופנה נכנסו לרחוב, נרשמה רוח אופטימית בכל הנוגע ללבוש. הצבע השולט היה אמנם שחור על כל גווניו, אך נערכו גם ניסיונות להרחיב את קו הגבול. חנויות הרחוב התחרו ביניהן על תואר “המראה הביזארי” מתוך כוונה להיות ייחודיות ושונות, ולא תמיד שרדו. התירוץ הרשמי: “הקדמנו את זמננו”.ג גינת שינקין

האורבניות של הרחוב היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, והאישור לכך מתפרץ בבועה הירוקה של גינת שינקין. חילוניים, דתיים, ערבים, גאים וגאות, גרושים ופרודות, הורים, עולים חדשים ויורדים ישנים - כולם שווים בגינה המיתולוגית הזו, שאוסף כל מבקריה גדול מהשלם בו הם מקננים.» שינקין חוזר -  כל הפרטים על אירוע פתיחת רחוב שינקין המחודשד דני דותן

הוא בכלל נולד בירושלים, אך הצליח יחד עם אחיו אורי לראות ברחוב הסנדלרים המיושן (שכונת מרכז בעלי מלאכה), שינקין, את משכנה של המהפכה שצייר בדמיונו. דותן ביקש לברוא מרחב לגל החדש האמנותי שהסתובב בעולם וחיפש מקום נחיתה במדינה שבה עד כה כולם נסעו בסובארו. כמנת פתיחה הגיש עם חברו אלי אברמוב את הקליק (1980), כמנה עיקרית פתח עם אחיו אורי את הגלריה האלטרנטיבית “שינק-אין” ולקינוח הקים את הגלריה והמגזין “תתרמה” (1981). כל השאר היסטוריה.כאן כדי להשאר. דני דותן מתארח ב"הינשופים":ה ההתחלה

בתחילת שנות השמונים נפתחו ברחוב, בנוסף לקפה תמר, “אלגרו” ומערכת “דבר”, גם גלריית “שינק-אין” ועיתון “תתרמה” שתרמו לאופי הייחודי שנשמר עד היום.ו  וילג'

דבר הוביל לדבר, ובלי תכנון ערים מצוחצח ומאופק הפך הרחוב לסוג של - איך לומר - וילג’ במרכזה של העיר. תרומה ותנופה חשובה להגדרת המקום כוילג’ מקומי (ויש המוסיפים של עניים), הייתה הופעת המקומונים, ובטבורם “העיר”, שניפחו את תיאורית ה”גם לנו יש וילג’” והפציצו את הקוראים באגדות אורבניות.ז זוג אופניים

אחת הבשורות המשובחות שיוצאות מהשיפוץ היא גזרת האופניים, וזאת משום שברחוב נסלל שביל אופניים דו-סטרי, שבעתיד יורחב ויחבר את אזור הסינרמה, דרך יצחק שדה וצומת מעריב ללינקולן, ומשם לשינקין ונחלת בנימין בואכה כרם התימנים. לשם כך הוקמו תחנות תל-אופן, והכביש מרוצף כך שיוכל לשמש בעיתוי מסוים גם כמדרחוב אקטיבי. לקינוח יותקנו גם פסי האטה, ובוטלו לא מעט מקומות חנייה להשלמת המהלך, שכולל העדפת הולכי רגל ורוכבי אופניים על מוניות, מכוניות ומשאיות.

מה יש לומר. שינקין היה טרנדי ויישאר כזה, עם רשתות ובלעדיהן, עם ניסיונות פורצי דרך ועם עסקים קטנים שרק כאן אפשר למצוא.י יאיר לפיד

ראש מפלגת “יש עתיד” ומועמד מטעם עצמו לתפקיד שר החינוך, תרם את מילות השיר הכי מזוהה עם השכונה. “גרה בשינקין” הפך להמנון הרחוב ב-1989, ובנות להקת “מנגו”, מיכל צפיר, מירי נבו ויסמין גמליאל, זכו לשיר אותו בהעמדה שלא מביישת אף להקה צבאית.נושאות לפיד. "גרה בשינקין" - מנגו:כ כאילו כזה

לסטריאוטיפ המצומצם של השינקינאי הממוצע הודבק גם ז’רגון סאטירי-קומי, שלא היה, כמובן, בינו לבין המציאות דבר וחצי דבר. צמד המלים הזכור ביותר היה “כאילו כזה”, שבהקשר שלו מזכיר רוביק רוזנטל את “קפה כזה” (1988), שממנו התפתח כנראה מטבע הלשון שהגדיר, ספק בהערצה, ספק בזלזול, את שפת השינקינאי. “ה’כאילו כזה’ הלא מתחייב סימל שפה חדשה. המאצ’ואיות הישראלית-גברית, שאפיינה את הסלנג הישראלי עד אז, התחלפה בסלנג יותר רך. השינקינאות מיתגה את הרחוב, ובעקבותיו את התל אביביות כולה, כפחות מחויבים לערכי המפעל הציוני ויותר מסורים לנהנתנות לגיטימית”.ל להקת הקליק

כנראה שעל מנת ליצור משהו חדש בשיא המהירות, יש צורך בפטיש 50 קילו בפרצוף. כזו הייתה “הקליק” כשהוציאה את הויניל הראשון ב-1981 תחת השם העלום “אמא אני לא רוצה להיגמל”, ובו תיאור חייו של אדם מרגע היוולדו עד יום מותו.מאז ועד היום. "אינקובטור" - הקליק:מ מנחם שינקין מנחם שינקין הוא האיש שהצעתו לקרוא ל”אחוזת בית” בשם “תל אביב”, התקבלה ברוב קולות בוועד החלוצי שהתכנס לשם כך. מעבר לכך היה שינקין ממייסדי העיר, פעל למען הקמת הגימנסיה והיה מראשי חברת מרכז בעלי מלאכה. מותו הטראגי בתאונת דרכים בשיקגו, קטע איש מיוחד עם אינרציה חלוצית, ובשנת 1925 נסלל רחוב על שמו.נ נחלת בנימין

מערכת עיתון “דבר” הייתה דוגמה מושלמת לפרדוקס בין ישן לחדש. הפער בין העיתון ההסתדרותי “הישן והטוב” שקפא על שמריו, לבין ניצני החדשנות של צעירים שרצו לנער את האבק ולקבע את “החדש והרע”, היה בולט ומקסים בעת ובעונה אחת, עד גוויעתו של הראשון ב-1996.פ פלסטיק ונוס

פס הקול של הרחוב המריא בלב ליבה של החנות הראשונה של “האוזן השלישית” (1987) שנפתחה בשינקין. שם אומצה להקת שוליים אוונגרדית שאינה שומרת על השקט בין שתיים לארבע, העונה לשם החד פעמי “פלסטיק ונוס”. הלהקה ייצרה מוזיקת נויז מקומית בעברית ובאנגלית ופעלה ב-1990, עד שנטשה כדי לנסות את כוחה בלונדון.ק קולינריה

בזמנו עלו הצעות שונות לשמה של העיר העברית הראשונה. בוועד החלוצי של “אחוזת בית” סערו הרוחות במטרה לאמץ שם עברי טהור וחדשני, שידגיש את הערכים והמטרות של התושבים. כך הוצעו לעיר הבתולית שמות כמו: אביבה, יפהפייה, עברייה, נוף יפו, נווה יפו, יפו החדשה, הרצליה, וכמובן תל אביב. בסופו של דבר בתמיכתם של 20 חברי ועד נבחר השם “תל אביב”. נחום סוקולוב נתן לספרו של הרצל, “אלטנוילנד”, את השם “ארץ ישנה-חדשה”, ונתן לו את הכינוי “תל אביב”: תל=ישן, אביב=חדש. לאחר מעשה התברר שהשם “תל אביב” מוזכר גם בספר יחזקאל, פרק ג’. היה זה מנחם שינקין, שהציע כי שם הספר של הרצל יסגור מעגל לוגי-אסוציאטיבי ויעטר את שם הכרך החדש.

*#