אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איראני ווי לאב יו: אריל בריקה סוף סוף בישראל

אמן הטכנו האיראני מגיע לערב לייב בבלוק לצד סט אנלוגי של קינק הבולגרי. לא בטוח ששלומי אבר מוזמן 

תגובות

אחד הצדדים הפחות נגלים לעין הקהל הוא המשא ומתן שנדרש על מנת להביא לפה אמנים איכותיים. ובמשחק הזה, עקשנות היא העניין. זו לא פאריז וזו לא לונדון, ולהגיע לפה זה לא משהו שנמצא בראש סדר העדיפויות של מפיק כזה או אחר. הסיבות הן כמובן רבות, ואין צורך להסביר אותן או לחזור עליהן, ולכן אם אתם נתקלים בפוסטרים המבשרים על אמן שהסכים להגיע, תדעו שהיה כאן שרשור מיילים קדחתני ומשא ומתן אינטנסיבי.

» הבלוק, שלמה 157, תל אביב

» הנשים שגורמות לכם לרקוד» הליינים הלוהטים של תל אביבאין ספק שהייתי שמח להיות זבוב על הקיר הווירטואלי במפגש בין האנשים שעומדים מאחורי ההבאה של אריל בריקה. מעבר לעובדה שבריקה הוא איראני במקורו - מה שכמובן הופך את ההגעה שלו לישראל למשהו מעט יותר "מיוחד" מהרגיל - ידוע שכבר שנים מנסים להביא אותו אלינו. עכשיו זה קורה, ואנחנו נקבל אותו בערב לייב במועדון הבלוק לצד סט אנלוגי של הבולגרי החביב עלינו, קינק.קלאסיקה של עולם הטכנו. מתוך האי.פי הראשון:

בריקה היה אמור כנראה לחיות חיים אחרים. הוא ומשפחתו תיכננו בכלל לעבור מאיראן לארצות הברית, אבל מהלך של הנשיא קרטר, שביטל את כל הוויזות באותו שבוע ממש, הביאו את משפחת בריקה לעבור לשבדיה.

המוזיקה של אריל - טכנו אבל עם נימה רגישה משהו; בהשפעת דפש מוד, לדבריו - לא התאימה לסצנה השבדית, ועם תקווה בלב הוא שלח דמו ללייבלים החביבים עליו מדטרויט. אחד המלכים הבלתי מעורערים, דריק מאי, שמע ואהב, וכך מצא עצמו בריקה במעין סיפור סינדרלה שלא מעט מפיקים היו חולמים עליו. בתוך שנה (1998) יצא האי.פי הראשון שלו "Art of Vengeance" בפרג'ייל רקורדס, הסאב־לייבל של טראנסמאט (שכמובן שייך למאי), שבו הוציא בריקה גם את אלבום הבכורה שלו "Deeparture In Time" שנתיים מאוחר יותר.בתוך אותו אי.פי ראשון יצא גם הלהיט הגדול ביותר של בריקה ואחת הקלאסיקות של עולם הטכנו בכלל, "Groove La' Chord". ההצלחה מאז אותו אי.פי "עיכבה" אצל בריקה את הקמת הלייבל הפרטי שלו, הנושא את גם את שם האי.פי. ב־2010 הוא הוציא מחדש את אלבום הבכורה שלו, אך לא זו היתה בחירתו המקורית - וכאן מגיעה גם הנקודה הישראלית: "הרעיון של לעשות רה־ריליס התחיל בערך ב־2008-2007, כשרציתי לעשות מעין חגיגת עשר שנים ל'Groove La' Chord'. התכוונתי רק להוציא את הקטע מחדש עם כמה רמיקסים, אבל אז היתה איזו תקרית עם קולגה ישראלי שהפכה לעניין אינטרנטי. לא רציתי שאנשים יחשבו שהתגובה שלי לתקרית היא חלק מאיזה פרומושן שאני עושה לריליס.פשוט נטשתי את הרעיון". אותה תקרית, שזכורה לאנשי המיי־ספייס, היתה כאשר אריל טען שהקטע "אפרת" של שלומי אבר הוא העתקה של "Groove La' Chord", מה שכמובן נדחה על הסף על ידי אבר ופתח דיון סוער בפורומים, כולל ת'רד מפורסם בפורום ישראל אנדרגראונד על הנושא ועל פלגיאט במוזיקה אלקטרונית באופן כללי.

תקרית עם קולגה ישראלי. "אפרת" של שלומי אבר:

מופע הלייב של בריקה, שהפך אותו לשם דבר ולמבוקש מאוד, התבסס בעבר על ציוד אנלוגי. בשנתיים האחרונות הוא קיבל תפנית מסוימת, כאשר בריקה עבר לסט חצי דיגיטלי מטעמי נוחות, אך אל לכם לטעות ולחשוב שהמעבר בציוד הפך אותו ל"עצלן" יותר. ההופעה שלו עדיין ניחנת בפריקיות הסאונד ובוויטאליות ויצירתיות - שלהן הוא מעניק חשיבות רבה - תוך כדי לכידת הרגע והמקום בהתאמה: "אני רואה איך הרבה סטים חיים נעשים, וזה לא משנה הרבה אם זה לפטופ או ציוד אנלוגי. ראיתי הרבה כאלה שגם בציוד אנלוגי הכל כבר מוכן אצלם והם רק לוחצים על פליי ומסובבים כמה כפתורים. לי זה מרגיש כמו לרמות. עבורי עניין ה'חי' בסט הוא לא הציוד שיש לך על הבמה, אלא יותר האלמנט שאתה מכניס בו. זה חבל לסחוב 50 קילוגרם של ציוד אם אתה בסוף רק לוחץ פליי".

אלבום הבכורה הגיע אחר כך:

בריקה מגיע אלינו אחרי עשור וקצת של קריירה מדהימה, שבה המופע שלו הפך לחובה בכל ליין־אפ שמכבד עצמו, לצד קטעים בלייבלים מכובדים דוגמת קומפקט. בוגר ומוכן מתמיד, ולצד המופע של קינק המחונן, כנראה שמצפה לנו ערב מוזיקלי מרתק. את השניים יחממו צמד הכישרונות המקומיים דיפה ובירי, כאשר בחלל הלאונג' יחלקו את העמדה יוגו וירון כהן.

» Aril Brikha + KiNK. ה' 15.11, 23:30. הבלוק, שלמה 157, תל אביב. 80-60 שקל.

*#