אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דייב בחשכה: רדיו EPGB מארח את דייב אג'ו לסט עם סיפור אישי

דייב אג'ו (מארק באריט) לא חושש לבדוק גבולות, חופר באובדן האישי, מציג מבט מפוכח על הסצנה ולא מאבד תשוקה לרגע

תגובות

תחום היצירה נע בין הדרכים המוכרות והשגרתיות ובין הצורך האישי במשהו מקורי ומיוחד, אבל איך יוצאים מהגבולות מבלי לבזות את המוזיקה שלך? הרי אפשר בקלות להגיע לאזורים קיצוניים ואז ללכת לאיבוד ולפספס את המטרה. מארק באריט, המוכר יותר בשם דייב אג'ו - שמגיע אלינו השבוע לרדיו EPGB - הוא אמן כזה. אג'ו מצליח להעביר את הייחודיות שלו אך לעשות זאת בצורה מכובדת. הוא גדל בסן פרנסיסקו כבן לאב מורה לג'אז במשפחה של חמישה אחים; הבכור שבהם, שאליו היה אג'ו הכי קרוב, היה די.ג'יי שלקח אותו איתו וחשף אותו לעולם מוזיקלי מופלא.

» רדיו EPGB - שד"ל 7, תל אביב» הליינים הלוהטים של תל אביב» הברים הכי טובים שאתם לא מכירים

"אחי והחבורה שלו היו מנגנים הכל. שם שמעתי בפעם הראשונה - אז עוד לא ידעתי שככה קוראים לזה - האוס. הם היו קוראים להכל אלקטרו, היי אנרג'י והיפ הופ", הוא נזכר. באמצע שנות ה־90 הוא החל להתנסות בתקלוט בעצמו, אבל מה שהביא אותו אל עולם ההפקה היתה דווקא העובדה שלא היה לו מושג מה הוא רוצה ללמוד. "בקולג' שבו למדתי ראיתי שמציעים קורס מוזיקה אלקטרונית, וזה פשוט היה נראה לי מגניב, אז הלכתי", הוא מספר. משם ועד להוצאת אלבום הבכורה שלו המדובר בלייבל המכובד Circus Company לקח אמנם עוד עשור וקצת, אבל כש"Open Wide" יצא ב־2008 קיבלנו יצירה שמופקת כולה מצלילים שנוצרו אך ורק ומהפה של אג'ו. הוא, מצדו, הסביר: "ניסיתי להביא את הביטבוקס של דוג אי פרש אל התקופה האקספרימנטלית במוזיקת הדאנס".

הקונספטים המעניינים־אך־יומרניים שלך יכולים להיתפס כגימיק."האי.פי שעשיתי עבור הלייבל אקסידנטל, שיצא לאחרונה, הופק כולו מכלים אינדיאניים שנוצרו בעבודת יד, כך שהקונספט שוב מסקרן, וזה משתקף גם ברמת התוכן. הייתי קרוב מאוד לקריירה בתחום האמנותי. אני אוהב אתגרים עם קונספטים מיוחדים ואת זה שהם מוסיפים רובד נוסף ופרספקטיבה שונה למוזיקה. כל עוד זה מרגיש נכון, אני עומד מאחוריהם. יש עוד כמה רעיונות שאני משחק איתם כרגע שיכולים להפוך לדברים מעניינים מאוד".לעומת האלבום הראשון, שיצר עניין מכובד סביב הבחור שלנו ואף זיכה אותו במקום ברשימת 20 האלבומים הטובים של אותה שנה לפי האתר רזידנט אדוויזור, האלבום השני - שיצא כעבור ארבע שנים -  כבר הגיע ממקום אחר לגמרי: בעת הטור של אלבומו הראשון, אביו של באריט־אג'ו נפטר. מעבר, כמובן, להיותו דמות משמעותית בחייו (גם המוזיקליים), חלוקת הרכוש הנותר של האבא הובילה את מארק ליצור אלבום חדש שקיבל את השם שמייצג אותו באופן מדויק - "Heirlooms". על עטיפת האלבום תוכלו למצוא תמונה של מארק כתינוק יחד עם אביו והלהקה שלו. החפצים של אביו - ובהם בגדים, כלי נגינה ואוסף תקליטים - עוררו אצלו מחשבות בנוגע לקבלת המוות של אדם קרוב ועל החיים של אביו באופן אישי. בחפצים היו גם הקלטות של אביו מגיל צעיר יותר, כאשר ניסה בעצמו להפוך למוזיקאי מפורסם. "הצלילים באלבום לקוחים מתוך אותן הקלטות שירשתי ממנו, והסאונד באופן כללי הוא מעין מפגש מוזיקלי ביני ובינו, אם היינו נפגשים באמצע הדרך, גם במישור הטכני וגם מבחינת התוכן". 

אלבום הפרידה מאביו. הצד החיובי של היצירה ניצח:

העבודה על האלבום לא הגבירה את הקושי בפרידה ממנו?"זה בהחלט העלה הרבה דברים. לשמוע אותו מנגן עם חברים בצעירותו עורר אצלי השראה. העבודה על האלבום היתה חלק מיצירת נתיב מוזיקלי משלי. אז למרות שבמישור הרגשי זה היה קשה, הצד החיובי של היצירה ניצח את התחושות העצובות".ואיך שאר חברי המשפחה הגיבו לאלבום?"התגובות היו נפלאות, הרבה יותר טובות ממה שציפיתי. היה לי מאוד קשה לסיים את הפ רויקט הזה ולשחרר, ולכן התמיכה שהגיעה מאנשים היתה ועודנה ברכה אמיתית".

לשתף בלי לפחד

כאמור, אג'ו משתייך כבר תקופה ארוכה לבית Circus Company, לייבל שאותו הוא חולק לצד שמות כמו Dop, Noze וכמובן ניקולאס ז'אר, שלו גם יצר רמיקסים מופלאים; "אני אוהב את האתגר של מציאת האיזון בין הכיוון שאליו רוצה המפיק המקורי להגיע ובין זה שאליו אני לוקח את הקטע. לעשות צעדים שונים, אבל לשמר את הרוח של הקטע המקורי".כאמן שמכניס הרבה "לב" ליצירה שלו, אתה מרגיש שזה משהו שאנשים קצת שוכחים לעשות?"לכל אחד יש סיבה לעשות מה שהוא עושה בצורה שהוא עושה אותו. בשביל חלק זה אומר להישאר פחות אמוציונליים ולהתמקד יותר בצד הטכני, וככה בעצם להיחשף פחות. יש כל כך הרבה קטעי דאנס נפלאים ועל זמניים שהם פשוט טכניים. מבחינתי האתגר הוא לנסות לחשוף משהו שהוא מעבר לעניין הטכני של ההפקה, חיפוש עמוק יותר. הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים להציע הוא הסיפור האישי שלנו. למזלי חוויתי המון בחיים כבר מגיל צעיר, ככה שאני בטוח בדברים שאני רוצה לשתף מבלי לפחד מהתגובה שאני עלול לקבל. יש עוד לא מעט אמנים שגם בוחרים בדרך הזו".

מתוך האי.פי האחרון. כלים אינדיאניים שנוצרו בעבודת יד:מה עם השינוי שחל אצלך לאורך השנים?"אין ספק שעם השנים השתניתי ולעתים גם איבדתי את עצמי. ההתערבבות בתוך השטויות של התעשייה, הציפייה של הסצנה ומה לא, יכולים להוציא אותך מהפסים מדי פעם. אבל מציאת הדרכים להישאר מעניין היא המפתח. אם מסתכלים על עולם התקלוט וההפקה, הרבה השתנה מבחינה טכנולוגית מן הסתם, אבל הדבר המרכזי שקיבל צורה אחרת הוא הכוונות של אלו שמתחילים. אני זוכר שאחד מהחברים שלי, שהוא מורה לכתיבה, סיפר לי איך הסטודנטים הצעירים שלו שואלים אותו על תמלוגים וחוזים לעיבוד לסרטים של ספרים שלהם, עוד לפני שכתבו עוד את הסיפור הקצר הראשון שלהם. אותו דבר קורה גם במשחק שלנו - העגלה מגיעה לפני הסוס לפעמים. הילדים מחפשים את השערים במגזינים, את הכסף הגדול ואת התהילה, ולפעמים זה מגיע בלי תשוקה אמיתית או הבנה של היסודות. אתה יכול לשמוע את זה בסטים ובמוזיקה שלהם. טוב, חלק מאיתנו יכול לשמוע".אתה נמצא המון בטור, בעיקר באירופה - זה לא העלה אצלך מחשבות עזיבה?"תראה, יש הרבה סיבות לצאת לטורים מרובים - משינויים במכירות תקליטים ועד לשוני גיאוגרפי ותרבותי. לא יודע אם קל יותר להיות אמן באירופה, אבל אמנות בהחלט נתפסת שם ברמה אחרת מאשר בארצות הברית. בוא נגיד שאמנים  באירופה נתפסים כמשהו שתורם לחברה. אבל למרות הכל, יש משהו בהיותך אמן שורד בארצות הברית שנותן לך חספוס מסוים, ולמרות שבאמת חשבתי לא פעם להגר, נכון לעכשיו אני נשאר בבית".לאורך השנים יצא לך לראות הרבה צדדים של סן פרנסיסקו, אני מניח. העיר עדיין מצליחה לעורר בך השראה?"כן, סן פרנסיסקו ואזור המפרץ עצמו בהחלט עברו לא מעט שינויים. הרבה אנשים עברו לשם למען עבודה, לימודים או אפילו חיפוש עצמי לתקופה, רחוק מהמקום שממנו הם באים. בכל פעם שאני חוזר הביתה אני מתאהב במקום מחדש. זו אחת הערים היפות בעולם, אם לא הכי. כל כך מיוחדת ונדירה, תמיד מעוררת השראה".לפני שבועיים ניגנת עם חיים ברקס שבפריז."כן, לי ולחיים יש הרבה חברים משותפים, וזו היתה הפעם הראשונה שניגנו באותו ערב יחד. היה כיף. באופן כללי אני מאוד נרגש להגיע לתל אביב, זו פעם ראשונה שלי. שמעתי מחברים ומקולגות כל כך הרבה דברים טובים על העיר ועל הסצנה, ואני רוצה כבר לבדוק אותה בעצמי".

» Dave Aju. ד' 14.11, 22:00. רדיו EPGB, שד"ל 7, תל אביב. כניסה חופשית.

*#