טור עורכת: השמועה כבר היתה על הקיר

כשכולם יודעים מי הוא ה-זמר ה-מפורסם ומדברים על זה ללא הרף ברשת, מה מועיל צו איסור הפרסום? ובתוך האורגיה התקשורתית הצפויה, מה לא מפתיע ששרון גל נשכח

טל לוין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל לוין, עכבר העיר

צו איסור פרסום, מה יש לו בחייו? הוראה קטנה משופט, כמה שוטרים שחוקרים וברנז'ה שמבקשת להילחם בו כל עוד נפשה בה. בשבוע שבו הבינו בכנס העיתונאים באילת שצנזורה זה כבר לא מה שהיה פעם, נדמה שצו איסור פרסום על חקירה פלילית הוא כמעט לעג לרש (ובעיקר לרשה). החל משעות הערב של רביעי שטפו את הפייסבוק סטטוסים, שחשפו בדרכים כאילו מתוחכמות את זהותו של ה-זמר ו-החבר שלו. אתמול בבוקר גם המאמצים המתוחכמים נעלמו, ושמו של ה-זמר הופיע שחור על גבי רשת חברתית. הדיווחים הרבים פתחו פתח עבור אמצעי התקשורת, שמצידם עקפו (שלא לומר דרסו) את צו הפרסום האומלל, כשסיקרו את הדיווחים עצמם. גם ה-זמר מיהר להגיב בעמוד הפייסבוק שלו בביטחון רב. הוא עוד ימחק את הבלוגר שפוצץ את הפרשה. וכך, במקום לתת לחקירה להתנהל כסדרה, או להידרש לנושאים החשובים בפרשה, הפך הסיפור לכר פורה לבדיחות ועקיצות או להבדיל חילופי האשמות אישיים.  

לפי מקורות זרים ה-זמר הוא אחד מהאנשים המפורסמים במדינה, ולכאורה קיים חגיגות מין עם קטינה ועוד כמה חברים. העיסוק וההתמקדות ב-זמר ה-מפורסם, מטשטש את העיסוק בקורבן האמיתי - ה-קטינה. אגב יחסי מין בין קבוצת גברים לילדה בת 15 היא לא אורגיה משמחת, בוודאי לא בעיני החוק. נכון, יש ילדים וילדות בני 15 שמקיימים יחסי מין, ולא היינו ממהרים להכניס אותם או את בני זוגם לכלא. איפה כן היינו ממהרים? בסיטואציות שבהן יחסי הכוח בין שני הצדדים ברורים לטובת הגבר המבוגר והאחראי (לכאורה). כי בעולם שבו ה-זמר הוא ה-גבר, ה-הצלחה של כל אישה היא להתמסר לו.

עכשיו הקרב הגדול הוא לא של ה-זמר אלא של אתרי האינטרנט והעיתונים. מי יביא את הפרטים היותר מלוכלכים, מי ישיג ראשון ראיון עם אשתו לשעבר של ה-זמר ומי יחשוף את הרגליה המגונים של ה-קטינה. את כל החיפושים והנבירות האלה, שיש בהן בעיקר השפלה עבור הקורבן, אפשר היה למנוע על ידי פרסום מסודר של המשטרה. שליטה על התקשורת מתחילה בשליטה על האינפורמציה, ובמקרים רבים פרסום יזום של המידע. עכשיו כולם עסוקים במשחקי מילים על סטייק אנטריקוט ולחם עם שוקולד.

ומעניין לעניין באותו עניין (בערך) - השבוע פורסם כי המשטרה החליטה שלא לפתוח תיק לשרון גל, כתב ומגיש ערוץ 10 שהתפוטר מתפקידו לפני כמה חודשים. באותו הזמן החשדות והשמועות על גל שטפו את הרשת, וכללו גם תגובה מפורטת של גל עצמו בעמוד הפייסבוק שלו. באופן לא מפתיע, החלטת המשטרה לא זכתה למיקומים בולטים בעליל בדיווחי אותם אתרים. כמובן שאי אפשר להשוות בין האירועים - הפרטים לגבי מעלליו לכאורה של ה-זמר עדיין נמצאים תחת חקירה, ואם היו מעללים שביצע גל - הרי שהם נקבעו כלא עוברים את הסף הפלילי. מה שכדאי לדבר עליו הוא שגעת הפרסומים, שלא תמיד עומדת בפרופורציות לנעשה במציאות, ובעיקר עוסקת - איך לא, בשמועות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ