אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפליטים של כולנו: מי יישאר לנקות אחרי הבחירות?

ייתכן שאחוזי ההצבעה הנמוכים מעידים עלינו הישראלים - כאדישים לגורלנו, שחונכנו לצייתנות. אבל אפשר לקוות שלא נמשיך להיות אדישים לגורלם של רבבות הפליטים שלא יכלו להצביע בבחירות, אבל ירגישו היטב את תוצאותיהן

תגובות

הבוקר בשעה 06:00 כבר הוריד טנדר העיריה הירוק את הבחור האריתראי החדש, שהחליף את קודמו, ברחוב שלנו. לבוש באותו אפוד כתום זוהר מעל בגדיו. הלברדורית ואני סימנו לו כהרגלנו שלום כשהחל מטאטא את קטע הרחוב בו אנחנו מתחילים את טיול הבוקר, והוא השיב לנו.

אלמלא ידעתי שטובה עבודת טאטוא הרחובות מאבטלה כפויה - הייתי חש נבוך מכדי לומר לו שלום. אך אני זוכר היטב את הוראתו של רון חולדאי מחודש ינואר 2012 - לפטר את כל הפליטים מחברות הקבלן העובדות עם עיריית תל אביב. לכן ייתכן שעדיף כך, שהעבודה תכבד את בעליה במקום שיתבייש בעוניו באחת מקרנות הרחוב, שיצליח לכלכל את עצמו ואת משפחתו, עד שיתאפשר לו להתקדם עוד.

מרחוק ראיתי אותו מטאטא באיטיות את העלים יחד עם עלוני הבחירות שנשרו גם הם, לצד גדר בית הספר, שאריות הבחירות המקומיות מליל אמש. מאוחר יותר, אני חוזר אל הסטודיו שלי, ממשיך לצייר את פח הזבל המיותם עם תושבת הגלגלים, פח הסבל - ועליו כיתוב לצד לוגו העיריה, ושני מטאטאים שעונים על גדר.

פח הסבל ולוגו העירייה. ציור: יגאל שתיים אקריליק על קנווס, פרט מתוך ציור

עם הוודע אחוזי ההצבעה הנמוכים, פרסמתי את הסטטוס הזה: "לעמוד בתור לקפה שעולה 5 שקלים, זה כן. אבל לעמוד בתור להצביע לקביעת עתיד של 5 שנים? עזוב". הסטטוס קיבל מעל 10,000 לייקים בסטטוסים מצייצים, וכנראה שיש בו משהו, המעיד עלינו הישראלים, בעת בחירה ובחירות. ייתכן שיש קשר בין האדישות לזכויות אדם ובין האדישות לזכויותיך שלך. איזו עמימות כללית באשר למיקומך בתור, בהבנת תפקידך האנושי והאזרחי. העדר הדחף לקום ולדרוש, אך גם לעשות בעצמך, למענך ולמען אחרים.

לו יכולתי - הייתי ממיר את כל הלייקים האלה לקולות בקלפי. אולי בעתיד, כאשר הבחירות יתקיימו בלחיצה על מסך המגע שלך, תחת הכותרת לייק אחד = קול אחד, תמות האדישות, יחזור תפקיד תחושת הבטן ואחוזי ההצבעה ינסקו למקומות ראויים יותר לציבור מודע. בעולם דיגיטלי וירוק, אולי די עם פתקי הנייר והמשאיות שנוסעות באישון לילה עמוסות קלפיות אל כפר המכביה לספירת קולות. גם את אלה וגם את אלה - אפשר לזייף.

עכשיו, כשהבחירות מאחורינו אפשר גם להפסיק להתפתל, ולומר את האמת: הפליטים כאן כדי להשאר. די לכנות אותם 'מסתננים', גם המונח "סודאנים' כוללני ושגוי, מרביתם בכלל אריתראים, והם לא מוסלמים - אלא בעיקר נוצרים. והם בני אדם כמונו. הכללת כולם, בחשד קולקטיבי, עד אחרון - בהיותם שודדי מקומות עבודה, אנסים או גנבי אפניים עושה עוול לכולם. הגיע הזמן למעט צדק חברתי בתל אביב, אם לא גורף בשל מהפכה - אז לפחות בחמלה אזרחית קטנה, בדו-קיום שאינו מופרע על ידי פוליטיקאים מתלהמים ומדביקי תוויות. די להבטיח הבטחות שווא מסמרות שיער לאזרחים, די לאשליית פתרון הקסם האכזרי. הפליטים כאן והם חלק מהחברה שלנו, עד להודעה חדשה. כאן, כלומר: בישראל.חלק מהחברה שלנו. פליט מותקף בדרום תל אביב (צילום: מוטי מילרוד)

לא היה ויכוח ואין מחלוקת על העומס המספרי של קהילת הפליטים ודורשי המקלט האפריקאיים על שכונות דרום תל אביב, אך ההצעות להקלה היו קוטביות מאד: מקריאות לכליאה וגירוש, מניעת תעסוקה ודיור מצד אחד - ועד להגשת סיוע אזרחי לצד עבודתן הסיזיפית של העמותות לזכויות אדם. גם קריאתו של ניצן הורוביץ לתעסוקה עבור הפליטים הייתה עמומה בהעבדר גוף שיישם את תעסוקתם, אל מול מצב חוקי מגביל. רישוי עסקי הפליטים תלוי ועומד. אם לשפוט על הידוע כעת על התוצאות לבחירות בתל אביב - לא עלה כוח חדש מן הדרום שיזעק לסדר חדש, לא מימין ולא משמאל. ניצן הורוביץ אולי לא יהיה ראש העיר, אך מרצ חזרה על הישגה בכנסת והכפילה את כוחה במועצה. ליל הבחירות מאחורינו, נדמו הדי המחאה, עולם כמנהגו נוהג, שוב.

הגיע הזמן להפסיק לדבר על ניודם כחפצים, אלא על סיוע בהעסקתם - מה שיביא את אותה תוצאה מיוחלת הן לפעילי זכויות האדם והן למתנגדים להיותם כאן: והפליטים יתקדמו הלאה בעקבות הפרנסה, ככל האדם. הם ישכרו דירות בכל רחבי תל אביב, בכל רחבי הארץ. בהם יש ילדים שהולכים לגן צפוף, גברים ונשים ללא פרנסה, או פרנסת דחק בעבודות שישראלים בוחלים בהן. יש להכיר בהיות רבים מהם קורבנות עינויים, יש בקרבם נשים שנאנסו ועברו התעלליויות וגם פליטים בריאים וטובי לב שעזבו את מולדתם מפחד רצח העם והמלחמות בסודאן או הדיקטטורה באריתריאה אל עולם טוב יותר. המילה 'עבודה' אינה סימן להיותם תאבי בצע, אלא תאבי הישרדות, חפצי חיים.תאבי חיים לא תאבי בצע. מחכים בתור למרק בגינת לוינסקי (צילום: אלכס ליבק)

ייתכן שאחוזי ההצבעה הנמוכים מעידים עלינו הישראלים - כאדישים לגורלנו, שחונכנו לצייתנות. מבחינתי, החדשות הטובות הן הגדלת כוחה של מרצ במועצת העיר תל אביב, לכדי שישה מנדטים, ככל הנראה. נכון - ניצן הורוביץ כבר לא יהיה ראש העיר שלי, למרות שזכה להישג של 40% מהקולות, גבוה מהישגו של דב חנין עם 'עיר לכולנו', בבחירות 2008. מנקודת ראות של עבודה בשטח, נסיון לסייע מעט לפליטים - החדשות עדיין טובות. עדיפים נציגי תנועה החורטת על דגלה שוויון וצדק חברתי וזכויות אדם - מאשר נציגי תנועות ימניות או רדיקליות לצד ראש עיר שמדיניותו כלפי הפליטים נעה בין התעלמות להתעמרות.יגאל שתיים הוא צייר, מייסד מרק לוינסקי ופעיל לקידום זכויותיהם של פליטים

*#