אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טור עורכת: לפחות בר רפאלי מקיימת הבטחות

קצת יותר מעשור אחרי שתוכניות הריאליטי פשוט על המסך, הפסיקו הצופים להאמין להבטחה שהז'אנר הזה מייצג. אז כדי להתגבר על שבר האמון חייבים למכור את בר רפאלי

תגובות

אם תתקיים בסוף 2013 תחרות על השבוע העמוס ביותר של השנה, השבוע האחרון כנראה יקטוף את המקום הראשון. ההופעה של ריהאנה השאירה אחריה 52,000 מעריצים מאוכזבים ; ההופעה של אמנדה פאלמר בשדרות רוטשילד השאירה אחריה מאות היפסטרים שמחים ; והבחירות המקומיות השאירו אחריהן בעיקר פלייארים פזורים על הכבישים. מירוץ הריגושים לא נגמר, ואף התעצם כשאתמול (חמישי), הזמינו בתי הקולנוע את כל עם ישראל ואישתו לקנות כרטיס ב-10 שקלים. המחשבה על מה התרחש בסינמה סיטי ראשון לציון גורמת לי לרצות להתחבא מתחת לשולחן.

אבל התחרות על תשומת הלב של הקהל תגיע לשיאה במוצאי שבת, כשעל המסך יעלו בר רפאלי, עברי לידר, שירי מימון, רמי פורטיס ומשה פרץ, וינסו למכור שדווקא ה-X פקטור הוא הוא הדבר האמיתי. זאת להבדיל מצביקה הדר וחבריו שבטוחים שהפורמט שלהם הוא הוא הכוכב הבא, ועוד לא דיברנו על The Voice שנשבעים שהזוכה שלהם הוא הוא הקול הגדול של ישראל. תוכניות הריאלטי, ובמידה רבה גם כל מערכת בחירות שבה נדרש הציבור לבחור את המועמד האהוב עליו, נשענות על מנגנון הבטחות משומן. הקהל רוצה, דרך השופטים או באופן ישיר, להרגיש - לא רק שהוא מקבל הבטחה ראויה, אלא שהוא בוחר במועמד המבטיח ביותר. את היהלום המחוספס, שעוד לא גילו אותו, את מי שיביא את הבשורה הנכונה. זוהי לא רק הבטחה לאיכות, אלא לפעולת הגילוי עצמו, שמזהה בין כל המלאכותיות שמסביב את האמיתי ביותר. מנגנון הבטחות משומן. ה-X פקטור:

לא מעט טענות נשמעו נגד ריבוי תוכניות המוזיקה על המסך, שמנסות למצוא את הזמר הטוב האחרון שנשאר בארץ הקטנה והחצי-מוכשרת הזאת. אבל האמת שהבעיה לא קשורה לכמות, אלא לשחיקה במנגנון ההבטחה. כי הרי גם מי שזכה בכסף רב, כשקהל גדול עומד מסביבו, לא תמיד הצליח לממש את התהילה שלו. וכך, קצת יותר מעשור אחרי שתוכניות הריאליטי פשוט על המסך, הפסיקו הצופים להאמין להבטחה שהז'אנר הזה מייצג.

האדישות בבחירות לרשויות המקומיות, היא אולי תמונת המראה של אובדן האמון הזה. לא רק שהפסקנו להאמין בהבטחות של הפוליטיקאים, אלא הפסקנו להאמין בפוליטיקאים כהבטחה, ובפוליטיקה כהבטחה. וכשהבטחות לא עוזרות יותר, ולא יודעים לאן ללכת, הרוב המכריע מעדיף להישאר באותו מקום. אז כדי להתגבר על שבר האמון אי אפשר יותר למכור את הריאליטי הזה כהבטחה לאושר, וכל מה שנשאר הוא לנסות ולמכור את בר רפאלי. היא אגב, תמיד מקיימת.

*#