אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיוויד גואטה במצדה: ואז אלוהים הרקיד את הרחבה

באוטובוס מלא חיילים, עם אינספור נערות זועקות, הגיעה טלי קושניר להופעה של דיוויד גואטה במצדה. החוויה הייתה מפתיעה

תגובות

ההחלטה לכתוב על פסטיבל 424-, אירוע המוזיקה האלקטרונית מהגדולים שנערכו בארץ, לוותה בלא מעט חשש. אחרי הכל, אני כבר לא בת 22 ומסיבות רייב עד השקיעה למרגלות המצדה קצת פחות מדברות אלי. גם הליינאפ של הפסטיבל היה מעט מרתיע. אמנם הוא כלל שמות גדולים כמו סטיב אנג'לו, אינפקטד משרום וגולת הכותרת, דיוויד גואטה, אבל אף לא אחד מהם הוא, אם להתנסח בהתאמה, כוס הוודקה רדבול שלי. אבל האווירה, האוכלוסייה, המוזיקה והחוויה הכוללת היו מסקרנים, מאוד מסקרנים. דיוויד גואטה בישראל - כל הפרטיםדיוויד גואטה - מכונת להיטים משומנת מדי

אחרי נסיעה של שעתיים וחצי, אותה העברנו במשחק "האם אנחנו בישראל או בשטחי הרשות הפלסטינית?", נחתנו במקום. לפסטיבל הגיע קהל של 20,000 איש. 20,000 איש שהגיעו ללוקיישן די מרוחק מכל צורת התיישבות אחרת. זו גם ההזדמנות להעלות שתי שאלות: 1. האם לא היה עדיף לקיים אירוע כזה במרכז הארץ? 2. למה, לעזאזל, אין מקום שיוכל לארח קהל של 20,000 איש במרכז הארץ? כי בשלב הזה של הערב כבר ברור היטב - 20,000 איש שמגיעים מרחבי הארץ למקום שהכבישים אליו לא ערוכים לכמות כזו, יוצרת בעיות.

חנינו את הרכב במגרש החניה, שם קיבלו את פנינו במנהג המקומי של שתיית אלכוהול מבגאז' לצלילי טראנסים, ועלינו על אוטובוס שלקח אותנו למתחם. כשאני אומרת "עלינו" אני מתכוונת אלי ואל עשרות החיילים, חלקם משוחררים וחלקם בסדיר, שליוו אותי ואת הנסיעה הקצרה שהרגישה הו כה ארוכה, בשירי זימה צה"ליים פלוס פזמון אחד חוזר על אלירן אחד ש"גונב זקנה". בכלל, רוב הקהל שהגיע לפסטיבל הוא צעיר עד צעיר מאוד, חיילים ותיכוניסטים. בין לבין אפשר לראות גם אוהבי EDM בסביבות גיל ה-30, כמה אוחצ'ות מזדקנות מימי האומן 17, וזוג מבוגר אחד ששאל אותי אם סטיב אנג'לו זה אינפקטד משרום. מבלים בחמשוש. הקהל בהופעה של דיוויד גואטה (צילום: טלי קושניר)

רוב הצעירים, כך נדמה, הגיע בשביל גואטה. לקראת השעה 1:00, כשהקהל כבר היה חם הודות לאסי קוז'אק, חשכו האורות ונפסקה המוזיקה. אחרי כמה דקות של דממה, אלוהים דיבר, ובאלוהים אני מתכוונת לדיוויד גואטה, די.ג'יי שהוא פרפורמר שהוא רוק סטאר. גואטה העיף את הקהל, במלוא מובן המילה עם סט מתוזמן היטב באורך כשעה. הוא נע בין להיטים כמו "play hard", "love don't let me go" וכמובן,"titanium" שמפגינים פן שהוא יותר דאנס-פופי שנותן לקהל את מה שהוא בא בשבילו, לצד טראקים בוגרים יותר, על גבול ההאוס, עם רפרנסים ל-"song 2" של blur, של "work it" של מיסי אליוט ו- "holy grail" של ג'יי.זי וג'סטין טימברלייק. זאת המוזיקה הבוגרת יותר, ואפשר המהודקת יותר של גואטה, שמראה צד אחר ומבורך שלו. אלה לא חומרים שייכנסו לפלייליסט או ל-MTV, אבל כבודם במקומם הנישתי בהחלט מונח. גואטה גם לא שוכח לציין שהוא נרגש לחזור לישראל (הפעם האחרונה שלו פה היתה לפני שלוש שנים), להכריז שהקהל הישראלי הוא מדהים ולשאול עוד כמה אנשים שקוראים להם גואטה נמצאים בקהל. באותו הרגע זה היה נשמע שלכולם קוראים גואטה. 

חוץ מגואטה, השמות הגדולים שאירח פסטיבל 424- היו, כאמור, סטיב אנג'לו ואינפקטד משרום. אנג'לו הוא די.ג'יי שוודי, שליש מההרכב האלקטרוני " Swedish House Mafia". הוא עלה מיד לאחר גואטה לסט שהתחיל קשוח והלך והתרכך. למעשה אפשר לומר שההופעה של אנג'לו תקפה את כל החושים: המוזיקה הלמה, הוידאו ארט סינוור והמם, ומישהו צריך לדבר עם הבחור על בעיית הפירומניה והפיצוצים החמורה שלו. אחריו עלו אינפקטד משרום הלוא הם ארז אייזן, עמית דובדבני, ובת זוגתו השחקנית טארה ריד (אמריקן פאי), שישבה לצידם על הבמה ודאגה לתעד כל מה שקרה שם באייפון שלה, כולל גיחה לקהל בשורה הראשונה. באנו להתקרחן, קיבלנו אבק כוכבים הוליוודי.קרחנה כחול לבן. אינפקטד משרום (צילום: טלי קושניר)

בעוד אני צועדת לכיוון היציאה, פוסעת מעל צעירים ששכובים בשלולית הקיא של עצמם וחברים שמצטלמים איתם, סכמתי שהחששות התבדו. נכון, אני לא נמנית על קבוצת הגיל העיקרית של הקהל שהגיע לאירוע, ואני גם לא מהאנשים שנהנים ממוזיקה כזו על בסיס יום יומי. אבל אי אפשר להתכחש לסטים המעולים של שלושת הכוכבים של הפסטיבל כמו גם לעובדה שהמסיבה הזאת תפסה אותי, הזיזה אותי וחיברה אותי לאווירה המחשמלת שהלכה והתעצמה לאורך לילה שלם.  

*#