רננה הלפרין, עכבר העיר

ניב ארזי גילה שלסט שלו בתדר יצטרף רמי פורטיס, ירון טראקס מספר שהתדר נולד בכלל בבלוק בחשאי, לאון פלדמן הכיר לרוסים כרובית בטחינה ולרוסיות הכיר את רד אקסס, צחי רזאל איחד בין היפסטרים, מבוגרים וכלבים ויוניל ישב בחדר שבקצה המסדרון, אכל ביסלי ושתה הרבה בירה. בסוף השבוע הקרוב תסתיים העונה הרביעית והאינטנסיבית של הפופ-אפ רדיו בר התדר, אבל רגע לפני שבית רומנו יחזור להיות רחבת חנויות שוממת, האנשים הפעילים בתדר מספרים על הרגעים הכי יפים שלהם מהעונה. "יכול מאד להיות שזו הייתה העונה הכי טובה שלנו", מסכם איתי וולטר, אחד מהבעלים, "העונה התדר לקח צעד בכיוון הנכון להיות יותר מתחנת רדיו אינטרנטית והפך לבית לתרבות אומנותית והתרחשות מכל הסוגים".

» סופ"ש סגירה בתדר: כל הפרטים

במשך 100 ימי קיץ לחים התדר פעל בחלל בית רומנו, הפיח בו חיים, שידר מוזיקה בועטת ומקורית, אירח פסטיבלים והופעות מוזיקה ומחול, הזמין אורחים מחו"ל, התארח במקומות קרים כמו רוסיה וירושלים, הציג אינספור תערוכות בחלל הסודי והיווה מקום מפגש לתרבות, מוזיקה ותל אביביים שיכורים. בשבת כאמור, השעון המפורסם יעצור, אבל אפשר להיות בטוחים שאף אחד לא מתכוון להתפנות משם בלי מסיבה. במהלך סוף השבוע הקרוב (3-5 באוקטובר) ירים התדר פסטיבל סגירה מוגזם: חפלת צהריים עם זהבה בן, הופעות בהפתעה, רדיו הקצה וקול הקמפוס בקרב וואנים, מרתון די ג'ייז עד הלילה, רייב במקצבים של אסיד ערבי ועוד לא מעט שערוריות. אחרי הפסטיבל, כשההאנגאובר של יום ראשון יעבור, מה שיישאר מהתדר הם כמה תמונות מטושטשות, סיפורים והרבה זכרונות. תרבות, מוזיקה ותל אביביים שיכורים. עונה רביעית בתדר (צילום: אלעד ברנגה)

מפגשים חשאיים, חיבוקים ובברביקיו

אני תמיד מאוד גאה לספר שהתדר בעצם נולד בבלוק. זה קרה במסיבת לג'נדס עם ג'יילס פיטרסון בבלוק הישן ב-2009. בגלל הספקטרום המוזיקלי הרחב של פיטרסון, עלה הרעיון לשתף פעולה עם שתי קבוצות שעד אז, לא היה ביניהן שום קשר בעליל: טבק של צח בר ואיתי וולטר, וחרגול של דרור שר ושלומי זידאן. בהתחלה, עצם המחשבה על שיתוף פעולה עוררה ספקנות בשני הצדדים, אבל כנראה שמשהו עבד טוב בחיבור הזה וכמה שבועות אחר כך, ארבעתם כבר נפגשו בחשאי כדי לתכנן את הקמת התדר. יש לנו בבלוק קשר ארוך ומיוחד עם כל אחד מבעלי התדר, אפשר לומר שאנחנו אוהבים אותם כמו משפחה. היו לנו גם מריבות כמו במשפחה, אבל תמיד זה נגמר בחיבוקים. יש לי הרבה זכרונות מהתדר סביב פגישות עם חברים, שיחות, רעיונות ובירות. הזכרון המתוק האחרון הוא הברביקיו המשותף של הבלוק והתדר שעשינו ממש לפני כמה ימים. נראה לי שזו התחלה של מסורת חדשה וכיפית במיוחד. (ירון טראקס, הבלוק)

תחילת הקיץ ג'יילס פטרסון במסיבה של התדר והבלוק:

מה שקורה ברוסיה

הרגע שלי בתדר קרה דווקא אלפי קילומטרים ממשכנו התל אביבי, במקום קסום ומיוחד בשם Taiga, שם תיפקדתי כעורך הראשי של תחנת הרדיו תדר "סנט פטרבורג" או בקיצור: תדרבורג. הטריפ הרוסי הזה, שהתחיל מביקור מולדת עוד בקיץ הקודם, קרם עור, גידים ושותפים במהלך החורף והתפוצץ ביוני האחרון בחגיגה בינלאומית. היו שם מוזיקה, אוכל, תקלוטים, הופעות, אפילו קצת ירח דבש ובעיקר הכנסת אורחים רוסית וישראלית. אין הנאה גדולה יותר מלצפות במאות רוסים דלוקים מהאור הבהיר השוטף את העיר בלילות הלבנים, שרים עם בום פם את "חשיש", מלתפוס בארבע בבוקר מועדון דקדנטי שלם מתפשט לצלילי טרי פוייזן, מלשמוע בשידור את מארקי פאנק מלמד את האספנים הרוסים שיעור בויניל או לקבל את התגובות הנלהבות של המקומיים לכרובית בטחינה שאסי השף הכין. וזה לא רק זה, כי מלבד הסיפוק העצום שבהצגת הכישרונות המקומיים שלנו לעולם, וממבטי הזימה של היפהפיות המקומיות ברד אקסס, חוויית העבודה במסגרת תדר, עם האנשים הסופר מוכשרים שהגיעו לשם, לימדה אותי שיעור חשוב, שיעור, שאני מתכוון ליישם ממש בקרוב. (לאון פלדמן, שדרן אלטרנטיבי)

זיעה, ביסלי והרבה מאד בירה החלל האבוד בעומק המסדרון האינסופי והלא ממוזג. במשך חמישה לילות בתחילת אוגוסט ישבתי שם ומכרתי את הפוסטרים שלי. באמצע הקיץ, עם שני מאווררים, ביסלי ממכר בטעם חזק של חומרי-טעם, בדיחות קרש של דידי מנוסי, טוסטים גבינה צהובה, הרבה זיעה ועוד יותר בירה. והיה טוב, היה כיף בעיקר. זה הרגיש כמו להיות בחופשה. בחלל האבוד בקצה של המסדרון.מן הסתם פיתחתי רגשות. אבל אז הייתי צריך לעזוב, ולחלל לא היה אכפת בכלל - כי הוא חלל, ומישהו אחר בא למלא אותו במקומי. זה נשמע עצוב אבל זה הדבר הכי טוב שהיה לי השנה בתדר. (YONIL, מעצב הבית)

בקצה המסדרון. יוניל והחדר הסודי (צילום: אלעד ברנגה)

הזיכרון שלא היה

מכל עונה של התדר יש לי כמה זכרונות חזקים במיוחד, אבל מהעונה הזאת הזכרון הכי חזק הוא דווקא משהו שפספסתי. קשה להאשים את החבר'ה העסוקים מהתדר שלא טרחו להודיע לי מראש על כל האירועים שהם מתכננים, אבל השנה, עם פרוייקט החזית הירושלמית, הרשיתי לעצמי להאשים חופשי. אירוע השיא של תדר ירושלים הכיל מסיבה תת קרקעית עם קוטמא (שהעיף לי את התחת בפעם הקודמת שהוא היה פה) וראס ג'י (שלא כבש את ליבי אבל אם הוא כבר שם, אז למה לא?) ועם ארט של בנות לילית מתחת למגדל דוד. אני וחיים ויטאלי כהן הופענו באותה השעה ביפו ("ביטר ג'וז"), בהופעה מרירה במיוחד, ובשיאה קינה השמיימה. התנחמתי בזכרונות מדי ג'יי פוד בסגירה של תדר 3. (דיגיטל מי, מגיש תוכנית קבועה בתדר)

עושים שכונה

אחרי מספר תכניות רדיו של הקשר הקריבי בתדר דיברנו על מסיבה משותפת; כשהתדר הציעו לי את הבוקינג החלומי עם אטרף החלטנו להרים מסיבה. מעבר לתוכן מוזיקלי, הקשר הקאריבי מגיע מתשוקה לתרבות וחוויה אנושית שאנחנו מנסים להחדיר לתל אביב, ולכן קראנו לאירוע "מסיבת שכונה". רצינו להעביר את התחושה שהאירוע לא מתקיים בבר, אלא במרחב ציבורי משותף. התדר הוא פלטפורמה לתוכן מוזיקלי ותרבותי מצוין אבל במסיבה עם אטרף הרגשתי שהפלטפורמה הזו גדלה והצליחה להכיל ולייצר גם תוכן חברתי משמעותי. היוזמה להביא לתוך מעוז התלאביביות הבועתית, הצעירה והאסטתית הופעות כמו 'טריפונס' או 'אטרף' עושה משהו חשוב מאוד בכלים פשוטים מאוד. היא שוברת גבולות, מערבת אוכלוסיות ומקרבת אותנו בחזרה אחד לשני. לראשונה בתל אביב, הסתכלתי על רחבת התדר ומצאתי את עצמי מוקף בצעירים יפים, מעריצים מבוגרים, ילדים קטנים, רקדני סלסה, היפסטרים קשים וכלבים. הרגשתי שמשאלת הלב שלנו, ל"מסיבת שכונה" אכן עומדת להתגשם. אטרף נתנו הופעה מרגשת ואני זוקף הרבה מכך לאנרגיה והתמהיל של הקהל הנפלא הזה. אני חושב שבאיזושהו שלב הזלתי דמעה והתחבקתי עם אדם זר. זה היה כבוד גדול בשבילנו לעלות לעמדה אחריהם ולתרום את חלקינו. אירועים כאלהנותנים לי השראה ואני מקווה שגם לתדר, להמשיך לנצל את הפלטפורמה הזו גם לעשייה חברתית, כזו שמבוססת על תרבות ולא רק על הפגנות. (צחי רזאל, הקשר הקאריבי)

קייטנת קיץ

לדעתי העם הישראלי בצטייר תמיד בתור העם החם והחברותי בעולם. אין עוד מקום שתוכל לצאת מהבית לבד ולחזור עם שני חברים שהרגע הכרת. והתדר, שכמוהו עוד לא ראיתי מעולם, זה כמו הבית החם שמרכז את האנשים הטובים שרק מחפשים אווירה טובה, מוזיקה טובה ואנשים טובים. הייתי מגדיר את זה כקייטנת הקיץ לעם החופשי; מקום שמתאים לכל הגילאים ונוגע בז'אנרים שונים כך שכל אחד יכול להתחבר למשהו. מקום שמצטיין בתמיכה אומנותית לבמה וליוצרים שאנשי התדר אוהבים ושואפים לשתף עם כולם. צריך לעקוב כל יום אחרי מה שמתרחש שם, ההפתעות לא נגמרות והרגעים כולם בלתי נשכחים. (ניר פילפלד, אמן ומציג בתדר)

רגעים בלתי נשכחים. ניר פלד (פילפלד) ואיתי וולטר (צילום: בן פלחוב)

התדר אפקט

״מה נסגר אתכם אנשים, עוד לא הייתם בתדר?״, להלן "התדר אפקט". השמועה על המקום פרסה לה כנפיים ואחרי ארבע שנים כבר אין ספק שמדובר בדבר הכי מקורי, מגוון ומרתק שקורה בעיר בקיץ. גם אם מחצית ממי שהופיע שם לא היה לטעמכם, לא נורא, הגיוון המוזיקלי התרחב השנה בצורה נפלאה וריתק עוד מבלים ומאזינים אל ניידת השידור השחורה וההזויה. בשבילי העונה היו שני שיאים: הראשון הוא השקת אלבום הבכורה של קראנץ׳ 22 בתדר, כשלא יכולתי לייחל לאירוע נכון יותר. השני הוא ההופעה החינמית של התפוחים בה נכחו 1500 איש (ועוד 400 שלא נכנסו). כמי שלא גר בתל אביב אני יכול לומר שמבין כל המקומות המשמימים והגנריים שיש בה, תדר הוא שכיית חמדה מיוחדת במינה שמסיבות הסיום המלוות בציפייה לעונה הבאה, הופכים אותו למוסד תרבותי מרכזי בעיר הלבנה. מילה חמה מגיעה ל״צוותדר״: חבורה של אנשים טובים, מההנהלה עד אחרון המלצרים, שדואגים וחושבים 24/7 איך ליצור ולשמור שתהיה אווירה טובה במקום מיומו הראשון עד האחרון. וייבז, כבר אמרנו? (ארז טודרס, התפוחים; קראנץ' 22)

מוסד תרבותי מרכזי. התפוחים בתדר (צילום: יובל פלג)

מערבולת של צלילים

השנה בעיקר נהניתי לשדר את התוכנית שלי בתדר, משהו בתהליך המוזיקלי שאני עובר ובאווירה של המקום התלבש לי כמו כפפה נוחה מאד. אבל שני חוויתי רגעים משמעותיים מהעונה אני לא אשכח: הנסיעה עם משפחת התדר לסנט פטרסבורג והג'מג'ום המשותף שלי ושל דורי סדובניק (רד אקסס) עם רמי פורטיס ברחבת התדר. לגבי הנסיעה לרוסיה אין מילים לתאר את החוויה המדהימה שעברנו שם וכמה כיף היה, מהאווירה המושלמת בדירת השותפים שחלקנו ועד התקלוט במועדון המקומי המשוגע. החוויה השנייה והמשמעותית לא פחות היא הג'מג'ום עם פורטיס: שבוע לפני התקלוט שלנו בתדר מתקשרים ואומרים לנו שיכול להיות שפורטיס ייצטרף לסט. לא בדיוק הבנו מה זה אומר אבל כמובן שקפצנו על זה. בפועל התחלנו לנגן וכשהוא הצטרף הסט הפך בן רגע למערבולת של צלילים, רעשים ומילים דמיוניות, זאת הייתה חוויה משחררת וחשובה מאד עבורי. (ניב ארזי, רד אקסס)

חוויה משחררת. רוקדים בתדר (צילום: בן פלחוב)

חוויות עוצמתיות

את הרגע האהוב על אנשי התדר (איתי וולטר, צח בר, דרור שר, שלומי זידאן) היה להם קצת יותר קשה לבחור "אני לא יכול לבחור רגע אחד, "מעיד וולטר, "ברמה האישית הכי נהנתי משיתופי הפעולה עם פילפלד. הוא חבר טוב שלנו והיה כיף להצעיד את מערכת היחסים צעד קדימה ולעשות הרבה דברים יחד. בשבוע שבו פילפלד התארח אצלנו השקענו הרבה מאמץ ומחשבה בתוכן המוזיקלי וההתרחשותי שיהפוך את העניין לחוויה עוצמתית. במסיבת הפתיחה התחולל ג'אם סשן מוזר וחד פעמי של רד אקסס ורמי פורטיס שהפך את התדר לשעה אחת למועדון פאנק בשנות ה80 ובמסיבת הסגירה חווינו את הקרנת הבכורה של הפרויקט החדש של דיגיטל_מי וגם חגיגת מחול ומיצגים בשיתוף גיא שומרוני ואורי קרול. היו גם תדרוסיה, תדר ירושלים, מסיבות בבלוק, החדר הסודי, חנות פופ אפ, פסטיבום פם, הופעה של אסתר רדא, ועוד הרבה. הייתה עונה עמוסה".

עונה עמוסה. חגיגת מחול בתדר (צילום: בן פלחוב)

מה היה מיוחד העונה בהשוואה לקודמות? "לדעתי העניין העיקרי השנה היה להבין שהתדר הוא יותר מתחנת רדיו אינטרנטית. הוא בית לתרבות ואמנות. עניין ה"חדר הסודי" היה משהו שתמיד רצינו לעשות והיה כיף סוף סוף לממש, והפרויקט בירושלים היה משהו שלא עשינו אף פעם ולקח אותנו לעומקים שאנחנו לא רגילים אליהם. בכל זאת, ירושלים".

כמה תפקיד שיחק המיקום של התדר בבית רומנו?"חלק גדול מהעניין של התדר הוא מה קורה מתי שהחללית שלנו נוחתת בלוקיישן חדש ולכן ברור שהלוקיישן שיחק תפקיד גדול. אנחנו מרגישים שבניגוד לשנה שעברה הצלחנו למצוא לוקיישן יותר מחוספס ובסופו של יום זו סביבה שאנחנו מרגישים בה יותר בנוח".   

מה אתם זוממים לעשות כעת בהפוגה?"נשקיע חום ואהבה בפורט סעיד. נמשיך לזמום תכניות לתדר ולפרויקטים נוספים ויכול להיות שגם מתישהו ננוח".

מה הדיבור על התדר הבא?"לא מדברים על התדר הבא עד שהתדר הזה לא מסתיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ