אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לייט נייט בציציות: חיי הלילה של המגזר הדתי מתחממים

חיי הלילה של הדתיים הולכים ונעשים יותר ויותר נועזים: מליין הגייז הראשון במגזר, דרך מסיבות במקומות הכי שווים בתל אביב, רייבים ירושלמים ועד בירת בוטיק כשרה. המדריך שכולל הכל, חוץ מסקס בשירותים

תגובות

זה התחיל במסיבות לחרדיות בלבד, עם דיג'יי מאחורי וילון ואלכוהול, כי כמובן, יין ישמח לבב אנוש, המשיך בתופעת הוואטסאפ בשבת, השוררת בקרב דתיים לייט ואף איוורור נושא ההפלות במגזר הדתי. בין שמירה על אורחות חיים דתיים לבין הערבוב בעולם החילוני, יחד עם רווקות מאוחרת במגזר, זה לא מפתיע ואך טבעי שהביקוש לחיי לילה "כמו אצל החילונים" עולה. ממסיבות חבר מביא חבר, ועד מסיבות גייז לדתיים. רק את הסמים והסקס בשירותים – תשאירו בחוץ בבקשה.

ליין חדש בשם גברא מצטרף לרשימת ליינים ארוכה לגייז אבל עם טוויסט: זהו הליין הראשון המיועד לגייז דתיים. באי המסיבה, לרוב חובשי כיפה, נפגשים במוצאי שבת אחת לשבועיים בבר המיידלה שבפלורנטין. בקומה העליונה ניתן לשבת על בירה עם חברים והקומה התחתונה מיועדת לרוקדים. גברא, מיועד לדתיים שיצאו מהארון ורוצים לבלות במקום מבלי שיצטרכו להתעסק בדיונים הלכתיים, עם חברים שנמצאים אתם באותה סירה ויוכלו להכיר בני זוג דתיים. מנהל הליין הוא חיים שגב, בן 23, הומו דתי חובש כיפה סרוגה, בן למשפחה דתית לאומית ולומד בישיבת הסדר. בשנה האחרונה הוא כותב באתר מאקו אודות סיפור היציאה שלו מהארון. “תמיד רציתי שיהיה מקום בילוי גם להומואים דתיים, כי בכל המפגשים של הקהילה, בעיקר מדברים על היציאה מהארון. הכל זה סוג של מפגשי תמיכה או הרצאות בנושא", מספר שגב, "אני כבר עברתי את השלב הזה, תמיד יש לזה מקום ואני עוזר, אבל אני גם רוצה לבלות עם הומואים דתיים אחרים, דשארגיש בנוח, אולי גם אכיר בן זוג. הלכתי למקומות של גייז, הייתי היחיד עם כיפה והסתכלו עליי כחריג. הרבה פעמים הייתי מכניס את הכיפה לכיס, כשלא הכנסתי אותה התחילו להציק בשאלות, מישהו אמר לי 'איך אתה שם כיפה ונמצא במקום כזה?'.

פתחתי את הליין, שיהיה להומואים דתיים, מסורתיים וכל מי שמתחבר לדת, מקום איכותי, שלא יורידו בו חולצה או יעשו דברים פרובוקטיביים". בקומה הראשונה, כאמור, יש דיג'יי ומוסיקה ומבלים רוקדים, ואכן לא תיתקלו שם בגברים נטולי חולצה, אלא בגברים שמרגישים בנוח לחבוש כיפה ואף להוציא ציציות, מבלי שירגישו צורך להתנצל. יותר מכך, הכניסה בחינם ומי שמגיע חבוש בכיפה – יקבל צ'ייסר על חשבון הבית.

» ליין גברא, מוצאי שבת בשעה 22:00, מיידלה בר, פלורנטין 40, תל אביב

מסיבות לדתיים בתל אביב הן לא עניין מובן מאליו; בין חיי הלילה התל אביביים ואורח החיים הדתי קיימים פערים גדולים, שלא לומר עצומים, ולכן להצליח למצוא את האיזון הנכון זו משימה לא פשוטה. ל.צ., בחור ישיבה המתגורר בתל-אביב, לקח על עצמו את המשימה לחבר בין הדתיים למקומות הנחשקים בתל אביב, כבר לפני ארבע שנים. “הרמתי את הכפפה מתוך הבנה שדתיים רוצים לצאת עם בני מינם, אבל למקומות של חילוניים", הוא מספר, “המסיבות מכילות מאות ולפעמים אלפי אנשים, מהמרכז ואפילו ירושלים וחיפה, כי זה נותן מענה שלא היה לפני לאלו שרצו לבלות במקומות בילוי אמיתיים עם דתיים כמוך". המסיבות מתקיימות בעיקר בחגים וכבר הספיקו לעבור בכמה תחנות די שוות בעיר: גאנה, TLV, גורדו וארתור, ולדברי ל.צ. הוא נמצא במגעים עם קבוצת האוטו בר לפתיחת סניף כשר בפתח-תקווה. “לדעתנו פתח תקווה זה המקום שימשוך את רעננה, גבעת שמואל, גם את תל-אביב, ויאפשר לבלות במקומות, שזהים ויזואלית למקומות החילוניים".

המסיבות של ל.צ. מושתתות על חבר-מביא-חבר, והמטרה המרכזית היא כלל לא כלכלית, אם כי חברתית; “צריכת האלכוהול במגזר הדתי היא נמוכה משל החילוני, אבל אוהבים לצאת, לבלות ולהכיר. לדתיים, בניגוד לחילונים שהולכים לאוניברסיטה ומבלים בברים, אין הרבה מקומות להכיר פרט לבית הכנסת", מסביר ל.צ., למסיבות מגיעים בני 25-35, שהוא מכנה "אקס בני עקיבא", ולדבריו גם אנשים דתיים יותר. “סצנת המסיבות הדתיות אינן מובנות מאליהן, כי בסופו של דבר, אין רב שיחתום שהדבר הזה כשר או יסכים שזה הפתרון לרווקות המאוחרת היום", אומר ל.צ. על הפער שבין חיי לילה במגזר הדתי ובין אורח החיים הדתי, “זה נותן פתרון לאנשים פתוחים, שמתחככים בחילונים, שכוס הקפה המסורתית במוצ"ש לא מספיקה להם. אנשים שרוצים להגדיל את מעגל החברים, להיחשף לעוד אנשים ולרקוד. הכל בסביבה כשרה ללא פריצות כלל, והמסיבות פשוט מאפשרות מצע נוח להכיר אנשים שכנראה לא היית פוגש בדרך אחרת".

» מסיבות חברים - פרסום דרך אתר דוסילנד

טרנד מבשלות הבירה הישראליות לא פסח גם על התחום הכשר, כאשר מפעל הבירה, ג'מס בפתח-תקווה והפאב ג'מס ביר פקטורי ברעננה נותנים הזדמנות גם למגזר הדתי ליהנות מבירה טרייה מסוגים שונים כגון סטאוט, חיטה, פילז, לאגר כהה ועוד, לצד אוכל כשר והופעות. “אנחנו מיישמים את החזון של ג'רמי  (ג'מס), אחד הבעלים, עם החזון לנושא לפיתוח תעשיית הבירה הישראלית. ג'מס עלה לארץ מארה"ב, ועבר דרך ארוכה לרכוש את הידע וללמוד במוסדות הכי נחשבים לבישול בירה, כולל סטאז' במבשלה מובילה, וכשעלה לארץ חיפש לפתוח מקום שיפנה לכולם, כי בירה זה דבר שמחבר בין אנשים, משקה עממי", מספר דרור ארז, אחד השותפים במקום, על החזון במפעל. “היה לנו חשוב לפנות גם למגזר הדתי, היות וחלק מהשותפים הם דתיים ושומרי מסורת וכן כחלק מהתפישה הכללית והשאיפה לחבר בין כל סוגי האנשים. זו הבשורה שג'רמי הביא אותו מההתחלה". מפעל הבירה שבפתח תקווה מתפרש על מתחם גדול של 700 מ"ר פתוח לעוברים והשבים, מעלה הופעות מדי יום ראשון ומגיש גם מנות אוכל כגון נקניקיות כשרות, בשרים, סלטים ודגים. הפאב ברעננה הוא בר שכונתי שמגיש את בירות המפעל וכריכים, כאשר בתכנון פתיחת סניפים נוספים באזור המרכז: “שאנחנו שואפים לפתח עוד מקומות קטנים, תעשייתיים, שאנשים יוכלו לרדת עם כפכפים לשתות בירה, ויקבלו חווייה של שתיית בירה ברמה הכי גבוהה", אומר ארז.

» ג'מס, המגשימים, קרית מטלון, פתח-תקווה; ברנר 6, רעננה.

הבירה מחברת בין אנשים. ג'מס ביר פקטורי (צילום: יח"צ)

בבצלאל 6 בירושלים, בדירה שמתפרשת על פני 120 מ"ר, מסורת ארוכת שנים של מסיבות בית, הפכה בשנתיים האחרונות למסיבות המוניות של ממש. אלקטרוני, דאבסטפ ומוסיקה בלקנית הם בטח לא הדבר הראשון שהייתם מעלים בדעתכם שיישמע במסיבה בקרב דתיים ודתל"שים, אבל זה חלק ממה שקורה בבצלאל 6 שבירושלים. בדירה מתגוררים ארבעה חברים, מתן ניומן ונפתלי לוי, לומדים באוניברסיטה העברית, שי דורון, כתב נענע10 ועומרי בן דור, בוגר האונ' העברית, בני 27-29, ויחד הם, בין היתר, אמונים על מסיבות טבע ורייבים שונים בעיקר בחגים. קהל המבלים מגוון, מחובשי כיפה, דתל"שים וחילונים, כמו גם מבלים שאינם מעוניינים שיקטלגו אותם. כך גם מתן ניומן, שבכתה ט' הוריד את הכיפה, אך המשיך ללכת עם ציציות וללמוד בישיבה, עד גיל 24 בו הפסיק לקיים מצוות, עם הנסיעה לטיול אחרי צבא. האופן שבו הוא תופש את האמונה שלו בא לידי ביטוי גם במסיבות: “אני חושב שהמגזר הדתי הוא מגזר לא קיים, פיקטיבי, שרק מפרנס את המגזר החרדי ואת החילוני. הבעיה המרכזית מבחינת ההגדרות האלו זה שאין שום מדד אובייקטיבי להגיד מיהו האדם הדתי. עד הדור של ההורים שלנו התקבעו שלושה דברים שזה שבת, כשרות ואישות", אומר ניומן, "כיום כשאנו מוקפים ביהודים מכל הסוגים, להלכה לוקח זמן להגיב למציאות. אני לא מכיר הרבה דתיים שנשארו רווקים עד גיל מאוחר מבלי להתנסות בחוויה מינית כלשהי, אולי הם לא מקיימים יחסי מין אבל עושים דברים אחרים, גם נושא שמירת השבת כבר לא עדכני. אז יש חוסר הלימה בין ההגדרות הנוקשות והקלאסיות של מהו האדם הדתי, לבין המציאות הנוכחית".

כמו ניומן, כך גם הקהל המגיע למסיבות, מסרב להגדיר עצמו באופן פסקני“, המסיבות אצלנו הן חילוניות לכל דבר, פרט לכך שחלקם למדו במוסדות דתיים עם הפרדה מגדרית כך שיש מעט עכבות, מתייחסים שונה לבחורה ולא יעשו סקס בשירותים. אבל אנשים שותים ורוקדים, מי שנכנס למסיבות שלנו, לא מזהה שמדובר בדתיים". בחודשים האחרונים על אף ניסיונות לייצר שיתופי פעולה עם העירייה, החבר'ה דווקא מצאו את עצמם מסתבכים עם המשטרה: רק בחודש שעבר, בתשעת הימים של אב, ניסו להרים מסיבה בשישי בצהריים, אבל כנראה היו מי שהתנגדו, בכל זאת, מדובר בירושלים. המשטרה הגיעה וניומן עוכב לחקירה. אם הסיפור הזה נשמע לכם יותר ויותר קרוב לעולם החילוני, הרבה יותר מאשר לעולם הדתי – אל תתפלאו: “אלה לא אנשים שמתחככים בעולם החילוני, אלא חיים בעולם החילוני", אומר ניומן על קהל המבלים שלו, “הם לומדים משפטים, והם במשרדי עו"ד, והם במוסדות חינוך, והם סטודנטים לרפואה, והם בעולם הרגיל, העולם המעורבב – העולם של כולם".

» בצלאל 6 - לעמוד הפייסבוק

העולם של כולם. בצלאל 6 (צילום: מתן ניומן)

בימים אלה על חורבות מועדון המוסד שברחוב קיבוץ גלויות מוקם מועדון חדש מבית היוצר של הפינגווין, ואת מועדון ה-GAG ברחוב צקל"ג לרוב התל-אביבים מכירים בשעות הזריחה אחרי ערב סליזי במיוחד. לנעה ליבוביץ' בת ה-30, דתייה מגבעת שמואל ובעלת חברת ההפקות "נעה לימיט", זה ממש לא מפריע, להפך, היא עורכת במקום מסיבות. היא מבינה שמה שמגיע למגזר החילוני, מגיע גם למגזר הדתי. “מה שקרה בזמן האחרון ובולט במגזר, הטוען שהוא איכותי, שהתחילו לשאול 'למה אין לנו מסיבות איכותיות?'”, אומרת ליבוביץ', "ראיתי שיש ביקוש, וגם אני רציתי מסיבות אז החלטתי להרים את הכפפה. במקום מסיבות במתנ"ס השכונתי, כל מסיבה היא בלוקיישן יותר יפה מהקודם, כמו הגג של עזריאלי במסיבת העצמאות האחרונה, שהגיעו אלפי אנשים. בפורים סגרתי את שלוש הקומות במוסד, כשבכל קומה היה דיג'יי וסגנון מוזיקה אחר. אנחנו מנסים ליצור קונספט אחר כל פעם, עם מוזיקה, אוכל כשר ואטרקציות, ואנחנו עושים את זה עד הסוף".

כשנעה מדברת על 'עד הסוף', היא בהחלט מתכוונת לזה: עם תחילת הקיץ ערכה מסיבת בריכה, בסגנון טרופיקנה, עם פירות ואלכוהול בבריכה שבבני ציון. “לא מיתגתי את המסיבה כמסיבת בריכה, כי ידעתי שקודם כל תישאל השאלה 'מה, אני אשחה בעירום מעורב?'. המיתוג היה שתרגישו בנוח להגיע עם בגדי ים, או בבוקסר וגופיה, ולעשות מה שאתם רוצים", היא מתארת, "בעיקר בנים נכנסו, וכן שמרו על הגבולות הדתיים, אבל במסיבה חופשית ומותרת וריקודים. מי שמסתכל מהצד אומר 'וואלה זה מסיבה של חילונים', אבל עם גבולות: אף אחד לא ייצמד אליי, או יהיה אגרסיבי, הכל יותר עדין ממסיבות של חילוניים וזה מה שיפה”. כשנעה נשאלת אודות תופעת הרווקות המאוחרת במגזר הדתי, מסתבר שגם על זה היא לא פסחה במסיבות שלה. בט"ו באב האחרון, למשל, לקחה ליבוביץ' את קונספט מסיבות הפו"פ ונתנה לזה טוויסט משלה: מסיבת רמזור. “תבואו עם צבעים בהתאם לסטטוס שלכם, אם את באדום את תפוסה, צהוב – מבולבלת, ירוק – פנויה". למרות האווירה החילונית ששורה יותר ויותר על חיי הלילה במגזר הדתי, ישנם הבדלים: צריכת האלכוהול יחסית נמוכה, וכאמור – סקס לא תמצאו בשירותים. “אין סמים, ואנחנו מנסים לעשות מסיבות ללא עישון. במוסד, הגיעו 500-600 מעבר למה שיכולנו להכניס, ועצרנו כניסה. אמרו לי שבמסיבה של חילונים כבר היו מחטיפים מכות", נזכרת נעה, "אין אלימות ואין מכות. מדובר בילדים טובים".עד הסוף. NO LIMIT הפקות (צילום: שלומי מזרחי)

*#