אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיר ללא תחתית: חיפה כמו שלא הכרתם

הגירה שלילית, דשדוש תרבותי ואירועים שנתיים בלבד פינו את מקומם בחודשים האחרונים לטובת פאנק, אמנות, והמוני תושבים צעירים. אז רגע לפני שאתם עוברים לברלין, אולי תחשבו שוב ותשקלו את בירת ההיפסטרים החדשה

תגובות

גבעות ירוקות, מישורים נרחבים, מפרץ לחוף ים, רוחות מתונות, פארקים ונחלים,  מבחינה טופוגרפית בלבד העיר חיפה נשמעת טו גוד טו בי טרו. כשלחבילה הזו נוספים גם התרחשות תרבותית, תחבורה נוחה, מאמצי העירייה למשוך צעירים ואמנים ולא פחות חשוב שכר דירה נמוך, מעניין על גבול התמוה איך רובנו עדיין מתעקשים להצטופף במרכז תל אביב, מרוששים. המטרופולין הצפוני של ישראל, סבל במשך שנים מהגירה שלילית ודשדוש תרבותי, והאטרקציות הבודדות שבו היו הרכבל ופסטיבל הסרטים השנתי. אולם לאחרונה נראה כי חיפה רושמת לזכותה התעוררות עירונית ופריחה תרבותית מואצים: מהגירה חיובית, עליית ערך הנדל"ן והתעוררות תרבותית, כל הסימנים מעידים שהקרקע החיפאית מבעבעת וכדאי לכולנו להישאר מעודכנים.

דאון טאון חיפה שנת בחירות מאז ומתמיד מהווה קטליזטור לפעילות עירייה מוגברת, ואכן עיריית חיפה הייתה לאחרונה פרודוקטיבית במיוחד: החל בפרויקט הנמל והוספת מסוף כרמל, חניכת ה"מטרונית" כחלק מהניסיון למהפך תחבורתי, מתן דגש על פעילויות תרבות עירוניות ואולי הפרויקט הבולט והמדובר מכל, חניכת "מתחם 21" בעיר התחתית. נראה כי העירייה סוף סוף יישמה את מה שהעולם הבין כבר מזמן, התחדשות עירונית מתרחשת במקום בו נמצאים צעירים, סטודנטים ואמנים המושכים קהל לקוחות, מגבשים סביבם קהילה ומפיחים באזור חיים. אוכלוסיה זו נמנית בדרך כלל עם שכבה סוציו אקונומית חלשה ובכדי למשוך אותה היא זקוקה לתמיכה ממסדית. בפרויקט "מתחם 21" אותו יזם צחי טרנו, מנהל אגף הדוברות, יצאה העירייה בקול קורא לאמנים בו היא מציעה סטודיו לשנתיים במתחם שבעבר אכלס חללים נטושים, ללא שכר דירה וארנונה מופחתת. מתוך 160 מועמדים 21 נבחרו והצטרפו לעסקים חלוצים הפעילים במקום. התוצאה, כך נראה, עלתה על הציפיות: חיפאים לשעבר, תל אביבים, ואמנים מכל קצוות הארץ עלו לישב וליצור בעיר האדומה. אל המתחם הגיעו מותגים מוכרים מתל אביב כמו "אסופה ומעשייה" שפעלה בשוק הפשפשים, "אונגר" מגן החשמל, "אחת אחת" שפעלה בשוק הפשפשים וירושלים, "פועה", הגלריה והמרכז התרבותי "החדש והרע" של קבוצת מעיין, הסטודיו למוזיקה של מיכה שיטרית, וסטודיו רבים מכל התחומים. "קיבלנו בחיפה הזדמנות פז", מעידה ליר שטרן, המפעילה יחד עם נעמה להט את Things, חנות המציעה קולקציות מובחרות לצד אירועי תרבות "גרתי בתל אביב, התעסקתי באופנה אבל לא היה שום סיכוי להפעיל סטודיו בגלל הרנט החודשי, עכשיו זה פתאום אפשרי. יש פה תחושה של סוהו, סצנה צעירה של אומנים שכל הזמן בעשייה".

התוצאה עולה על הציפיות. Things (צילום: ליר שטרן)השינוי לא מסתכם בעיר התחתית בלבד, גם שכונת הדר למרגלות ההר מגלה סימנים של חיים חדשים: הקמת כפר הסטודנטים מושך צעירים, לצד התעוררות פנימית של התושבים, יוזמות פרטיות ועסקים. יוזמה מבורכת בהדר בשם "במהניה" למשל, מתרחשת אחת לשבוע במשך חודשיים וכוללת אירועי חוצות אמנותיים: תמורת כרטיס על סך עשרה שקלים הבאים למתחם זוכים ליהנות מגלריות, מוזיקאים, רקדנים, הצגות פרינג' שתיה ואוכל מוזלים, הסעות חינם ברחבי העיר ועוד, כאשר כל המציגים תוצרת מקומית. היות והכרטיסים מסובסדים גם האמנים וכן הקהל נהנים מתנאים איכותיים. "אחרי שתי עונות מאד מוצלחות אני מתכננת את "במהניה שלוש" שיעניק מלגות לאנסמבלים, בתנאי שיהיו מהאזור", מספרת יוזמת הפרויקט והמנהלת האומנותית הדס בן ארצי "מטרת העל הייתה להעניק תוכן תרבותי לקהילה וגם לתמוך באמנים מקומיים". וכן לצד אירועים ממוסדים נראה כי יש בשכונה חיי קהילה מאד מגובשים "בהדר יש אנשים שהולכים עד הסוף", מוסיפה בן-ארצי "יש לנו ארוחות קהילתיות בשישי בהן כולם יוצאים לרחוב עם סירים, במקביל אני עובדת על כך שיהיו חדרי חזרות וחללים לאמנים והרבה ריעוים קהילתיים. העירייה לפעמים מצטרפת בדיעבד ונתרמת לאירועים, אבל הדברים עדיין נשארים בעלי אופי מחתרתי". 

שומרים על האופי המחתרתי. במהניה (צילום: אייל לבקוביץ')

נוער שוליים  השינוי בעיר ניכר רבות בחיים האורבאניים אך כמו בכל מקום בעולם, כשיש שינוי של ממש, הוא לרוב ישתקף גם באמנות: במשך שנים מוזיאון חיפה, המוזיאון השלישי בגודלו בארץ, דשדש ולא התבלט בסצנה הארצית, כאשר לפני כשנתיים התמנתה רותי דירקטור לתפקיד האוצרת הראשית והחלה להפיח בו חיים. דירקטור שמה לה למטרה לחבר את המוזיאון לחיים האורבאניים ודרך תערוכות ורעיונות נועזים מצליח המוזיאון למשוך קהל גם מקצוות הארץ הרחוקים. לצד האמנות הממסדית בחיפה, ניתן להבחין בתנועה ערה גם באמנות המחתרתית: ברוקן פינגאז, תחת הלייבל גוסטאון, אולי היצוא המוכר ביותר בסצנה, פועלים כבר למעלה מעשור ובקרוב יוצאים לטור עולמי החל מאירופה ועד מקסיקו וניו יורק. לא אחת הם סיפרו כי השעמום מעצם החיים הפריפריאליים הוא הדבר שהניע אותם ליצור ועצם היותם מבודדים שמר עליהם מלהתערבב בסצנה התל אביבית ולהיות מושפעים, כתוצאה האומנות שלהם מזוהה עם Pאנק צעיר גולמי, לא מהוקצע ומקורי. תחת השם ברוקן פינאז הם יוצרים אמנות רחוב, פוסטרים, עטיפות אלבומים, חולצות, מפעילים גלריה וחנות לתרבות רחוב ומהווים השראה לאמנים חיפאים רבים המראים נוכחות ערה ברחובות העיר.

 פאנק צעיר, גולמי ומקורי. ברוקן פינגאז פאצ'ה קוצ'ה (צילום: יח"צ)

אם יש משהו שפריפריה יודעת לייצר זה תרבות שוליים בועטת ומקורית, כשהמוזיקה החיפאית היא דוגמא טובה לכך כבר שנים. חיפה ייצאה כמה מלהקות הPאנק המשובחות ביותר בארץ, ביניהן כרמלה גרוס ואגנר, יוסלס איי.די, בוא לבר, סטלה מאריס וכן אמנים כמו עוזי נבון ו-Talek האינדית. "בשנים שלנו היתה סצנה ממש פסיכית" מספר ישי ברגר, גיטאריסט יוסלס איי.די וסולן בוא לבר "בגיל 17 עבדתי ב"סיטי-הול" וכל הלהקות הגדולות הופיעו שם, מסוניק יות' לרייג' אגאינסט דה מאשין כשלכל הופעה מגיעים אלף איש. כשכולנו התחפפנו משם הייתה תחושה שהסצנה מתה ואין מי שיחליף אותה". אבל גם ברגר מרגיש שמשהו חדש באוויר "הופענו לא מזמן בוונדר בר והיה מופע ממש פסיכי, יש תזוזה מסביב, הסירופ מביא הרבה להקות וזה לא פחות ממדהים". לא רק Pאנק הצמיחה חיפה, אמנים כמו מיס רד, איזי ריידר סאונד, סוויטשופ בויז, והדואו המצליח בקנה מידה עולמי 3421 הם כולם אמנים שנמצאים מחוץ למיינסטרים הישראלי אבל פורצים בחו"ל ומושכים לעיר הרבה אמנים ובליינים. "בחיפה, בניגוד לתל אביב, אין צורך בהגדרות, אתה לא חייב להשתייך לסצנה ספציפית, פשוט בגלל שאין מספיק ממנה", מעיד שוזי חצי מההרכב 3421 שחזרו מטור בינלאומי "זה גרם לנו לעבור בין הרבה סצנות ולספוג הרבה מדברים שונים, וזה בא לידי ביטוי במוזיקה שלנו". הצמד שאמנם נמצא מרבית מהזמן בחו"ל גם הספיק לשים לב לשינויים "יש תחושה של גל שני בחיפה אבל עדיין זה לא הגיע לרמה של ירושלים למשל והגל הזה לא רעב לחיי לילה כמו שאנחנו מכירים, אין כאן מועדון גדול, אי אפשר לנגן אחרי 23:00, יש להקות וחברים שמתקלטים, אבל אנחנו עוד מחכים שיפתח פה מועדון גדול, אז דברים באמת יכולים להשתנות. אני לא חושב שחיפה יותר קורצת מפעם כמו שפשוט תל אביב נמצאת בירידה כבר שנים."

התפתחות עירונית ניתן לראות הכי טוב דווקא כשהאורות כבים: קהילה צעירה תביא עימה לרוב גם חיי לילה הומים, ובחיפה החדשה ללא ספק ניכרים השינויים. "בזמן האחרון הגענו לתור הזהב בחיפה", מעיד נמרוד רותם, קולנוען, בלוגר, מפיק ואיש רב פעלים "במשך 6 שנים אני וחברים הפקנו מסיבות בחיפה, לא מזמן עזבתי את התחום ואני חייב להגיד שלא ממש מרגישים בחסרוני, יש מלא אקשן מסביב: לראשונה אנחנו מתלבטים לאן ללכת, יש ממש "בר הופינג" וכבר לא תלויים בדי ג'ייז מתל אביב כי יש לנו מספיק". את רב הפוקוס בסצנה מושך "הסירופ" של בן ריפטין, שמצליח גם ליצור תרבות וחיי לילה בסטנדרטים גבוהים וגם להביא את ההופעות הכי שוות: דירטי ביצ'ס פתח בחיפה את הטור ישראלי, מיטב התקליטנים ולהקות הארץ מגיעות להופיע במקום ומתקיימות בו פעילויות תרבותיות והרצאות במגוון נושאים. "לפני חודשיים פתחנו את "המרפסת'", מספר שי אמסלם מהלייבל גוסטאון. המרפסת בלב שכונת הדר מהווה בר-גלריה-מסעדה, מארחת אמנים זרים ומקומיים ושואפת לעשות את החיבור ההכרחי בין אמנות לצד מרצנדייז, אוכל צמחוני, בירה מיובאת, מוזיקה מפאטיפונים ובריזה מהים. "עדיין יש כאן אווירת הארדקור אבל מי היה מאמין שמדי יום בהדר ב1:00 בלילה יהיה לבליינים מקום שפוי לבלות בו", מוסיף אמסלם "אין סיבה שהסצנה הזאת לא תגדל, תל אביב יקרה בטירוף, ירושלים נטולת ים ובחיפה גם יש ים ועדיין אפשר לחיות עם איזושהי איכות חיים"

החיבור ההכרחי בין חיי לילה ואמנות. המרפסת (צילום: שי אמסלם)

תהליכים עירוניים באשר הם, לא יכולים להיות בלתי מורכבים, גם כשעל פניו הם נראים חיוביים. עם עליית הפופולאריות והתחדשות העיר, עולה בהתאמה גם הביקוש הנדל"ני, ואיתו המחירים – כאשר המגמה לא פחות ממפתיעה. במשך שנים נהנתה שכונת הכרמל ממעמדה בתור השכונה הבורגנית בחיפה, כשלאחרונה מסתמן מהפך: עיריית חיפה פתחה בתוכנית אסטרטגית למינוף העיר התחתית באמצעות בניית הנמל החדש והפיכת התחתית למרכז העסקים הראשי, אשר יובילו אוטומאטית לעלייה במחירים. כיום המצב בחיפה הפוך מהמגמה העולמית, עם הקרבה אל הים מחירי הדירות יורדים, תופעה שבעירייה שואפים לשנות. מהלכי העירייה צפויים להזרים כספים רבים לקופה העירונית וההערכה היא כי נדל"ן בתחתית תוך עשר שנים יהיה גבוה ב 15% ממחירן בכרמל. "הדירות נתפסות פה מסביב במהירות שיא ויש הרבה תנועה מסביב", מעידה שטרן "מדובר אמנם בניצנים אבל האזור נהייה יותר פופולארי ובהתאם עולים שכר דירה ויתר המחירים". לפני מספר ימים דווח בגלובס כי חברת אלמוג מכרה בשבוע אחד 101 דירות בכניסה לחיפה בהיקף של 125 מיליון שקל, כשמרבית הרוכשים מקומיים והשאר משקיעים מתל אביב. בשכונת קריית ביאליק יבנו 4500 יחידות דיור, ובעיר יבנה אצטדיון חדש ע"ש סמי עופר שעתיד להכיל 30 אלף מושבים. פרויקט העירייה בכפר הסטודנטים מעניק 1500 שח לחודש למי שגר ברחובות מסוימים, עובדה הקורצת לסטודנטים כמו גם למשקיעים. בשבועות האחרונים נרשמה עלייה חדה בביקושים לנכסים להשקעה ברחבי העיר וביקר בהדר. בהשוואה לתחילת השנה נרשמה עליה של 25% מאז אותו זמן בשנה שעברה.

עליית מחירים וביקוש בתחום הנדל"ן הן אינם התופעות היחידות כתוצאה מההתפתחות העירונית, בל לשכוח כי האזורים המתפתחים מיושבים כבר שנים וההתחדשות העירונית משפיעה גם על אוכלוסיה זו. "עשינו תערוכה ב'חדש והרע' אשר מבקרת את התהליך שקורה פה", מספרת נטלי לוין "מדובר בתהליכים מאד מורכבים, נראה כי הצעירים שמגיעים לפה פורחים אבל הם עושים זאת על חשבון משהו קיים, יש כאן דור שלם של אנשים שגרים פה שנים, לרוב מהמעמד הנמוך וצריך למצוא מה לעשות איתם. אי אפשר לראות את תהליך הג'נטריפיקציה הזה מבלי לבקר אותו". לוין ושותפיה מקבוצת מעין החליטו ליזום איגוד תושבים בתחתית במטרה להיות שותפים בתהליכי העירייה. "נראה כי המומנטום של העירייה בהנעת פרויקטים מאד מדויק ומהונדס" היא מוסיפה, "לצד התערוכות אנחנו מקיימים גם ישיבות איגוד ועד ומביאים מומחים להליכים של התחדשות עירונית להסביר למי שחי כאן שיש כוח להתאגדות וצריך למסד תוכנית ארוכת טווח, שתוביל להגירה חיובית בשני המובנים". גם נמרוד רותם לא ממהר לפרגן לעיריית חיפה: "העירייה מנציחה את הפריפריאליות, הם לא מבינים איך עובדת עיר ומתעלמים מתהליכים טבעיים על ידי כך שתמיד מנסים לכונן מרכז אחד. שנים הייתה הזנחה פושעת בהדר ופתאום באו סטודנטים והקימו את כפר הסטודנטים, העירייה ראתה שיש לה הזדמנויות שתשתלם לה והחליטה להיכנס לעניינים". בניגוד לרותם, שי אמסלם דווקא היה מעוניין ביותר מעורבות ותמיכה ממסדית: "יש כאן שינוי מדהים שחבל שלא נתמך על ידי הרשויות המקומיות. נראה שאנשים עם המושכות מעדיפים לשלם הון להביא זמרי פופ סליזיים יותר מאשר להשקיע באמנות האמיתית שצומחת מלמטה, הדבר נובע מחוסר מודעות לסטנדרט העולמי. לא מעט אמנים ויוצרים עובדים יום ולילה והיו פורצים אם רק היו מקבלים תמיכה".

טו גוד טו בי טרו. חיפה (אילוסטרציה: Dreamstime)

התעוררות פנימית של התושבים או האצבע המכוונת של העירייה, נראה כי כל האלמנטים מתאחדים לכדי יצירת חיפה חדשה. "יש תנועה של תל אביבים שבאים לפה וחיפאים לשעבר שחוזרים", מסכם נמרוד רתם, "לא כי נכשלו, אלא בקטע של איזה כיף פה עכשיו, יש כאן איזון, מה שאי אפשר להגיד על תל אביב. בתל אביב לכולם יש קוצים בתחת ונוצרת אוירה קצת פסיכוטית. כאן נוח וכיף, כל אחד שעושה משהו זוכה ל-, איך אומרים אצלכם, הרמה". נראה כי יחסי האהבה שנאה עם תל אביב מהווים גורם מכריע בסיבות למעבר בחיפה, "תל אביב מאד זמנית ולא מספקת, אין בה אינטימיות", מוסיפה בן ארצי, "הדירה זמנית, הבו זוג מזדמן, העבודה רק לעכשיו ומרב שקורים דברים הכל נבלע. פה יש תחושה של אינטימיות ופשטות, עם המון עשייה".

*#