אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רק צליינים: כך כבשה ירושלים את התייר התל אביבי

נתונים עדכניים מגלים שירושלים מושכת יותר תיירים מתמיד. איך זה קרה, למה במזרח העיר לא מרגישים בשינוי, ומתי הם יצליחו לשכנע צעירים גם לגור שם?

תגובות

פרויקט ירושלים מיוחד:» המקומות הכי שווים בירושלים» המקומות הכי ירושלמים בתל אביב» סיבוב בברים משותפים ליהודים וערבים

לאחרונה פרסמה עיריית ירושלים שלל נתונים המעידים על עלייה מסיבית במספר התיירים המבקרים בעיר. על פי הנתונים, בשנה שעברה 18 אחוז מהלינות בבתי מלון בישראל היו בירושלים - עלייה של 3.3 מיליון לינות בעיר לעומת 2010. גם רווחי המלונות בעיר עלו בהתאם: ב־2011 הם עמדו על 1,567,497 מיליארד שקל, לעומת 1.1 מיליון בלבד ב־2010. במקביל, בסקר של אתר האינטרנט טריפ אדווייזר הגיעה ירושלים למקום ה־13 מתוך 337 יעדים תיירותיים בעולם.

מזנקים למעלה  ירושלים אמנם תמיד היתה מין חנות מזכרות אחת גדולה, וגם כיום האתרים הפופולריים המרכזיים שבה נותרו אלה הדתיים (הכותל, הרובע היהודי, הויה דולורוזה והר הזיתים), אלה שהיו שם כמעט מאז ומעולם. ועדיין, הנתונים מצביעים על זינוק מרשים בתיירות בעיר במהלך השנה האחרונה. איך הם עשו את זה? אולי הם לא עשו הרבה. "כשיש שקט וביטחון, תמיד התיירות במצב טוב", טוען חבר מועצת עיריית ירושלים מאיר תורג'מן. "בתקופה של אורי לופליאנסקי, כשהיו פיגועים, לא באו אנשים. עכשיו כשיש שקט, התיירות פורחת, כך שאין פה הפתעה גדולה". ועדיין, קשה להתעלם מהעובדה שמאמצים ממוקדים שהשקיעה עיריית ירושלים בשנים האחרונות בעידוד התיירות במערב העיר כנראה הזיזו משהו, או יותר נכון, הזיזו לא מעט אנשים לכיוון מזרח. מעבר לבנייה מסיבית של בתי מלון בעיר בתמיכת העירייה, ובנוסף להגדלת תקציב התיירות בעיר מ־18 ל־22 מיליון שקל, תרם גם משרד התיירות למגמה. יזמים הבונים בירושלים זוכים ממשרד התיירות למענקים גבוהים במיוחד, על סך 28 אחוז – אחוז גבוה מהתמיכה המקובלת בשאר הערים בארץ. המענקים שאושרו במהלך השנתיים האחרונות לצורך הקמת בתי מלון בירושלים מהווים יותר מ־35 אחוז מתקציב המענקים של משרד התיירות להקמת חדרי מלון חדשים בכל הארץ.

"יש שלושה וחצי מיליון תיירים שמגיעים לישראל, מתוכם 85-80 אחוז מגיעים לירושלים", אומרת אילנית מלכיאור, הממונה על פיתוח התיירות ברשות לפיתוח ירושלים, גוף חצי ממשלתי וחצי עירוני שאחראי, בין השאר, על תחום התיירות בעיר. "האתגר הוא לגרום לתייר לישון בעיר ולבקר בה למשך יותר מיום אחד".

 להגיע ולהשאר. תיירים בירושליםהרשות לפיתוח הובילה קמפיין שהתמקד בתיירים מרוסיה, גרמניה ואיטליה, והציעה להם סיורים בעיר בשפתם. העובדה ששר התיירות ביטל את החובה על תיירים רוסים להוציא ויזה כדי לבקר בישראל, הפכה את רוסיה למדינה השנייה בגודלה מבחינת כמות התיירים שמגיעים לארץ, מיד אחרי ארצות הברית. למרות שאין בנמצא נתונים מדוייקים בנושא, סביר להניח שגם התיירות הרוסית הענפה, שרובה יהודית, תרמה לקפיצה במספר התיירים המבקרים בירושלים.

אבל גם המיתוג של ירושלים השתנה. היא אמנם עדיין מזוהה בהקשר התיירותי בעיקר עם המקומות הקדושים, אבל במקביל נעשים מאמצים לשווק אותה גם כמוקד תיירותי עצמאי. "יצרנו ציר הליכה חדש לתיירים, ממחנה יהודה עד לעיר העתיקה, שמשופע בחנויות, מסעדות וברים, כדי שהתנועה בעיר לא תתחיל ישר מהעיר העתיקה", מסבירה מלכיאור. הדגש התרבותי בא לידי ביטוי גם בתמיכת העירייה בהקמת בית מזי"א, משכן חדש שמשרת שלוש קבוצות תיאטרון ירושלמיות, וכן בתמיכה כלכלית בפסטיבלים שונים המתקיימים בעיר.

בנוסף, הרשות לפיתוח ירושלים יזמה הכשרה של בעלי עסקים בעיר לקלוט תיירים, ודאגה להפצת עלונים בשפות שונות בבתי מלון. במוסדות תרבות רבים בעיר הוצבו מכשירים אלקטרוניים ובהם מידע תיירותי בשפות שונות, המאפשרים גם הזמנת מקום במסעדה בעיר או רכישת כרטיס לאירוע תרבותי. הקהל שאליו פונה העמותה לפיתוח ירושלים מבוגר יחסית, ונע בין הגילים 65-40, כאשר לאחרונה נעשים על ידה מאמצים לפנות לקהלים חדשים נוספים.

ידידותיים למשתמש. בתי מלון בירושלים

אבל המהלכים, ההשקעות והנתונים לא נוגעים למתרחש במזרח העיר, בה מתגוררים כמחצית מתושבי ירושלים. "במזרח העיר יש שיתוף פעולה מלא ברמת המלונאים ומורי הדרך המקומיים, ואנחנו משווקים אותה בתחום התרבות", טוענת מלכיאור, "בגלל המצב הפוליטי, לצערנו, אין שיתוף פעולה עם מוסדות התרבות כפי שיש במרכז העיר". ממזרח העיר הדברים נראים מעט אחרת: "בירושלים המזרחית העזובה, ההזנחה והלכלוך גדולים", אומר דוד שרביט, שמדריך תיירים בירושלים זה 30 שנה. "ברובע היהודי יש ריחות ביוב. אין מספיק כוח אדם שמנקה, שלא לדבר על המצב ברובע המוסלמי. קשה לתפוס פינה לעמוד, לספר ולהלל בה את ההיסטוריה של ירושלים, זה בושה לעמוד בתוך לכלוך. יש מוקדים ויש פוטנציאל אדיר למזרח העיר. חבל שלא מממשים אותו". "זה לא מפתיע שאין התייחסות למזרח העיר", מוסיף חבר המועצה תורג'מן, "עבור ניר ברקת, בשביל לרצות את מצביעי הימין, אין מזרח ירושלים. היא מוזנחת, מטונפת ולוקה בתחבורה, חינוך ותחומים נוספים".

מה עם הצעירים? למרות הסטטיסטיקות המעודדות בתחום משיכת המבקרים לעיר, הנתונים מצביעים על כך שירושלים עוד לא מצליחה לרתום את הפריחה התיירותית והתרבותית הזו כדי לשכנע צעירים להתגורר בה. לאחרונה פורסם כי בשנה שעברה נרשמה עלייה קטנה במספר התלמידים שנרשמו למוסדות חינוך חילוניים בעיר, מתוך השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים לחקר ישראל - זאת לאחר 15 שנה שבהן נרשמה ירידה עקבית במספר הנרשמים למוסדות החינוך הממלכתי בעיר. למרות זאת, מנתוני המכון לחקר ירושלים עולה כי אין עלייה ממשית במספר הצעירים המתגוררים בעיר. נתוני השנתון הסטטיסטי של עיריית ירושלים מראים כי השינוי במספר הצעירים בעיר זעיר אם בכלל. ב־2010 היוותה האוכלוסייה בגילי 29-25 7.8 אחוז מכלל האוכלוסייה בירושלים, וכך גם ב־2011. לצורך השוואה, באותה שנה היוותה קבוצת אוכלוסייה זו 12.6 אחוז מכלל האוכלוסייה בתל אביב. עיריית ירושלים מפרסמת בינתיים הודעות לעיתונות שכותרתן "גדילה במספר הצעירים במרכז העיר", ובהן נתונים אודות מעבר של 107 צעירים לקרית היובל, או מעבר של 1,500 צעירים למרכז העיר. את הנתונים המשלימים, לגבי מספר הצעירים העוזבים את העיר, דוברי העירייה נמנעים מלפרסם, ובתשובה לפניות ספציפיות טוענים שאין נתונים כאלה ברשותם.

באים ועוזבים. צעירים בירושלים על פי נתוני הלמ"ס, בשנת תש"ע למדו 35,565 סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים. מתוכם רק 36.7 אחוז בחרו להתגורר בעיר (ולא פחות מ־4.3 אחוז בתל אביב). ככלל, מספר הסטודנטים לשנה א' בתואר ראשון מהווים אינדיקציה לגודל אוכלוסיית הסטודנטים הצפוי בשנים הקרובות. בשנה האחרונה, מספר הלומדים בשנה א' לתואר ראשון בירושלים ירד משמעותית – מ־4,700 סטודנטים בתש"ע ל־4,200 בלבד בתשע"א.

"הסיבות הראשונות לעזיבת צעירים את העיר הן דיור, תעסוקה, ואחר כך כל היתר – תרבות ואווירה", אומרת אלישבע מזי"א, מנכ"לית רוח חדשה, עמותה ששואפת להשאיר צעירים וסטודנטים בירושלים, ומזוהה עם ניר ברקת שהקים אותה ועמד בעבר בראשה. "קשה לפתור את הנושאים הללו ברמת העירייה, וצריך להתגייס אליהם ברמה ממשלתית כדי ליצור שינוי משמעותי בשטח", היא אומרת, "יש לנו פרויקטים נקודתיים שיוצרים חיי קהילה בשכונות מסוימות, כמו קרית היובל, הגבעה הצרפתית, גוננים ותלפיות. בקרב הסטודנטים האלה יש כמעט 100 אחוז של הישארות. אבל אלה מספרים קטנים לעומת רובם המכריע של צעירים וסטודנטים בעיר, שעדיין עוזבים בתום הלימודים. רוב הנשארים הם ירושלמים במקור".

תרבות חילונית מתפתחת

מזי"א מציינת כי מבחינה תרבותית ואווירתית השינוי ניכר, וכי בימים אלה נעשה מאמץ לשנות את הדימוי הירושלמי, לפיו רוב האוכלוסייה בעיר מורכבת מחרדים. "לשנות מגמה של הגירה בעיר זו משימה מאוד מורכבת", היא אומרת. "אנחנו מנסים להפוך את זה ברמה הראשונית. ברגע שזה יתחיל זה יהפוך לטרנד ויקרה מעצמו. מבחינת אווירה ותרבות בעיר יש שינוי דרסטי: העירייה משקיעה הרבה יותר כסף ואנרגיה בלפתח את חיי התרבות של האוכלוסייה החילונית. בתעסוקה משקיעים פחות, למרות שלאחרונה יש יותר ניסיון להכניס חברות גדולות. ההשקעה צריכה לבוא גם מצד הממשלה, מאחר שקשה מאוד לפתות חברות גדולות לפתוח כאן סניפים, כאשר מלבד תעשיית מדעי החיים שמאוד מפותחת פה, רוב הכוחות הצעירים מצויים במרכז. הרשות לפיתוח ירושלים נותנת מענק בעבור כל עובד שעובר מתל אביב לירושלים. תוכניות דיור בר השגה שיעזרו לצעירים לא עוברות לצערנו את אישור הממשלה".

86 אחוזים מהציבור החילוני לא מרוצים מהיחסים. חרדים בירושלים

גם הססטוס קוו המורכב בין חרדים, דתיים וחילוניים בעיר לא מקל על צעירים חילונים לבחור להישאר. נתונים מתוך הסקר החברתי של 2009 מעידים על המתיחות: 64 אחוז מתושבי ירושלים היהודים מעריכים את היחסים בין דתיים לחילונים כלא טובים, בהשוואה ל־57 אחוז בשאר הארץ. 86 אחוז מהחילונים בעיר מעריכים את היחסים כלא טובים (לעומת 66 אחוז מהחילונים בשאר הארץ). מחצית מתושבי ירושלים סבורים כי אזור מגוריהם הפך להיות דתי יותר בשנים האחרונות, בהשוואה ל־22 אחוז בלבד מתושבי תל אביב.

מאיר תורג'מן, היחיד מבין חברי מועצת עיריית ירושלים שמצוי באופוזיציה, סבור שהעירייה יכולה לעשות יותר. "הדגל המרכזי של העירייה בתחום הזה הוא מסיבות הרחוב שהתחילו לקיים כאן, וצעירים צריכים לשלם עליהן", הוא טוען, "נושא הצעירים הפך להיות פאתטי, כי חוץ מסיסמאות שום דבר לא נעשה. תוכנית המלגות לסטודנטים רק ייקרה את שכר הדירה בעיר, ובניגוד להבטחות לא הושגה ולו דירה אחת שתהווה דיור בר השגה לצעירים. ארגון הקבלנים היה מוכן לנושא, אבל לא ניתן להם מספיק תמריץ בדמות הקלות כלכליות כדי לממש אותו. השכונות מתחרדות, התנועה בעיר בלתי אפשרית ומקומות התעסוקה מתמעטים. כתושב העיר, שניים מילדיי עזבו אותה לתל אביב, והשניים האחרים כבר בדרך". צילומים: תומר אפלבאום; דניאל בר און, ג'יני; טס שפלן, גיל כהן-מגן

*#