אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טור עורכת: החברות הכי טובות, גרסת המציאות

בהוליווד כבר יודעים הרבה שנים לעשות סדרות על החברות הכי טובות, אבל לא ממש לקיים את ההבטחה שיש על המסך. גם במקרה הזה, היינו צריכים את טיילור סוויפט כדי לדעת שזה אפשרי

תגובות

בטקס פרסי ה-AMA האחרון ישבו בשורה אחת דוגמנית העל קרלי קלוס, טיילור סוויפט, סלינה גומז והזמרת הניוזלינדית הצעירה לורד. בכל רגע נתון כמעט הצליחה המצלמה לתפוס את הרביעייה בחיבוק קבוצתית, התלחשויות חבריות ומחיאות כפיים סוערות כשאחת מהן הייתה על הבמה. לו רק הייתה מוזמנת לטקס השחקנית ויוצרת "בנות" לינה דנהאם, היינו זוכים לקבל את חמישיית החברות הכי טובות בהוליווד. הצעירה בת 18, הבוגרת עוד רגע בת 25 (אגב, מזל טוב – טיילור סוויפט), ויחד הן עושות הכל – חוגגות ימי הולדת משותפים, מתייעצות האחת עם שנייה בענייני עסקים וכמובן מפרגנות זו לזו באינספור ראיונות. "דיברנו על אנשים בתעשייה", סיפרה סלינה גומז, באחד הראיונות שעשתה לאחרונה, בעקבות יציאת אלבומה החדש "For you". "טיילור אמרה לי – 'אם את הבן אדם הכי חכם בחדר, את בחדר הלא נכון. היא עודדה אותי להקיף את עצמי באנשים חכמים שמאתגרים אותי. העצה הזאת פשוט נשארה אותי". מערכת החברות בין סוויפט לגומז היא נושא שיחה מאוד אהוב על התעשייה האמריקאית, שלא מפסיקה להדגיש עד כמה השתיים תומכות זו בזו. בטקס פרסי המוזיקה האמריקאי המוזכר למעלה, עמדה סוויפט על רגליה, בזמן שגומז שפכה את ליבה על הבמה בשיר החדש שלה "The heart wants what it wants", שנכתב בעקבות מערכת יחסים ההפכפכה שלה עם ג'סטין ביבר. סוויפט, אגב, הציעה חברות ללינה דנהאם דרך הטוויטר, והחברות הזאת הולידה בין היתר את שיתוף הפעולה בין הזמרת למוזיקאי והמפיק ג'ק אנטנוף, בן זוגה של דנהאם. הכי רחוק מקארי ברדשו. החברות באפטר פרטי (מתוך האינסטגרם של סלינה גומז)זה הטור השני שאני מקדישה לטיילור סוויפט, רק הפעם אין לו באמת קשר למוזיקה שלה. חמישיית החברות שליכדה סביבה, לא סתם יוצרת סביבה עניין. בהוליווד כבר יודעים הרבה שנים לעשות סדרות על החברות הכי טובות, אבל לא ממש לקיים את ההבטחה שיש על המסך. רבות דובר על המהפך שעשתה "סקס והעיר הגדולה" למוסד החברות הנשית, מהפך שקיבל ספק חיזוק ספק טלטול מ"עקרות בית נואשות" (ובעיטה מריאליטי הבלתי נגמר "עקרות בית אמיתיות") וטוויסט על ידי "בנות" של דנהאם. רק שהכוכבות, ובעיקר המוזיקאיות, עסקו בשנים האחרונות בהתעלמות גורפת האחת מהשנייה במקרה הטוב, ובמיני ריבים מתוקשרים, שהעיתונות מיהרה להכתיר כ"קאט פייטס".לפני כמה שנים, באחד מהשולחנות העגולים שארגן ה"הוליווד ריפורטר" לפני טקס האמי, התראיינו יחד המועמדות לפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר – ג'וליאנה מרגוליס ("האישה הטובה", קלייר דיינס ("הומלנד"), ג'סיקה פארה ("מד מן"), קארי ראסל ("האמריקאים"), ורה פרמיגה ("בייטס מוטל") ושרה פולסון ("אימה אמריקאית). אחת השאלות שהופנתה לאחרונה ברשימה, תהתה על התפקיד שגילמה פולסון בסרט זוכה האוסקר "12 שנים של עבדות". פולסון נשאלה האם לא חששה לגלם דמות של מישהי אכזרית כל כך, שמתעללת ככה בחלשים ממנה? והאם לא פחדה שהתפקיד יוביל לתפקידים דומים – של נשים רעות? פולסון צחקה וענתה – "Bring it on". שאר היושבות בשולחן הסכימו איתה – "מה באמת?", שאלה ג'סיקה פרה בסרקסטיות, "כלומר יתנו לי לשחק מישהי שהיא לא 'החברה של'?". כל יושבות השולחן הסכימו שהשאיפה הגדולה ביותר של שחקנית, היא להילחץ מגילום דמויות נשיות שמוגדרות כנגד או מול הדמות הראשית הגברית בסדרה/בסרט. אלא שבעוד הרבה שחקניות מבינות את החשיבות שבתפקידים שכאלה, הן לא ממהרות לשלב כוחות מאחורי הקלעים. ולכן החברות החדשה והמפורסמת המוזכרת למעלה היא לא רק אירוע מרגש, אלא הזדמנות לעידוד שחקניות, זמרות ונשים נוספות לראות זו בזו ככוח מעצים, במקום כתחרות על עבודה, גברים או ספוט באור הזרקורים.

*#