המרוץ לוולנטיינ'ס דיי: מיה VS. לאב מי

וולנטיינ'ס דיי שוב בפתח, ואין סיכוי שגם השנה נעביר אותו בכפיות עם החתול. מדי יום נבדוק אפליקציית היכרויות שונה ומה הסיכוי לצאת ממנה עם אהבה, או לפחות עם דייט ליום שישי. יום שני למרוץ, והפעם על הכוונת: לאב מי

מיה קופרברג, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיה קופרברג, עכבר העיר

וולנטיינ'ס דיי 2014 מתקרב ובא ואיתו מגיע הטקס הרגיל של התקף החרדה, ההשתכרות הידועה בבר ליד עשרות זוגות דביקים, והחביב מכל, מנטרת ה"וולנטיינ'ס היה בכלל אנטישמי". בניסיון אחרון לדלג על אותם מנהגים נושנים, ולהחליף אותם באופציה הלא פחות גרועה, דייט דביק, שלחנו את כתבתנו למשימה המביכה של סריקת אתרי ואפליקציות ההיכרויות הזמינים בחינם ומיועדים, פחות או יותר, לאנשים במצבה. מהו מצבה? בת 29, בוגרת אקדמיה, גרה בתל אביב, רווקה טרייה במונחים של קופסאות שימורים, לא באמת במצב רוח להכיר אף אחד אבל זורמת עם הרעיונות שמציעים לה לכתבות. המיועד: דומה, רק בגבר.

» המרוץ לוולנטיינ'ס: מיה VS. טינדר» כל האירועים הרומנטיים במסעדות» כל ההופעות הרומנטיות לוולנטיינז

בכל אחד מהאתרים היא נתבקשה למלא פרופיל, לרבות תמונות, ואפילו לתקשר עם בני המין השני. בין אינטראקציות מקסימות, מלחיצות, או כאלה שגרמו לה להתקלח במים רותחים, נותרה תחושה אחת ברורה: לאתרים האלו רשומים בעיקר אנשים נורמליים ובעלי פוטנציאל אמיתי לקשר (ובכן, חוץ מטינדר). אין סיבה שאנשים במצב רוח מעט יותר אקטיבי לא יצאו משם עם כמה דייטים מצויינים, גם אם את ה-14 לפברואר נראה שהיא בכל זאת תעביר – ניחשתם נכון – בכפיות עם החתול. מדי יום כתבתנו תפרט על אתר אחר וחווית המשתמש בו. אחרי התחלה מקרטעת עם טינדר אתמול, הבא על הכוונת: לאב מי.

גובה, מוצא ומזל. תהליך הסינון בלאב מי (צילום מסך)

574 לשוניות מיותרות בדפדפן

לאב מי, ג'יידייט וחבריהם – כולם עובדים על עיקרון המאסה. אלו אתרים שמלכתחילה פונים להמונים, ואכן תמצאו בהם אלפי מכסים לאלפי סירים שונים. אתם אפילו לא צריכים להתאמץ והמכסים יפלו עליכם מהארון. אני פתחתי פרופיל בו הפרטים היחידים שהוזנו היו עיר מגורים, גובה, השכלה ואוכל אהוב. לא שם משפחה, לא "קצת על עצמי", לא סגנונות מוזיקה, לא תמונה, לא כלום. כמה הודעות מחכות לי באינבוקס, אחרי יומיים שהפרופיל פתוח? 22. כמה מהן קראתי? 0. כי אמנם ההרשמה בחינם, אבל כל אינטראקציה עם הצד השני דורשת מנוי, מעשה מלוכלך שלא מצויין בשום מקום מלבד בתנאי השימוש הטרחניים שאף אחד לא טורח לקרוא, כי הם כתובים בשפה משפטית מתישה ואינם רלוונטיים לכלום.

הזעם לא נעצר שם. כפי שבוודאי ניתן לצפות, בתור אתר היכרויות מהפשוטים בשוק גם כאן הפרופיל גנרי למדי והחיפוש מניב אלפי תוצאות, אך בשידרוג קל: הפעם, תוצאות החיפוש לא מציגות שום מידע על המשתמשים מלבד גיל ואיזור בארץ. הם כנראה בונים על כך שכל המידע שנדרש על מנת שתחליט האם להיכנס לפרופיל של מישהו או לשלוח לו הודעה הוא תמונה, גיל ומאפייני החיפוש הסטנדרטיים המעורפלים המוצעים באתר. חשבתם שגובה זה קצת מעליב? חכו עד שתסוננו לפי מוצא או מזל.

אני לא מבינה מי הם אותם רווקים ורווקות שמוכנים להשקיע שעות בהקלקה על פרופיל של כל אדם בטווח הגילאים והקילומטרים המתאים להם. בתור אתר היכרויות שמטרתו להכיר לי את ה-א-ח-ד, נאלצתי לפתוח 574 לשוניות מיותרות בדפדפן. בכלל, התחושה שמועברת מאתרי ההיכרויות להמונים היא אחת: ייאוש. מכיוון שאנשים נואשים מוכנים להתאמץ יותר, משקיעים בהם פחות: האתרים יוצרים חווית משתמש זולה, מתוכנתים בחוסר הצלחה ומקשים על כל פעולה שאינה עדכון הפרופיל, חיפוש בני זוג, או רכישת מנוי. אין לי צל של ספק שמאות זוגות הכירו כאן, אבל זו לא חוכמה גדולה כשבסיס המשתמשים שלך כולל עשרות אלפי רווקים ורווקות.

מחפשים את המחט על הסוס הלבן. לאב מי (אילוסטרציה: Dreamstime)

LoveMe: בשורה התחתונה
אוכלוסייה: פריפריה. גם אם הם גרים בגוש דן.פוטנציאל הצגה לאמא: פונקציה של נכונות למצוא מחט בערימת שחת.מידת השקעה: בבניית הפרופיל? סטנדרטית. בהתמודדות עם תחושת ההשפלה? מעל המותר בחוק.למה כן: כי יש שם עשרות אלפי משתמשים.למה לא: כי זה לא באמת בחינם.לסיכום: יותר קל להכיר את אהבת חייך בתחנת אוטובוס.