טל לוין, עכבר העיר

שני ניצחונות קטנים, רחוקים ולא קשורים זה לזה, יכולה הקהילה הלסבית לרשום לעצמה בשבוע האחרון. הראשון היה אי שם בהוליווד, והובל על ידי אחת אלן דג'נרס. בלי ספק, טקס האוסקר האחרון היה אחד הצפויים והמשעממים ביותר. זאת כמובן, חוץ מבדקות בהן הפציעה המנחה המעולה אל הבמה או אל תוך הקהל. אחרי שורת מנחים גברים ושוביניסטיים, שהצליחו להחזיק את הצופים בקושי ערים עם הרבה בדיחות על ציצי, דג'נרס הביאה לאוסקר את מה שהיה כל כך חסר לו - מודעות עצמית. החל במונולוג קצר ומדויק (ותודה לאל שחסכו לנו את כל מחזות הזמר של הפתיחה שהיו נהוגים בשנים האחרונות), דרך ההפניות הקצרות והחדות למגישים השונים וכלה בסלפי המדובר לעייפה. ככה עושים היסטוריה, גם אם זאת רק היסטוריה בהוליווד.

מעבר להיותה קומיקאית ומנחת תוכנית מצליחה, וכן, אחת הנשים האהובות באמריקה, דג'נרס היא בוצ'. בהרבה מובנים היא מממשת את כל הקלישאות שנוהגים להטיח בלסביות - רוב הזמן כעלבון - גבריות, קשוחות-מראה ואם זה לא מספיק היא גם טבעונית. מצד שני, פורשיה דה רוסי, בת הזוג שלה, היא הפמית המושלמת. בשנות ה-50 ייתכן בהחלט שאפשר היה למצוא אותן יחד באחד מהברים הקטנים בניו יורק, בהם בין היתר התגבשה תרבות הבוצ'-פם הנפלאה. בוצ', פם והרבה יופי. דג'נרס ודה רוסי (צילום: האינסטגרם של מגזין וניטי פייר)

בצד השני של האוקיינוס (ושל עוד כמה דברים באמצע) הציפו את כבישי ישראל בשבוע האחרון שלטים של בר רפאלי, לבושה כגבר. הסיבה היא כמובן הקמפיין של חברת משקפי השמש שרפאלי מדגמנת עבורה (ושבה היא גם שותפה עסקית). הקמפיין מחולק לשניים - באחד, כאמור, רפאלי מוצגת כדראג קינג הקלאסי, שפם, חליפה ותסרוקת מתאימה. בשני היא עצמה, עם שער בלונדיני גולש וכמובן משקפיים. הסיסמה היא - היה חופשי להשתנות.

אחרי היציאה המרגשת של אלן פייג' מהארון, חשיפת הרומן בין הסופר מודל קארה דלווין ומישל רודריגז, שני היצוגים המוזכרים למעלה ממשיכים איזה רצף שאפשר להתחיל לשמוח ממנו. מצטרפים אליו גם ההודעה על חזרתה לעונה שנייה של "כתום זה השחור החדש" בתחילת יוני, וסצנה אחת שכדאי לראות את כל העונה של "בית הקלפים" בשבילה. אהבה בין כותלי הכלא. כתום זה השחור החדש (צילום יח"צ)

קריאה צמודה יותר של כל הייצוגים האלה בוודאי תמצא בהם גם סימנים (בולטים יותר או פחות) של דיכוי. אחרי הכל, לא כולנו חופשיים להשתנות כמו בר רפאלי, שבסוף יום צילום הקמפיין חזרה להיות הסטרייטית החביבה שהיא. למעשה בעוד רפאלי קיבלה תשלום על ההשתנות שלה, יש כאלה שמשלמות עליו מחיר גבוה מאוד. במקרה של דג'נרס, יש מי שיאמרו שדווקא הבחירה של הכוכבת להיות בוצ', היא זאת שמאפשרת לה להשתחל בקלות לעמדות שהיו שמורות עד עכשיו לגברים. וכשיש בלונדינית יפהפייה כמו פורשיה דה רוסי לידה, אזי היא לכאורה משעתקת דפוסים אחרים - גם הם פטריארכליים.

אבל היתרון של השבועות האחרונים הוא בריבוי המוזכר כאן. ריבוי שעצם הקיום שלו מערער כל ניסיון להכריע את הזהות הלסבית תחת מערך אחד ויציב של משמעויות. יש כל מיני לסביות, כפי שיש כל מיני נשים, כפי שיש כל מיני סטרייטים. החופש להשתנות אם כך הוא לא סיסמה ריקה, כשהוא מוצג על גופה ופניה של הדוגמנית הכי מצליחה בישראל. ובכלל, אם מה שמוכר משקפי שמש ב-2014 הוא אישה בפרמפורמנס גברי, יש מצב שאנחנו בכיוון חיובי.