זמן כפר סבא: למה אין ימנים מצחיקים?

לכבוד החג הפורים התחפש עפר (קניספל) בן אדל לעצמו, לפני הרבה שנים - במכתב אישי לחבר ימני

עפר (קניספל) בן אדל, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עפר (קניספל) בן אדל, עכבר העיר

הערת המערכת: את הטור הבא יש לקרוא בלווית המערכון שבסופו עורכת אחות, שלומות ושלא נדע עוד שיטבון.

במכתב הזה אני מתכוון לחרוג ממנהגי ותחת הציבורי לאומי, מבקש לחלוק איתך סיפור אישי

שתחילתו ידידות מוזרה, המשכו מחלוקת אידיאולוגית ואז מהפך אישי כואב, התפכחות וסצנת סקס לסיום.

אר יו רדי, אדיטור???

...קנט היר יו !!!

יופי, אז צ'מעי.

פעם לפני שנים, קצת אחרי שהאנגלים עזבו ולפני שהצרפתים חזרו, הוקרנה בארצנו תכנית טלוויזיה פופולרית בשם "החרצופים". סאטירה יענו.

תענוג לי שהייתי אחד מחמישה שכתבו 124 תכניות של הכיף הזה. הכרתי שם לראשונה כותב רהוט ומבריק בשם טל גלעד שכתב כשד, אבל סבל מפגימות לא פשוטה, הוא היה ימני. מאד ימני. אין צורך לגייס רחמים! ראשית, הוא מאד אהב את העובדה שיש לו נישה, שנית, הוא היה שרירי מכל הסמול ביחד לדורותיו ושלישית. עורך התכנית אבי כהן (אבא של יעל כהן) היה ימני לא קטן בעצמו, כך שחופש הביטוי נשמר.

אהבתי מאד את הכתיבה של טל אבל יותר אהבתי לריב איתו על מה שרבים שמאלנים ואנשים שטועים. פעמים רבות מספור הצעתי לו לקצר את הזקן שלו לשפם קצר ומייצג, והוא הציע לי לא אחת לחזור לכושלהאמאהערביהשלי. הכל היה מצחיק ואכזרי, ובסוף היום כשנפרדנו, זה היה בחיוך הדדי של נמשיך לריב מחר אחרי שהלילה "תירק על פלסטינים" ו "תלשין לאחיך ערפאת", בהתאמה.

התכנית הובאה למנוחות כבר לפני י"ג שנים וכל אחד הלך לדרכו הצודקת. קשר אישי לא נשמר. פגשתי את טל לאחרונה לפני כחמש שנים באיזה פרויקט משותף, וכמו אז חזרנו להתקוטט כדי לגלות שהפער ביננו נשמר כשם שעזבנו אותו והכיבוש לא נהיה פחות נעים\מגעיל, שוב בהתאם לנקודת המבט. ומאז, דממה.

מצאתי לי ימנים אחרים לריב איתם וטל גלעד נשכח ממני, עד השבוע, עורכת, באה התפנית המובטחת, עת גלשתי באתר ערוץ 7 וגיליתי כתבת דעה של ידידי מפעם והוא אינו כתמול שלשום.

טל, הידיד שתמיד היה בעיני מרמורי שעושה מזה זהב קומי, נשאר רק מרמורי.

כותרת מאמרו לא בישרה טובות, עורכת:

"האמנים בשמאל, השכל בימין"

במבט ראשון עוד כותרת שגרתית שבדרך כלל מקדימה מאמרי דעה של מאורות ימנים כמו יורם שפטל וגרגמל.

אבל היה כתוב טל גלעד.

ניסיתי לנחם את עצמי שהעורך נתן את הכותרת הירודה, הרי זה מה שעושים עורכים ירודים, כותבים הם אלה שלא מבינים מה היה רע בכותרת שהם נתנו לטור שלהם "כשאמא ואבא שיטבון גילו שהם אחים"?

לעיצבוני, גיליתי שלא כך הוא. טל גלעד עזב את הכתיבה הקומית. עכשיו הוא בלאטמה.

ואוי, עורכת, איזו לאטמה כואבת עפה לי לפנים.

"הרבה פעמים אני שומע את השאלה למה רוב העוסקים בתחומי האמנות, כותבים, שחקנים, ציירים, יוצרים, למה רובם שמאלנים"? תוהה טל ומייד עונה לעצמו "כי זה מה שהם יודעים לעשות"?

טל!!

תתעורר בן אדם. אתה איש מצחיק. זו הסיבה הכי מצחיקה שיכולת למצוא?

זוכר שפעם אז בשוחות של החרצופים כשהיינו מתקשים כל אחד בכתיבתו היינו עוזרים זה לזה?

אז תתקשר. דבר. בשביל מה יש חברים מהעבר?

רוצה 70 מליון סיבות מצחיקות למה האומנים בשמאל, אתן לך ברצון:

"כי במשרד ביטוח לא יקבלו בהבנה את הצורך לאונן על עצמך כל חצי שעה"

"כי בעבודה אמיתית לא יסכימו בחיים שתחלק לזרים מרק בלובי"

"כי בהיי טק לא מרשים לעובדים להביא ליום הילד את הגולדן רטריבר שלהם".

צריך עוד?

אולי לא התקשר, עורכת, כי הוא ימני גאה והם באופן מסורתי נגד הסיוע, אבל אצלי חברות מעל לכל. לכן, אם החליט טל גלעד שהוא כבר לא איש מצחיק, זה לא מחייב אותי, אני אמשיך להתמודד איתו כמו בימים ההם שצחקנו במקום להיות כל כך נעלבים.

"בשמאל מתבלבלים ולא יודעים מה לעשות. זה לא שהם טמבלים, חלקם דווקא אינטליגנטיים".

עצור עצור! מה?

אתה מחלק ציונים על אינטילגנציה?

השם דני דנון אומר לך משהו? את מבנה המוח הייחודי של חברות הכנסת מירי רגב ואופירה קוניס כבר וידאת? כי אם כן אז יש גם חוטובלי ואיילת ומוטי יוגב ובן גביר וכהנא צדק והרבנים ואלי ישי ודרוקמן הרפיוני ואיך לא, נאמברניייןןןןן!!! יוני שיטבון.

לא משנה, תמשיך.

"אתה לא תיתן לילד, אינטליגנטי ככל שיהיה, להטיס מטוס או להיות שר האוצר. יאיר לפיד הוא לא דוגמה, אמרתי אינטליגנט".

מה מצחיק בזה?, אה, אמרת שלפיד טמבלול, זו סאטירה, טעות שלי. עולם אחר לגמרי.

זוכרת עורכת שהבטחתי שזה יהיה אישי, אז תראי מה בא עכשיו:

"אחד הדברים שאהבתי בלאטמה, אחרי שנים רבות בטלוויזיה, הוא המפגש הפתאומי עם אנשים נורמליים ונטולי פלצנות, כאלה שאתה מתקשר איתם בגובה העיניים, שכל דרך המחשבה שלהם בריאה ועניינית ואין להם התקפי דיכאון כי החתול שלהם חולה. למרבה הפלא זה לא מונע מהם להיות מצחיקים ומוכשרים. "

אבל...אבל...טל, אני הייתי האנשים האלה בטלוויזיה... אני לא דיברתי איתך בגובה העיניים? סגדתי בקול לקטעים נפלאים שכתבת לפעמים נגד הרוח. אני פלצן? כאילו לא השתתפת אז בתחרות, נכון? אז שלי בער שניה יותר, מזה עושים גלים? ולגבי התקפי דכאון בגלל חתול. סתם סטיגמה חבוטה ומעליבה ברמה הכי אישית כי אתה אפילו לא זוכר שזה היה כלב.

אז למה אין כותבים ימנים, עורכת?

לא יודע.

אולי כי כתיבה היא אומנות של אמת, כשאתה לא כותב אמת, מרגישים את זה.

דווקא העובדה שאין כותבים ימנים רבים מפיחה בי תקווה שאולי רבים שם אנשי האמת, כאלה שרוצים לכתוב אבל חוששים שיאלצו לכתוב את האמת הכה מכוערת, לעיתים מוטב לסתום.

הבטחתי שיהיה גם סקס, אז הנה.

קראתי את הטוקבקיסטים למאמר של טל גלעד. מספר חמש, 14 ו -16, לכו להזדיין.

עד כאן עורכת. כיסופים רבים.

שלך במידה. טל גלעד (בימים ממש טובים)

*זמן כפר סבא הוא טור סאטירי, ואין לייחס לנאמר בו שום משמעות אחרת או ניסיון לפגוע.