איט גירל קולינארית: וואפא נסאר

היא נשרה מהלימודים, ברחה מהבית בשביל לבלות ולשתות ובעטה בכל מסגרת שניסתה לאלף אותה - עד שכף רגלה דרכה במטבח

עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עכבר העיר

עד לפני מספר שנים, העתיד של וופא נאסר נראה לא ברור: כילדה צעירה היא הייתה טראבל מייקרית שלא מסתדרת עם אף מסגרת, ומעבירה את זמנה בעיקר בלבלות ולמרוד, עד שמצאה את מקומה במטבח. "הייתי ילדה קצת בעייתית. נשרתי מהלימודים, הייתי בורחת מהבית כדי לצאת לשתות ולא הייתי מחוברת לקרקע באותם ימים", היא מספרת. "בגיל 18 התחלתי לחפש עבודה כי הייתי צריכה כסף. הלכתי להוטל מונטיפיורי לשאול על עבודה והם פשוט הכניסו אותי למטבח. המטבח הציל אותי, זה היה כמו סוג של צבא בשבילי והמסגרת היחידה שאי פעם מצאתי את עצמי בה".

» לילה עם איט גירל: אינו קציר» מכונת רוקנ'רול שיכורה: ליאור אבל» האיט גירל והפנדה: נטלי ברמן

הסיפור של נסאר אמנם נשמע כמו אגדה טיפוסית של ריאליטי בישול, על מרדנים שהמטבח נתן להם הזדמנות שנייה, אבל במקרה שלה, המציאות קצת פחות ורודה. "כל יום בהוטל מונטיפיורי אמרתי שאני מתפטרת ואין סיכוי שאעמוד על הרגליים 12 שעות ביום", היא מודה. "הרגשתי שהמטבחים גם הורסים לי את חיי הלילה, אבל בכל זאת המשכתי. אחרי הוטל מונטיפיורי התגלגלתי למקומות נוספים והפכתי ל'שרמוטת מטבחים' - עברתי בסושיאל קלאב, בשולחן וניהלתי את המטבח בראס אל חנות בפרק זמן מאד קצר. אבל זו עבודה מאוד קשה ולא שרדתי הרבה זמן בכל מקום. אני ילדה קריזיונרית והייתי גם באובר-לחץ שהכל יהיה מושלם, זה גרם לי לריב עם אנשים ולהיות לא נחמדה".

המטבח שהציל אותה. נסאר (צילום: אינסטגרם)

אחרי תקופה מורכבת מאחורי הקלעים של עולם המסעדנות, נסאר לקחה הפסקה, ועבדה בעבודות מאתגרות לא פחות. "במטבח, בנוסף על השעות הארוכות והעבודה הקשה - מרוויחים מעט מאוד כסף. הרגשתי קצת מותשת וחיפשתי עבודות פחות קשות ויותר מכניסות", היא מספרת. "הייתי יח"צנית בחתול והכלב למשך תקופה, אבל גם שם היה קשה להתמודד עם הסיטואציה - הייתי הבחורה היחידה בין גברים, הייתי שותה יותר מדי והסיטואציות שם היו אינטנסיביות מדי. לאחר מכן מילצרתי בבוקסא לתקופה וטסתי לבקר את אחותי בפריז. כשהייתי בפריז, דיוויד פרנקל, חבר טוב והשף בפרונטו התקשר אליי והציע לי לעבוד איתו. בהתחלה פחדתי, אבל עכשיו אני יכולה להגיד שהולך לי מדהים. הוא שף ומורה מדהים, עם המון ניסיון ובזכותו אני רואה את עצמי נשארת שם לאורך זמן. הוא אל קולינרי".

לאיזה חלק בעבודה במטבח את הכי מתחברת?"מאז שאני ילדה תמיד אהבתי לבשל ואהבתי אוכל. תמיד הייתי נכנסת למטבח לעזור לאימא ולהציץ לה בסירים. אבא שלי פתח את מסעדת אבו נסאר חינאווי כך שגדלנו בבית שאוכלים בו טוב. החלום שלי מאז ומתמיד היה לפתוח מסעדה, אבל לא חשבתי שאני אעבוד מאחורי הקלעים, אלא מול האנשים. פתאם גיליתי שמגניב אותי לבשל לאנשים, ושהם נהנים מהאוכל שלי. אני כבר לא מרגישה שאני באה לעבוד, אני מרגישה בבית במטבח".

אל קולינרי שהוא חבר. עם פרנקל (צילום: אינסטגרם)ומה החלום הגדול?"אני רוצה לעבור כל פס אפשרי במטבח. עבדתי בהכנות סרוויסים, קונדיטוריה ועכשיו אני בפס הקר, כך שנשאר לי ללמוד את הפס החם ולצבור עוד ידע וניסיון, להיות סו שף ואז שף. כמובן שמתישהו ארצה לפתוח מקום, אבל יש עוד זמן".

איזה מקום תפתחי?"אני מאוד נמשכת לאוכל איטלקי ומבחינתי לתקוע פסטות כל היום, אבל אם אפתח מקום זה כנראה יהיה הטייק שלי על מאכלים של אימא ומאכלים מהבית - בעיקר אוכל ערבי. בסוף תמיד חוזרים לאוכל שגדלת עליו".

מה את חושבת על סצנת הריאליטי של עולם הבישול?"אני לא הייתי עושה את זה. אני לא מזלזלת, אבל אם היו מבקשים ממני להגיש אוכל שמזכיר לי ילדות כנראה שהייתי מגישה מנה חמה. אבל למירוץ למיליון אולי הייתי הולכת".

לא מוותרת על הלילה. נסאר (צילום: אינסטגרם)

שאלון מהיר: וופא נסאר
מקום אהוב בתל אביב:
סצנת הלילה של תל אביב:
דרינק:
גברים ישראלים:
בנות ישראליות:
לילה אידיאלי:
דאון טאון יפו. נסאר (צילום: אינסטגרם)
סטיילינג:
שופינג:
הפריט הכי מיוחד בארון:
הפריט הכי מביך בארון:
קעקועים:
מודל חיקוי:
החיים הטובים. נסאר (צילום: אינסטגרם)
מה חלמת להיות כשהיית קטנה:
העבודה הכי גרועה שעבדת בה:
על מה מבזבזת כסף:
השראה:
מאכל אהוב:
על הדרך הנכונה. רגעים בחיים (צילום: אינסטגרם)
התמכרות:
העצה הכי טובה שקיבלת:
לא יכולה לחיות בלי:
התקופה הנוכחית:
כשאהיה גדולה: