טור עורכת: המדריך החדש להנאה נשית

במריחת לק או ברחיצת מכונית, במשחק טניס או עם בובה סגולה - שלוש פרסומות שרצות עכשיו בטלוויזיה היו יכולות להיות רגע של פריצת דרך, אך נותרו קלישאות פורנו

טל לוין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל לוין, עכבר העיר

אני אוהבת למרוח לק. פעולה חביבה, חסרת כל תכלית אינטלקטואלית, ועדיין יש בה משהו מהנה. בסוף גם מקבלים ציפורניים יפות. ולמרות החיבה שלי לפעולת ההתקשטות הזאת, אני מודה שהיא לא מעוררת בי את אותה השמחה כפי שהיא מעוררת כנראה באסתי גינזבורג ובטהוניה. בפרסומת חדשה לרשת חנויות בושם וקוסמטיקה, שלא בא לי לפרגן לה בפרסום חינם, נצפות השתיים כשהן מבצעות זו בזו אקט אירוטי של מריחת לק. על כיסא נוח. עם איפור ושיער מתנפנף. אה, וגם נהנות מאוד, אפילו מאוד מאוד מהמשחק הקטן שלהן, עד כדי אורגזמה כמעט.בפרסומת אחרת לא מאוד רחוק משם, מנהלת בר רפאלי סשן סקסואלי סוער עם רד אורבך, הלא הוא הבובה הראשית מה"רד בנד". מה שנראה בפריים הראשון כמו סצנת סקס רגילה, הופך לפנטזיה על מולטי-רפאלי, שמשלשת את דמותה כדי להקיף את רד בדמויותיה מלאות ההערצה כלפיו. היא שוכבת לצידו, מנקה אוטו עם גג פתוח כשהיא לבושה במכנסיים קצרים במיוחד וחולצת בטן, ומשחקת איתו פוקר עירום. בכל אותן סצנות היא מסודרת, מתוקתקת ומאורגנת להפליא, בעוד הוא מבליט את שערותיו הורדרדות ובטנו הגדולה.ובאותו רחוב מתגוררות גם ארבע דוגמניות – לירז דרור, ירדן הראל, לירן כוהנר וסיון קליין. כמו כל דוגמנית אחרת גם ארבעת החברות לא תמיד יודעות מה לעשות עם הזמן הפנוי שלהן. לכן הן החליטו לשחק טניס זוגות על מגרש חימר, בבגדי ים של גדעון אוברזון, שזה כידוע התחביב המוכר ביותר לעוסקות בתעשיית היופי. הן מגירות זיעה עדינה, צועקות כמו מריה שארפובה ומתיישבות על הרשת כדי... בעצם לא ממש ברור למה הן עושות את זה. הדרך המומלצת למשחק טניס. הפרסומת של 'קסטרו':שלוש הפרסומות שלפנינו כנראה לא מופיעות סתם כך באותה תקופה על אותם מסכים. הן משקפות איזו תפיסה בסיסית שקשורה לגוף הנשי, לאופן שבו הוא אמור להיראות, ובעיקר לאופן שבו הוא אמור להתנועע בחלל. בשלוש הפרסומת פעולות לכאורה יומיומיות – ממריחת לק ועד שטיפת האוטו, פעולות שאף אחד לא עושה אותן בכל כך הרבה עידון ופתיינות, מנוקות מהמימד היומיומי שלהן. גוף הנשים המבצעות אותן ממורק, מהודק ומאופר למשעי, ואין בו שום בליטות מיותרות, שום ליכלוכים ושום תחושה של מאמץ. גם במשחק הטניס מובלט הרבה יותר האלמנט המשחקי-שובבי מזה הספורטיבי. נכון, גם מריה שארופבה היא 'קלה על העיניים', אך גופה מוצג במרחב קודם כל כגוף של ספורטאית, ורק לאחר מכן כאובייקט מיני. לכל הפחות לא רק כאובייקט מיני. בשלוש הפרסומת מתרכזת המצלמה בהנאה הנשית, בין שבצילום הפנים של הנשים הנהנות, ובין שהן ממש מתרכזות באזור איבר המין הנשי. לכאורה זה משהו שאמור לשמח. הכי הנאה נשית היא בדרך כלל משהו שבייצוגים מקובלים לא נותנים עליו את הדין. אלא שבפרסומות שלפנינו ייצוגי ההנאה לקוחים הישר מסרטי פורנו – הם מוגזמים, הם מנותקים מהמציאות והם בעיקר מקשרים בין קוסמטיקה ובגדים לצורך לשחק איזה תפקיד מזויף של נשיות. בפרסומת של קסטרו עוד הגדיל המפרסם והציב את המעצב כשופט במשחק, ישוב על כסא גבוה, לבוש מכף רגל ועד ראש, כשהוא מנצח על התיאטרון הזה. האם לא מצאנו ב-2014 עדיין דרכים מקוריות יותר למכור? והאם נאלץ, בזמן שאנחנו מורחות לק, בפרטיות ובכיף, כטקס טיפוח אישי נעים, גם לחשוב איך להפוך למפתות יותר? לאסתי גינזבורג הפתרונים.