זהבה גלאון: "מרצ עוד תכפיל את כוחה"

ועדות, מליאה, ראיונות, הפגנות וסטטוסים בפייסבוק – יו"ר מרצ לא נחה לרגע. בראיון מיוחד לעכבר העיר היא מדברת על עתידו של השמאל הישראלי, בעיית הפליטים, הכישלונות של נתניהו ומודה – "כשנופלת הצעת חוק שלי אני יכולה לבכות"

טל לוין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל לוין, עכבר העיר

ב-1 באפריל קיבלה זהבה גלאון טלפון משונה. על הקו הייתה אחת מתחנות הרדיו, שביקשה מיו"ר מרצ להשתתף בהונאה קטנה לכבוד יום השקר, ולשכנע את השחקנית ליא קניג שהיא מועמדת לאיזה פרס חשוב. גלאון סירבה בנימוס. בכל זאת, מה היא צריכה על הראש עכשיו את הסיפור הזה? בעיקר כשבאותו בוקר ממש דן בג"ץ בעתירות של ארגוני זכויות אדם נגד החוק למניעת הסתננות, ובפרט נגד התיקון לחוק, המאפשר כליאה של פליטים עד שנה ללא צורך במשפט. מרצ, ובתוכה גם גלאון וח"כ מיכל רוזין, יו"ר הוועדה לעובדים זרים, המתינו בציפייה דרוכה להכרעתו של בית המשפט, שהשאיר בינתיים את הסוגיה בלתי פתורה. אבל הדיון בבג"ץ לא היה הדבר היחיד על סדר יומה של גלאון באותו בוקר. גם התשוקה הפתאומית של שר החינוך שי פירון לפרק את הוועדה לתכנון ולתקצוב של האוניברסיטאות (ה-ות"ת), ולהקים במקומה גוף חדש שיהיה כפוף אליו ישירות הטרידה את מנוחתה. וכל זה יום אחרי פסק הדין במשפטו של אולמרט, החלטתו של אופיר אקוניס להזמין לכנסת מנהיג של מפלגה אנטישמית, ריאיון לצדה של העיתונאית ורד לי על תופעת הזנות והסחר בנשים בישראל וחשיפת ההעברה של 177 מיליון שקל נוספים להתנחלויות מתחת לאפו של הציבור. וזה, כנראה, עוד היה שבוע קל. יהיה לך זמן לנוח בחג או שאת מתכננת מהפכות גם בבית?"השנה בפעם הראשונה החלטנו לארוז את כל המשפחה ולטוס לחו"ל – בלי בישולים, בלי כלים בלי בלגן".איך נראה יום ממוצע שלך?"את לא רוצה לדעת (צוחקת). אני מאוד עסוקה, אבל משתדלת כל שבוע גם לפנות זמן לראות סרטים, הצגות, סדרות טלוויזיה".יש המלצות?"ראיתי את 'מועדון הלקוחות של דאלאס' ומאוד מאוד אהבתי. גם את הסדרה 'בלש אמיתי' ראיתי בהנאה גדולה".כבר יותר משנתיים שגלאון נמצאת במירוץ הזה, מאז שנבחרה בפברואר 2012 לראשות המפלגה, וחזרה לחיים הציבוריים. בבחירות האחרונות עלתה מרצ לשישה מנדטים, אחרי שרבים ניבאו למפלגת השמאל הקטנה תבוסה סופית. אף שנדמה שלפי שעה הקואליציה של נתניהו עדיין איתנה, גלאון לא חוששת. כפי שאמרה בריאיון לאטילה שומפלבי לפני הבחירות, גוש המרכז הוא חלול, וחבריו הם זיקיות שמתאימות את עצמן ואת עמדותיהן לסביבה. "על הרקע הזה", היא אומרת, "מרצ היא כמו מגדלור שמכוון את הדרך. הרבה אמרו לי לפני הבחירות שכדאי למתן את העמדות השמאליות, כי אם ניראה קצת יותר כמו מרכז אז יותר יצביעו לנו. אני הפסקתי את הסיפור הזה וקראתי 'שמאלנים הביתה', מתוך אמונה שאנחנו לא צריכים להתנצל על העמדות שלנו אלא להפך, לשאת אותן בגאווה"."מרצ היא כמו מגדלור שמכוון את הדרך". זהבה גלאון (צילום: דין אהרוני)מרצ אמנם הכפילה את כוחה בבחירות האחרונות, ואולי אפילו סומנה כאלטרנטיבה למפלגת העבודה, אבל בחודשים שעברו, וחרף האיבה הגדולה ללפיד, ההתבטאויות הפרובוקטיביות של בנט ואפילו נוכח השערוריות בבית ראש הממשלה, נדמה שהציבור הולך ומקצין ימינה"אני לא חושבת שזה נכון. אמנם יש בהחלט קולות שמנסים לסחוב לעמדות קיצון אבל בסקרים האחרונים מרצ מגיעה גם ל-10 מנדטים ויכולה עוד להכפיל את כוחה. זאת עדות לכך שהציבור לא עיוור ורואה את מרצ כאלטרנטיבה אמיתית".את יודעת לשים את האצבע על הנקודה בזמן שבה ההזדהות עם השמאל, ובעיקר עם השמאל של מרצ הפכה לקללה?"זה לא היה רגע אחד, אלא תהליך ארוך וממושך. ההסלמה בשטחים, שורה של פיגועים והמשבר הבלתי נגמר במשא ומתן, כל אלה הפכו את העמדה שאומרת – 'בואו נדבר עם הצד השני' למוקצית. המצחיק הוא שבהרבה מובנים רוב הציבור עדיין מחזיק בעמדות שאנחנו מכנים 'שמאל'. למשל, למעלה מ-70% הצביעו במשאל שהם רוצים שלום, רוצים שיתקיים משא ומתן מדיני".דחיינות, התבכיינות והתקרבנות

אבל רצון העם, כפי שמדברת עליו גלאון, לא משתקף לפי שעה בקרב מנהיגיו. המשא ומתן עם הפלסטינים אמנם קיבל זריקת עידוד מביקורו של מזכיר המדינה ג'ון קרי, אך עד מהרה דווח כמשבר שהולך ומחריף. נכון לעכשיו מאשימים שני הצדדים זה את זה בעיכוב וסחבת ההידברויות, בעוד הממשל האמריקאי נותר, כך נדמה, חסר אונים מול הקלחת המכונה "הסכסוך". מבחינתה של גלאון, בכל מקרה, האשמה ברורה. "המו"מ עם הפלסטינים הוא שקר וכזב", כתבה לפני כמה שבועות בעמוד הפייסבוק שלה. "זה לא משא ומתן, אלא מסע דחיינות, התבכיינות והתקרבנות. ראש הממשלה שלנו מנפק כבר חמש שנים מופע נודד של אפס עגול במנהיגות". בתגובה לדברים אלה קיבלה גלאון שני סוגי תגובות – תמיכה גורפת מאוהדיה וקיתונות של בוז ממתנגדיה.את נעלבת מטוקבקיסטים?"ממש לא. זה חלק מהעניין ואני משלימה עם זה. בחלק מהמקרים ברור מהתגובה שאין עם מי לדבר, התגובה היא או סקסיסטית או שלא עוסקת בגופו של עניין או שהיא פשוט מתלהמת. בחלק מהמקרים הקשר הזה עם אנשים הוא הזדמנות להידברות".לא לשווא עולה עניין הפייסבוק של גלאון שוב ושוב במהלך השיחה. נכון לכתיבת שורות אלה עוקבים אחריה למעלה מ-42 אלף גולשים, שלא פעם מנהלים קרבות של ממש על גבי הקיר שלה. "אני משתדלת להיות זאת שכותבת את הסטטוסים, אבל לא פעם אני עושה את זה בשיתוף עם היועצים שלי. כשמשהו קורה אנחנו מדברים, אם אני יכולה אז אני זו שכותבת, או שאנחנו מנסחים ביחד משהו ומעלים. מישהי פעם אמרה לי 'כשאני רוצה לדעת מה אני חושבת על משהו אני נכנסת לפייסבוק שלך, ואני מרגישה שהמילים שלך מתארות בצורה מדויקת את מה שאני מרגישה'".אין בתחושה הזאת משהו מסוכן? הרי הכי קל לשקוע לתוך תחושה שכולם מסכימים איתנו, ושמתנהל מאבק של ממש, רק שהוא מאבק ברשת ולא בחיים האמיתיים."זה בהחלט משהו שמדאיג אותי, שהפעילות בפייסבוק וברשתות החברתיות תגרום בסופו של דבר נזק, כי זה יכול לעצור אנשים מלפעול. אני חושבת שבהקשר הזה יש שני דברים שצריך להסתכל עליהם. הראשון הוא שמאז אירועי כיכר תחריר יש משקל אחר לרשתות החברתיות, ויש להן בהחלט כוח להשפיע ולהוציא אנשים לרחובות. מצד שני, דווקא על הרקע הזה אני חושבת שעידן ההפגנות הגדולות בארץ קרוב לסיומו. אנחנו מנסים לשים את הדגש על התארגנויות קטנות, מפגשים איכותיים בברים, במרכזים שכונתיים וקהילתיים ולא בהכרח לנסות ולגייס עצרות ענק"."הפעילות לא יכולה להיגמר בפייסבוק". זהבה גלאון (צילום: דין אהרוני)אך האם השיטה הזאת עובדת? בבחירות האחרונות לראשות תל אביב, אולי העיר שחיזקה את מרצ יותר מכל עיר אחרת, הפסיד ניצן הורוביץ הפסד צורב לרון חולדאי. "צריך לזכור שהבחירות לעירייה לא משקפות את העמדות הפוליטיות של המצביעים בבחירות לכנסת", מנסה גלאון להסביר. "יש כל מיני קבוצות עניין בתחום המוניציפאלי, שאני יודעת להגיד בוודאות שקולותיהן היו הולכים למרצ אם היה מדובר בבחירות ארציות. אני גם לא חושבת שהיה מדובר בכישלון. אחרי הכל מרצ קיבלה שישה מנדטים, וזאת הבעת אמון בלתי מעורערת".מה חשבת על ההחלטה של הורוביץ לחזור לכנסת? טענו נגדו שלמעשה נטש את מצביעיו"אני לא מרגישה ככה. כיבדתי את ההחלטה שלו, ואת הרצון שלו לחזור ולהשפיע, ולקדם חוקים חשובים, בין השאר בסוגיית הפליטים".אז בואי נדבר על המצב בדרום תל אביב. נדמה שיותר מכל מה שחסר בשיח סביב הפליטים הוא ידע והבנה בתחום, מה שגורם ללא מעט אנשים, גם בקרב השמאל, לאמץ עמדות קיצוניות"אני מסכימה שחסר ידע, והשיח הזה מתנהל בצורה לא לגמרי מסודרת. הבעיה מתחילה עוד הרבה לפני דרום תל אביב, כשניתנה כניסה כמעט בלתי מוגבלת לאוכלוסייה שמורכבת בחלקה מפליטים ומבקשי מקלט, וחלקה ממהגרי עבודה. אף אחד לא טרח לברר איתם מה הסטטוס שלהם, העמיסו אותם וזרקו אותם בדרום תל אביב, בלי אישור עבודה, בלי שום דבר. המצב הזה הוא בלתי אפשרי ומחייב טיפול מיידי. זה נורא בעיני שאנחנו עם שמכיר על בשרו את הקושי בפליטות, ובסוף אנחנו כולאים בעצמנו אנשים במתקן נוראי כמו 'חולות'".אז מה הפתרון בעצם?"בואי נתחיל מזה שנבדוק מיהם האנשים האלה, מה בדיוק המעמד שלהם ונדע מה עומד מולנו. מבקשי המקלט צריכים לקבל את האפשרות להתקיים כאן בצורה בסיסית ומכובדת, עד שיימצא פתרון קבוע יותר. הרי מה שהמדינה עושה כרגע זה מצד אחד להמשיך ולייבא עובדים זרים באלפים, ומצד שני לא לתת לעובדים שגם ככה נמצאים כאן לעבוד ולהתקיים בכבוד".כוח נשי

50% מתוך מפלגת מרצ הן נשים. כשגלאון מדברת על שותפותיה לדרך העיניים שלה נוצצות. לפני שנבחרה לראשות מרצ, נרשמה גלאון ללימודי דוקטורט במגדר באוניברסיטת בר אילן, אותם הפסיקה בעקבות החזרה לכנסת. "יש משהו בעבודה עם נשים", היא מודה, "שמאפשר דיאלוג אמיתי שהאגו הוא לא השחקן המרכזי בו. אני חושבת שזה אחד ממקורות הכוח של מרצ, שתמיד קידמה חוקים של נשים"."אנחנו לא צריכים להתנצל על העמדות שלנו". גלאון עם חברי מרצ (צילום: אלון רון)ועדיין, למרות שהחקיקה בישראל היא מאוד מתקדמת ביחס לנשים, נדמה שאנחנו שומעים יותר ויותר בתקופה האחרונה על מקרים קשים של אונס קבוצתי בקרב בני נוער או על מעורבות של סלבס במיני פרשיות מיניות"כל פעם אומרים שעכשיו אנחנו בתקופה קשה, אבל האמת היא שאני חושבת שעשינו דרך מאוד ארוכה. תסתכלי על מה היה כאן אפילו לפני 30 שנה – נשים חששו בכלל להתלונן על הטרדה מינית, והיום יש תחושה שכל מיני נורמות כבר לא מקובלות יותר. לצד המקרים הקשים שאנחנו שומעים צריך להסתכל גם על ההישגים האלה. בד בבד, לא להפסיק ולהילחם בתחום החקיקה, בחינוך ובתודעה הציבורית".

סיפרת פעם בריאיון שאת בוכה כשהצעת חוק שלך נופלת. זה עוד קורה?"האמת שכן, זה יכול לקרות לפעמים. כל הצעת חוק כזאת היא מאוד חשובה, ונוגעת לחיים של אנשים, ואם היא נופלת זה מאוד כואב לי".

מה הצעת החוק שלך שאת הכי גאה בה?"וואו, אין אחת כזאת! איסור סחר בבני אדם בוודאי היה אחד החוקים החשובים. חוק התספורות שהעברתי יחד עם ח"כ יצחק וקנין, וגם חוק שנותן רטרואקטיבית להלומי קרב הכרה כפגועי נפש".את מוצאת את עצמך לפעמים אומרת – 'אין לי כוח להילחם בכל הצרות האלה'?"אין לי את הפריבילגיה להתעייף. אלה החיים שלי, זאת המחויבות שלי, אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות עייפה".