טור עורכת: מי צריך גאווה?

הקהילה הלהטב"קית, בעיקר זו התל אביבית, נמצאת היום באחד הצמתים המורכבים והמסוכנים ביותר בתולדותיה. רגע לפני שמתחיל חודש הגאווה, החליטה חבורת יזמים לקחת את המושכות לידיים

טל לוין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל לוין, עכבר העיר

כבר שנים שאני לא הולכת למצעד הגאווה בתל אביב. לא כי יש לי משהו נגד המצעד, אלא כי הוא נקבע לתחילת יוני, זמן שבגוש דן חל איסור להסתובב בחוץ בשעות היום. בפעם האחרונה שהשתתפתי - התייבשתי, השתכרתי ואכלתי יותר מדי פיצה - לא בהכרח בסדר הזה. אבל הוויכוח סביב קיומו של האירוע הרי ממש לא קשור לעונות השנה. לעיתים נדמה שכמספר חברי קהילה כך מספר הדעות לגבי הצורך לערוך מצעד, בעיר שלכאורה היא בירת התיירות הגאה של אירופה (חולה על זה שאנחנו חלק מאירופה). כשהתנאים כל כך טובים (עלאק), ושכולם יכולים ללכת בחוץ בלי לחשוש (עלאק 2) מה הדחף הגדול להתרוצץ בחום הזה מגן מאיר עד הים? והאם, כפי שלא פעם שואלים אותי, אין לקהילה דרך יותר טובה לייצג את עצמה מאשר על ידי אנשים חצי-עירומים שרוקדים על משאיות?יריד הגאווה expo - לכל הפרטים

הקהילה הלהטב"קית, בעיקר זו התל אביבית, נמצאת היום באחד הצמתים המורכבים והמסוכנים ביותר בתולדותיה. מצד אחד, בשביל מי שחי פה, נדמה שלצאת מהארון זו פעולה שכולם עשו בשנות ה-90. רוצה לומר, היום אין שום סיבה להסתיר או להתחבא מאחורי הנטייה המינית: אין אפליה, אין קיפוח ואין שום בעיה לספר להורים. יש ברים, סרטים, מופעים ואפילו מרכז גאה לתפארת המדינה הוורודה שלנו. מצד שני, ואם נתעלם לרגע מהעובדה שגם קונספציית החופש המתוארת כאן היא לא מדויקת בעליל, המאבקים שיש לעשות היום הם קשים וגדולים לא פחות. למעשה, תחושת החופש מעכבת ומעקרת את הרצון להיאבק, רצון שהיה הדלק של ההישגים הקודמים, בתקופת הארון של הקהילה.אבל למה בלי חולצה? מצעד הגאווה (צילום: יח"צ)

ואם כל זה לא מספיק, השנה האחרונה תיזכר כנראה כאחת השנים הסוערות, שבה פנו חלקים שונים בקהילה זה נגד זה. מאבקם של הומואים לזכויות פונדקאות, למשל, לא תמיד התיישב עם דעותיהן הפמיניסטיות של חלק מהלסביות. לעומת זאת מאבקם של הטרנסים נדחק לעיתים בכלל מחוץ לשיח, כמו גם דיונים על גייז פלסטינים, פליטים, מזרחים ועוד. ומול אלה, הכנסת הנוכחית, שהיו בה אי אלו הבטחות לחוק נישואים אזרחי, לא כל כך קיימה.

בתוך כל אלה התארגנה חבורת יזמים מתוך הקהילה - ניר לייבוביץ', ענת ניר, אימרי קלמן וגיא טצה, והקימה את יריד הגאווה הראשון, ה-expo, שייפתח ב-8 ביוני בדיזינגוף סנטר. היוזמה הנפלאה הזאת תכנס תחת קורת גג אחת תרבות עם קהילה, מופעים עם אינפורמציה, אופנה עם חיי יומיום. הרצאות, פעילויות, סדנאות ועשרות דוכנים יציעו מבגדים ואקססוריז למכירה, עד מידע על הקמת משפחה גאה במיני קונסטלציות. כשפנו אלינו אנשי ה-expo נראה התיאור שלהם כמו פנטזיה לא הגיונית - לא בגלל גודל המיזם, כמו בגלל התשוקה והנכונות לערב את כל חלקי הקהילה. לא על הכל נסכים, אבל לפחות על הכל נדבר, ולרגע אחד אולי נרגיש שונים כמו כולם.