זמן כפר סבא: מישהו לשנוא איתו

מה הקשר בין המרירות של חנין זועבי, הגייז של הרב דוב ליאור, הטישיו של עובדיה יוסף והציניות של נשים בירוק? עפר (קניספל) בן אדל, תייר מכפר סבא, נכנס למצב חירום

עפר (קניספל) בן אדל, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עפר (קניספל) בן אדל, עכבר העיר

עורכת, מה קורה?

כבר ירקת על הערביה המעצבנת שלא מוכנה להיות עצובה עם כולם, ובכלל היא מרירה כי חסר לה את יודעת מה?

יופי צדיקה.

אז תמשיכי עוד מטר, כי ממש ליד, הרב דוב ליאור מסביר שהחטופים הם בגלל ההומואים, מה שהופך את החוטפים לשליחי השם. צדיקיםםםם!!!!

אמנם זועבי חברת כנסת והוא סתם החלק הלא נכון שזרקו בברית מילה שלו, אבל היהודי החביב הזה, מחזיק לעצמו 11 חברים בבית היהודי. (לא באמת האמנת ,עורכת , ששולי מועלם, לא זאת עם הוילון על הראש, זאת עם התרבוש הפרחוני, מסוגלת לדבר כאלה שטויות בעצמה).

למה לא ללמוד מהרב עובדיה, שמתאפק ולא מסביר שהכל בגלל שהם השתמשו בטלפון בלי מזוזה וקיפלו נייר טואלט ביום טוב?

אבל אם בכל זאת, כבר הסתנן הנה הדוב ליאור, אתמהה בקול:

תגיד ראש תפילין, נגיד וההומואים אשמים ותל אביב אשמה ומצעד הגאווה ותחביבנו לאונן, למה אלוהים בחר להעניש משפחות צדיקות ודתיות? גאון. תמסרי לו בפעם הבאה שאת הולכת אליו להפרשת חלה.

ועם כבר הפרשות, עורכת.

נשים בירוק. מכירה?

תעשי גוגל.

עשית? יופי. אז אנחנו מיושרים על זה שמדובר בארגון של נשים יציבות במידה לא גבוהה?

הידד.

אז בימים שכולם חרדים לגורל האומללים ועל הדרך מנסים למנוע את האסון הבא, הסתובבו אתמול שתיים ממפקדות הארגון המוזר הזה ובשם האמהוּת, עודדו נערים ונערות יהודים להמשיך לתפוס טרמפים בארץ הכיבוש המאיימת. למה? כי זה שלנו (גם הביוב, בואו נשחה בתוכו), של היהודים הגאים. כמה גאים? המון, רק עם שלושה יהודים גאים פחות כרגע. כך שאולי לא תמיד מומלץ ללכת עם הראש בקיר, אבל אין עם מי לדבר עורכת.

אלה תמידית במצב רוח ששמור אצלך לרגעים שאף חייל לא היה מספיק בודד לבוא אלייך. הפעולות של נדיה מטר ויהודית קצובר, המוצגות כראשות הארגון, מסמנות שעבורן החיילים הם רק עוד כמה אגורות לשלם במחיר המלחמה על הארץ, הרי בסוף הכל יהיה שלנו כמו שהבטיחה הרוח הקדושה, אז מה אם בדרך נאבד כמה ילדים? להן, כך נדמה, זה שווה.

יאמר לזכותן שהן לא הומות רק לבשרם של ילדים אחרים. אני זוכר היטב את הנשים האלה בהתנתקות נשכבות על כבישים עם תינוקות פרטיים בני כמה חודשים. אולי בטרם נבוא בטענה לאויבנו על חוסר האנושיות שלהם כלפי ילדנו, נבדוק מעט את ידי הנשים האלה, כי במידה רבה אנחנו קשורים לצערי לידיים הלא נקיות הללו.

צריך להיות יותר מאשר ציני וחסר יראת אדם או שמיים כדי לנצל את האסון הנוכחי כקמפיין לדחיפת רעיון אידיאולוגי שקורבנותיו העתידיים הם ילדים. גם אם תשבענה הוולדניות המקצועיות האלה, שאין בהן אלא אהבת ילדיהן לא אאמין להן. מעשיהן מלמדים שהן אוהבות את ילדיהן בדיוק כמו שאנשי החמאס אוהבים את הילדים שלהם. מאד, אבל לא כמו את האידיאולוגיה.

על הדרך, בדרכן הרעה והעיוורת, הן גם משרתות יפה את מטרת החמאס בקשר לילדנו. אני מנחש שהן נקראות נשים בירוק כי הן אוהדות מכבי חיפה? אולי כי עישנו משהו בצבע ירוק בטרם יצאו לכבישים?. מכיוון שלא פורסמה סיבה רשמית לירוק בשמן, אראה בכך קריצה אידיאולוגית לירוק של החמאס, ואולי איזו אופטימיות: הנה קיצונים פלסטינים וקיצוניות יהודיות מתאחדים למען מטרה משותפת. מלחמה.

ותשוקת המלחמה, עורכת, מתחלחלת לנו יפה. אנחנו אוהבים חירום. עם סדרת הגלמים שאומרים דבר והיפוכו בטלויזיה, כולם תומכים בקהילתם (מה זה?), יש קריוקי תפילה המוני בכותל. מה יש לנו בשגרה? רק ריבים על חניה וראש ממשלה שמקמבן לעצמו ריהוט על חשבוני. איזה נעים כבר שבוע בלי זה?

אנחנו הרי מתים על הביחד המזויף הזה גם אם מחר חיילנו ששומרים עליהם יחזרו להיות נאצים (ביצהר לא יכלו להתאפק אז כבר ברחה להם תקרית), והשמאל שכל כך יפה עכשיו מתאפק ומחבק, יחזור להיות בוגד, אז בואו בינתיים נהנה מהעונג שבצער. העונג שבשקר.

כי מה הוא הצער אם לא הזדמנות לחברי כנסת ורבנים, שכל מהותם קידוש הכיבוש, לבוא לחזק ולצאת מחוזקים ו"אם אפשר רק סלפי עם ההורים והאח, זה יעזור לי בפריימריז, חברי מרכז בעכו נורא רגישים לדברים כאלה".

מה הוא, אם לא הזדמנות לכולנו להרגיש כל כך טוב עם עצמנו על זה שאנחנו יודעים להיות אמפטים וכואבים גם את כאבו של האחר שביום יום אנחנו רואים בו עוד שודד קרקעות נצלן?

מה אם לא התחושה שהכי מחרמנת אותנו - עשו לנו דבר נורא. שוב.

אנחנו כל כך אוהבים את הקורבניות שאין באמת הבדל אם האיום הוא איראן, אבו מאזן או הנפיחה של חנין זועבי. העיקר שיש את מי לשנוא ואת אברי שיארגן תפילה, מה עוד צריך, במיוחד עכשיו אחרי הצהרים כשהרוח נעימה?

אלא שבסוף "החירום" ו"התדרוך" ,"המבזק המיוחד" ו "המומחה לשעבר" ו "חשוב להגיד תהילים ביחד" יש שישה הורים של נערים אומללים שרבים הטרמפיסטים על גבם (שלום עמיר בניון ותודה שבאת, תצטרף לשאר העלוקות) ואני בספק רב אם את כוחם הם שואבים מאופיר אקוניס או עסקנים אחרים שנוהרים אליהם להספיק לחולל גם הם במסיבת הצער. אני משוכנע שגם חנין זועבי לא מעניינת אותם, ואופתע מאד אם הם חשים שהדבר הכי דחוף כרגע הוא לעודד עוד צעירים לנסוע בטרמפ כדי שנשים בירוק יוכלו לבייץ בנחת.

ליבי ותפילותיי איתם, עורכת, הלוואי ויגמר מהר וטוב, יחזרו הבנים ואפשר יהיה להוציא למשפחות את מירי רגב מהבית.

שלך במידה, עפר (קניספל) בן אדל