אמש במלחמה: הישר ממדורי הפלילים - הסלבריטאים של "צוק איתן"

כשהתותחים רועמים, גם האתיקה לפעמים שותקת. לכן יש לשבח באופן עקרוני את החלטת הנהלת חדשות ערוץ 10, שהודיעה אתמול כי מרואיינים שמעורבים בחקירות או הורשעו בפלילים לא יופיעו יותר על מסך הערוץ

טל מסר, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל מסר, עכבר העיר

אולפן ערוץ חדשותי גנרי כלשהו, מבזק, פרסומת קצרה וחזרנו. בין פרשנינו לענייני צבא ובטחון נמצאים האלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום, שהרחיב את משמעות המושג "רוח צה"ל" לבילוי במועדון חשפנות; האלוף יואב גלנט, שהמונח "פלישה קרקעית" גורר מפיו הקשרים לעבירות תכנון ובנייה; ושר הביטחון לשעבר איציק מרדכי, שהמשיך מסורת עבירות מין שמתמשכת עוד מימיו העליזים של משה דיין. כבר שבועות שתכני הטלוויזיה נבלעים אל תוך גל שידורים ארוך במסגרת סיקור מבצע "צוק איתן". בצוק העיתים הזה, למהדורות החדשות יש צורך במגוון ראשים מדברים כדי לתחזק את הפטפטת המדינית-ביטחונית שמתנהלת באולפן. במצב בו האלוף במיל' איתן בן אליהו כבר שרף יותר שעות מסך טלוויזיוניות משנות שירות מילואים פעיל,שדרני החדשות מצאו עצמם לאחרונה מצטופפים כסא אל כסא עם פרשנים ששמם נקשר בין השאר בפרשיות שחיתות, פלילים והתנהגות בלתי נאותה.אותם פרשנים בכירים המוזכרים מעלה, שמחו בוודאי להתארח באולפני החדשות בנסיבות בהן כותרות המדורה לשם שינוי לא מורכבות משמם.

» מוכרחים להיות עצוב» במערכה הזאת כולנו מפסידים» קיבעון ושמו רוני דניאלכשהתותחים רועמים, גם האתיקה לפעמים שותקת. לכן יש לשבח את החלטת הנהלת חדשות ערוץ 10, שהודיעה אתמול כי מרואיינים שמעורבים בחקירות או הורשעו בפלילים, לא יופיעו יותר על מסך הערוץ. בכך מתגלה הנהלת חדשות הערוץ כמגדלור של אתיקה בין גופי התקשורת בישראל, ולא בפעם הראשונה. עם זאת, החלטת חברת החדשות לא חפה מבעייתיות, שכן היא אינה עורכת הבחנה בין מרואיינים אשר שמם הוכתם בעבר, לאלו שחקירה פלילית עוד מתנהלת בעניינם. במקרה של הראשונים, מדובר בהחלטה ערכית האם ראוי לתת לאותו אדם זמן מסך נוכח עברו. לפעמים התשובה תטה לחיוב ולפעמים לשלילה - תלוי בחומרת העבירה בה הורשע אותו אדם, במשך הזמן שעבר מאז, ולעיתים גם במידת החרטה שהביע ביחס לעברו. העניין שונה כשמדובר בפרשן שחקירה פלילית עוד מתנהלת בעניינו – רק אז מדובר בסוגיה אתית באמת. קחו לדוגמא את תת אלוף במיל' אבי בניהו, שנעצר באחרונה בחשד להלוואה וחיסכון של חומרים מכפישים על אנשי צבא ופוליטיקאים במסגרת פרשת הרפז. ובל נשכח את אל"מ במיל' ארז וינר, שנחשב לחשוד מרכזי באותה פרשה. שניהם התארחו לאחרונה מסביב לשעון בפאנלים שונים וליהגו על ענייני השעה, כאשר מולם ישבו אותם עיתונאים שאמורים לסקר את תוצאות ההליך הפלילי שעוד מתנהל בעניינם. במקרים האלו, הבעיה אינה טמונה בעברם של הפרשנים וינר ובניהו, אלא דווקא בעתידם הלא ידוע. במילים אחרות, זה לא הם, אנשי מהדורות החדשות, זה אתם.» כשהמלחמה מגיעה ללונדון» המדריך להעלאת סף הכאבפאנלים מסביב לשעון. אבי בניהו (צילום: תומר אפלבאום)

ובכל זאת, עולה השאלה מה היה דחוף לזמן מלכתחילה דווקא את אותם פרשנים שסרחו או שסרחו לכאורה? פרשנים מטעם עצמם הרי לא חסרים לנו במדינה. אז מדוע בכל זאת מתעקשים בהפקת מהדורות החדשות לזמן לצו 8 טלוויזיוני דווקא את אותם אנשים מעוררי מחלוקת? נדמה שאת ההסבר לכך ניתן למצוא בתופעת התארחותו של ארז וינר באולפני החדשות. אני מכנה זאת "תופעה" מפני שוינר, קצין זוטר יחסית בקרב שועלי הקרבות הטלוויזיוניים, כלל לא היה מוכר לציבור עד ששמו פורסם בנסיבות פליליות. שלא תבינו לא נכון, יכול מאוד להיות שארז וינר ניחן ביכולת ניתוח וירטואוזית, שהוא חתיך כמו דני קושמרו ורהוט כמו יאיר לפיד על ספיד. גם אם כל זה נכון, לא יהיה מופרך להניח שאילולא זכה וינר לתהילה מפוקפקת במדורי הפלילים, איש לא היה חושב לזמן אותו לאולפן כפרשן לענייני צבא ובטחון, אבל בעבור מפיקי המשדרים, פנים מוכרות תמיד עדיפות על פנים חדשות. פרשת הרפז היא הרי עסק סבוך ומשעמם, ומלחמה בעזה זה פשוט וקל. קל לדבר. בשביל לפטפט באולפן ממוזג לא צריך ניסיון בטחוני יוצא דופן. אבל ניסיון טלוויזיוני, אפילו אם הוא מהסוג המפוקפק, לא יכול להזיק. כך הדרך לסלבריטאיות המלחמה עוברת בין מדורי הרכילות והפלילים.