טור עורכת: הדברים שבשבילם אנחנו חיים

בילוי הוא לא מותרות ששמורות לתל אביבים מנותקים, אלא חלק משגרת חיים שפויה שכולנו צריכים לשאוף שתהיה מובנת מאליה

טל לוין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל לוין, עכבר העיר

1. בשלישי שעבר, היום הראשון להפסקת האש (הראשונה) הלכתי לראות את "קסם לאור ירח" של וודי אלן. אם נניח רגע בצד את איכות הסרט (כי אמה סטון מוערכת יתר על המידה), מה שהיה מפתיע ובעיקר משמח היה לראות את אולם הקולנוע הגדול של לב בדיזינגוף סנטר מפוצץ כמעט לגמרי. ככה, ביום שלישי כזה, שהוא לא יום בילויים בשום צורה, יצאו תל אביביים וחבריהם לעשות את מה שאנחנו אמורים לעשות בחודש אוגוסט - לבלות במקום ממוזג. נכנסים לעכבר, חוזרים לבלות2. אי אפשר להשוות בין הקושי של תושבי תל אביב בזמן המלחמה עם זה של תושבי הדרום, שחייהם הופסקו ממש בשבועות האלה, ובטחונם האישי עמד ללא הרף בסכנה. גם אין שום עניין להתחיל בהשוואות האלה, אלא רק לשים לב שאולי בניגוד למלחמות קודמות (ותסלחו לי שאני מסרבת לקרוא לזה מבצע), המשק הישראלי ספג בחודש הזה הפסד בל יתואר מבחינה כלכלית ומורלית. ותל אביב, עיר שהרבה מהכלכלה שלה נסמכת בחודשי הקיץ על תיירות פנים וחוץ, הפכה לעיר רפאים של ממש.

3. בילוי הוא לא מותרות, גם אם יש מי שאוהב, לטובת ריב טוקבקים להפוך אותו לכזה. הוא גם לא משהו שרק תל אביבים עושים, ובוודאי לא משהו שרק תל אביבים זקוקים לו וראויים לו. הוא סימן של שפיות, של חיים שיש בהם מקום לתענוג ולא רק רדיפה בלתי פוסקת אחרי כאב ומלחמות. השבוע העלנו לאוויר מתחם גדול שכולו נועד להחזיר קצת מהשפיות הזאת לחיים שלנו - לעזור לעסקים בתל אביב להתרומם אחרי הקיץ הקשה, ולעזור לכם לצאת בקלות יותר מהבית. עשרות עסקים, בשיתוף עיריית תל אביב נרתמו למשימה - ומזמינים אתכם לאירועי תרבות, פעילויות לילדים, הנחות במסעדות, ברים ועוד שלל הטבות. רק תבואו.

4. כשהפילוסוף תומס הובס הסביר מדוע אמנה חברתית ומדינה עדיפות על 'המצב הטבעי', הוא תיאר את האחרון כמצב שבו "האדם חי חיי בדידות, חיים דלים, מאוסים, בהמיים וקצרים". תפקיד הריבון, כך לפי הובס, הוא קודם כל לשמור על חייו של האדם. כל מה שמגיע אחר כך - מרכוש ועד חיי רוח ותרבות הם כבר בגדר מותרות. במידה מסוימת אותה בדידות, דלות ומיאוס מחלחלים מהמצב הטבעי לתוך האמנה החברתית, שבה שמירה על החיים היא ערך עליון ובמידה מסוימת גם ערך מספיק. במידה מסוימת ככה עברו השבועות האחרונים, ובאופן אירוני-טרגי משהו, הריבון לא ביצע אפילו את חלקו הקטן בעסקה.

5. השבוע מת רובין ויליאמס, אחד מהשחקנים והקומיקאים החשובים במאה ה-20. לראות את כל אתרי האינטרנט ומהדורות החדשות פותחים את המבזקים שלהם עם הידיעה הזאת היה שילוב מבלבל של עצב גדול - ושל הקלה, שאנחנו יכולים לעסוק סוף סוף בנושאים שלא קשורים לרקטות. בסרט "ללכת שבי אחריו", בו גילם ויליאמס מורה לספרות אנגלית בפנימיה שמרנית לנערים, ניסתה הדמות להסביר לדור הצעיר מה ההבדל בין רוח לחומר - "אנחנו לא צריכים לקרוא ולכתוב שירה כי היא חמודה", אמר. "אנחנו צריכים לקרוא ולכתוב שירה כי אנחנו חברים במין האנושי, והמין האנושי מלא בתשוקה. רפואה, משפט, עסקים והנדסה הם כולם מקצועות מכובדים, שדרושים לקיום החיים. אבל שירה, יופי, רומנטיקה, אהבה - אלה הדברים שבשבילם אנחנו חיים מלכחתחילה".