טור עורכת: הגוף שלי, הבחירה שלי

קשה לרחם על ג'ניפר לורנס, שמרוויחה מיליונים, מצטלמת בעירום ומתלוננת שחודרים לפרטיות שלה. אבל חוסר ההשלמה שלה עם התרבות שמצדיקה תקיפה והטרדה מינית מעוררת השראה

טל לוין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל לוין, עכבר העיר

רגע אחרי שזכתה בגלובוס הזהב על "אופטימיות זה שם המשחק" התראיינה ג'ניפר לורנס בתוכנית של ג'ימי קימל. "אני קצת חולה וקצת שיכורה", התוודתה מיד בהתחלה, "המפיק שלכם נתן לי לשתות שני שוטים של טקילה. שתיתי גם בירה, אבל הבירה הייתה רעיון שלי". אגב, אחרי הוידוי הזה לורנס סיפרה שבזמן שהרופא בדק את צילום הריאות שלה, היא טרחה לשאול אותו האם השדיים שלה לא שווים זה לזה. זאת לא הייתה הפעם האחרונה שלורנס תודה בתחביב שלה לשתות כשהיא בלחץ או לשתף את הקהל במידע אינטימי על הגוף שלה. גם אחרי שנפלה במדרגות בדרך לקבל את האוסקר, היא סיפרה לכתבים שחיכו לראיין אותה בחוץ על הביקור שלה בבר לפני הטקס. באוסקר האחרון, אחרי מועמדות שלישית, לורנס הקיאה על המרפסת של גיא עוזרי באפטר-פארטי שערך בביתו. פאק דה פפראצי

ג'ניפר לורנס אף פעם לא הייתה כוכבת שגרתית. כשהפציעה לפני ארבע שנים, בת 20 בקושי, כמועמדת לאוסקר על תפקידה ב"קר עד העצם" כבר היה ברור שיש עתיד מזהיר לפניה. רק שלורנס לא התעניינה בלהיכנס למשבצת הבלונדינית החביבה, שמדי פעם מרשה לעצמה לעשות תפקידים רציניים. היא לא רצתה לחייך בנימוס לכולם, ולדבר רק על כמה שכולם מסביב אמנים מדהימים, גם אם היא מגלמת דמות שמיליוני בני נוער בכל העולם מעריצים. היא גם לא הסכימה לכללי המשחק של הוליווד, בהם פפראצי, חשיפה וחדירה לפרטיות הם חלק מהעסקה שכל כוכב מצליח צריך לקבל על עצמו. בראיון שנתנה לווג לפני שנה התקוממה נגד הצלמים שרודפים אותה ואמרה: "אני לא מוכנה להשלים עם זה. פשוט ככה. אני בן אדם רגיל, ואני לא בעסק הזה מספיק זמן כדי להיות רגילה לזה. אין לי כוונה להשלים עם זה בעתיד".

השבוע התראיינה לורנס לראשונה לאחר שתמונות העירום שלה הודלפו לרשת. על שער מגזין "ואניטי פייר" הופיעה טופלס, בתמונה של צלם האופנה פטריק דה-מרשלייה. בראיון התקוממה לא רק על עצם ההדלפה והפרסום, אלא על התגובות מסביב, שהאשימו אותה בכך שבכלל הצטלמה באופן הזה. "חשבתי בהתחלה לכתוב התנצלות", אמרה, "אבל אז הבנתי שאין לי על מה להתנצל". לורנס המשיכה ותקפה גם את הצרכנים של התמונות האלה, הגולשים שהקליקו, שיתפו, הגיבו ולדבריה פעלו כאחרוני עברייני המין. "זה הגוף שלי", פסקה, "והבחירה לחשוף אותו צריכה להיות הבחירה שלי". "אין לי על מה להתנצל". ג'ניפר לורנס על שער וניטי פייר (צילום: פטריק דה מרשלייה)איך עושה קורבן

עם היוודע פרסום תמונות העירום לפני כמה שבועות, המחשבה הראשונה שקפצה לי לראש הייתה האשמה כלפי לורנס. ההיסטוריה של עולם הבידור מלמדת אותנו שוב ושוב שסרט ביתי, שבו מעורב כוכב בעירום, סופו להתגלגל לידי התקשורת. חוסר הבנה של התהליך הזה גובל בטמטום, ומי שמטומטם מגיע לו שיסבול. אלא שלורנס לא מטומטמת. היא אישה צעירה בשנות ה-20 שלה, שניהלה מערכת יחסים בשלט רחוק, ורצתה לשלוח לבן זוג שלה תמונות שישמחו אותו. הצדקה של החדירה לפרטיות שלה, כפי שכבר אמרו כמה עיתונאיות אחרות במאמרים בנושא, שקולה להצדקת אנס שתקף אישה בגלל לבוש "פרובוקטיבי". ההתקוממות הנוכחית של לורנס לא רק מחזקת את העמדה הזאת, אלא מבטאת היטב את הסירוב שלה להיות קורבן.

הבעיה, כפי שלורנס מצביעה עליה, היא לא באלה שמצטלמים בעירום ו/או באלה שמתלבשות באופן "פרובוקטיבי". הבעיה היא במערכת התרבותית שמקודדת התנהגויות אלה כהצדקה לתקיפה, ובאלה – גולשים ותוקפים כאחד – שלא רק גוזלים מנשים את זכות הבחירה על גופן, אלא עוסקים באופן אינטנסיבי בהאשמתן על עצם הניסיון לעשות זאת. לא במקרה מספר הנשים שתמונות העירום שלהן "דלפו" לתקשורת גדול בהרבה ממספר הגברים. לא במקרה, כשנערים צעירים מנצלים באופן שיטתי אישה אחת בקריית גת נזעקים ההורים על המחסור בחינוך מיני, שיסביר לגברים בפוטנציה לאן להפנות את הליבידו הבלתי נשלט שלהם. לא במקרה, כשכל מיני כוכבים מנצלים את הפרסום שלהם כדי למשוך נשים ונערות צעירות, מאשימים אותן כולם בכך שזרקו את עצמן ו"ביקשו" את זה. לורנס, שלא מוכנה להשלים עם זה, לא מתייחסת רק למחיר התהילה, אלא לאופן שבו את המחיר הזה משלמות נשים, הרבה יותר מהתשלום שנגבה מהגברים.