ג’רוזי שור: המקומות הכי שווים בירושלים

אמנות מודרנית צעירה ובועטת או טרילוגיית ברים מרשימה? כל המקומות שראויים לעלייה לרגל

עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עכבר העיר

וידאו גייז: הוידאו

על ראש הקומפלקס של התקליט והקסטה נפתח לפני חודשים ספורים גידול נוסף – הוידאו. טרילוגיית הברים הירושלמית המשגשגת של אבי גולדברגר, חגי שטרנהיים ורועי בר־טור היא בת חורגת לפאב הירושלמי המיתולוגי סטארדאסט, שנסגר לפני פחות משנה. הוידאו, האח הטרי באימפריה, משלב בין האינטימיות של הקסטה, עיצוב החלל של הסטארדאסט והטעם המוזיקלי של התקליט. כמו שכתוב בעמוד הפייסבוק: “It’s a gay bar”, ככה שלשילוב הזה מצטרפים ערבי דיוות והכל. בפועל, מדובר בפתרון יומיומי נוח לרגעים שבהם בקסטה, הנהדר אך דמוי הצינוק, לא נותר מקום אפילו לאדם צנום אחד נוסף. (יעל סלומה)

» הוידאו - הורקנוס 1, ירושלים

אינטימיות, עיצוב וטעם. הוידאו

און דה רקורד: התקליטייה

כל היפסטר מתחיל שמנגן על צעצוע מהבהב יודע שכשהוא יהיה גדול יהיו לו וינילים. התקליטייה, חנות תקליטים עשירה, נפתחה לפני חודש על ידי סימון דואק, אקס־מנהל התקליטייה בקול ישראל ושדרן ועורך מוזיקלי ברשת ג’ וברדיו ירושלים, בדיוק בשביל חולמים מהסוג הזה. היא מציעה אלפי תקליטים יד שנייה שאותם דואק אסף מאז גיל 14: יש לו רוק ישן ופרוגרסיב, פולק, קאנטרי, גוספל, פאנק, סול ובלוז, מוזיקת עולם ומוזיקה ישראלית ישנה וחדשה. למי שבדיוק התקלקל הפטיפון (קורה לכולם), נמכרים במקום גם בגדי וינטאג’ ותכשיטים. (שרון קוטקובסקי)

» התקליטייה - יצחק אלישר 5, ירושלים

בחזרה בזמן. התקליטייה

דאבל בוקינג: בוקשופ

הגרסה המזרח ירושלמית לקומבינציה בין חנות ספרים לבית קפה. היא יותר תולעת ספרים מאשר תמול שלשום, בעיקר מבחינת העיצוב. ביקור בה הוא הזדמנות לגלות כותרים פוליטיים שלא תמצאו בסטימצקי, ולדפדף גם בספרי צילום ואמנות מיוחדים, בעיקר בערבית ואנגלית. המוזיקה ברקע נעימה תמיד והקפה טעים. קהל הלקוחות הבינלאומי, הפלסטיני וגם היהודי חיכה הרבה זמן למקום כזה. מי שיבוא עם סימפטיה יהנה מאוד. (יובל בן עמי)

» בוקשופ - צלאח אל דין 19, ירושלים. טלפון: 02-6275858.

לבוא עם סמפטיה. בוקשופמרתף בילויים: המרתף, או הבר של איברהים

קשה לדבר על בילוי במזרח ירושלים בלי להזכיר את הבר המערתי הקלאסי הזה, מהמפורסמים במזרח התיכון. אמנם כבר חמש שנים שהפלייליסט במקום מדורדר, אחרי שהנהלה חדשה החליטה שלהשמיע את פיירוז זה אוריינטליסטי, אבל ויסקי מעולה עדיין יש כאן, וגם יינות משובחים, כמו גם עיתונאים זרים/ מרגלים/ פוליטיקאים/ פעילים שמגלגלים שיחות ערות בכל החדרונים שמסביב. בקיץ, הבר מגיח מהמערה ועובר לגן שבחוץ. (יובל בן עמי)

» בר המרתף - לואי וינסנט 1 (בתוך מלון אמריקן קולוני), ירושלים. טלפון: 02-6279777

מסתתר במערת מלון אמריקן קולוני. בר המרתף

טובלים בשרץ: המקווה

לטוב ולרע, רוב הברים בירושלים עונים להגדרה שכונתיים: חבורות סטודנטים בג’ינס וטי שירט ישובים סביב שולחנות, מתנדנדים לרוב, עם חצי ליטר בירה זולה בידיים. המקווה מציע משהו אחר. מדובר בגלגול השלישי של פאב השושן המיתולוגי, שקם לפני חצי שנה על חורבות הקצה, אחרי שהבעלים ניסו להפוך את המועדון הלהטב”י לסטרייט פרנדלי. המקווה, כמו שלא משתמע משמו, החזיר את המקום ליסודות ההומואים. הקלאסיקה המקומית היא ערבי געוואלד הוותיקים, שמארחים מופעי דראג מדי יום שני כבר שבע שנים, אבל גם בשאר הימים תמצאו במקום אווירה מינית קצת יותר סוערת מהמקובל בעיר. (יעל סלומה)

» בר המקווה - שושן 4, ירושלים

מועדון להטב”י סטרייט פרנדלי. בר המקווה

פוסט איט: יפו 23

אחד הדברים שגורמים יותר מכל להתקנא בלונדונים הוא גלריות המסתור רחבות הידיים, שמתגלות שם בדרך מקרה: הודות לגלויה קטנה בסמטת רחוב, או חלונות מוארים שמסמנים את הדרך לקומה הרביעית בבניין תעשייתי. את הרעב לתגליות אמנותיות מרגשות מסוג זה משביעה גלריה יפו 23, השוכנת בקומה העליונה של בניין הדואר המרכזי בדרך יפו. כנגד דלתות הזכוכית והמשרדים מעוטרי העציצים הירוקים של משרדי הדואר השכנים ניצבת הקומה השלישית והתלושה מן הבניין, המשמשת – פרט לגלריה – גם יחידה ללימודי חוץ וללימודי המשך של האקדמיה לאמנות בצלאל. חלל הגלריה רחב הידיים מאכלס תערוכות קבוצתיות המתחלפות מדי שלושה חודשים. הנוכחית, “מכונות לחיים”, תוצג במקום עד ה־22 ביוני. (יעל סלומה)

» גלריה יפו 23 - יפו 23 (בניין הדואר), ירושלים.תגליות אמנותיות מרגשות. גלריה יפו 23

האלמנט החמישי: 5 במאי

אמרת יום שישי, אמרת פקקים בשוק מחנה יהודה. אבל החוויה העמוסה והמפוקפקת הופכת באחת לתענוג, שלא לומר שמחה לאיד, כשמעבירים אותה עם אספרסו ביד על שולחנות הבר הצרים של 5 במאי בין הבאסטות. בימים שאינם שישי אפשר לשבת במקום לבירה מאוחרת בין דוכני השוק הסגורים, ובימי שני יש מדי פעם הופעות שוות, חצי סודיות ושמחות במיוחד. (יעל סלומה)

» 5 במאי - עץ החיים 56, שוק מחנה יהודה, ירושלים.

גורג’י ארמני: בולגורג’י

המקום של בולגורג’י התחיל את דרכו בתור הפאב הארמני בעיר העתיקה, ונהנה מהיעלמם של הפאבים המתחרים בסביבה בעקבות זרם חזרה בתשובה שניכר בכל הרובעים. עם השנים הוא הפך לחתיכת מסעדה מטופחת, שלוקחת את עצמה יותר ברצינות. לבולגורג’י יש את כל הנתונים להפוך למקום תוסס הקיץ: בגינה הנאה, שמשקיפה על המצודה ועל הרבה מאוד שמים, קבוע בר חביב שמאוכלס על ידי צוות אדיב, וללחמג’ון, כידוע, לא אומרים לא. (יובל בן עמי)

» Bulghourji - הפטריארכיה הארמנית 6, העיר העתיקה ירושלים.

כל הנתונים להפוך למקום תוסס הקיץ. מסעדת בולגורג’י בתים מבפנים: בית ריק

כשהיינו ילדים רק חיכינו שההורים יסעו לאיזה סוף שבוע וישאירו לנו בית ריק. חבורת בית ריק החליטו לשחזר את החוויה, והרימו ליין מסיבות על בבתים נטושים ובניינים ריקים ברחבי העיר. במשך חצי שנה הם ניקו, סידרו ושיפצו את מכון הסיבים הנטוש במושבה הגרמנית, והפכו אותו להיכל תרבות מאולתר, כולל קולנוע קטן להקרנת עבודות וידאו ואנימציה, מטבח ביתי, ספרייה עצמאית, בר, במה להופעות וחלל לריקודים. במשך שלושה ימים המקום פעל כמסיבה אחת גדולה ואיכלס כמויות אדירות של בליינים ירושלמים. הם עוד לא הכריזו על מיקום ועיתוי האיבנט הבא, אבל הבטיחו שיהיה כזה. שווה לעקוב. (שרון קוטקובסקי)

» בית ריק - בשטח שבין רחוב עמק רפאים לדרך בית לחם

מבנה נטוש שהפך להיכל תרבות מאולתר במושבה הגרמנית. בית ריק ארבע באדרבא: אדרבא

יונתן ברזנר ורחל ויגודה, שפתחו את אדרבא לפני שנתיים, הצליחו ליצור בה איזון נדיר. חנות הספרים שלהם זולה יחסית ויש בה הנחות תמידיות, אבל גם כמות אדירה של כבוד למקצוע. המחלקה הגדולה והמפותחת של הספרות המיובאת איכותית ואליטיסטית, והספרים מסודרים ומקוטלגים היטב עם תתי קטגוריות מפורטים כמו ספרות רוסית או קומיקס. אבל יחסית לחנות ספרים, מדובר גם במקום חברותי, שמארח אירועים ומפגשים תרבותיים לעתים קרובות, ומשרה אווירה חברית במיוחד. חנות ספרים שכונתית וחלומית, שקשה להיכנס אליה רק כדי להגיד שלום ולא לצאת עם ספר ביד, ארוז בשקית הבד השיקית שנושאת את לוגו החנות. (אורון שמיר)

» אדרבא - שדרות בן מימון 5, רחביה

הנחות תמידיות, כבוד למקצוע ואווירה חברית במיוחד. אדרבא כיף במרתף: תיאטרון המרתף

נכון שיש יופי של תיאטראות ממוסדים באזור המושבה הגרמנית, אבל אם כבר מיציתם את הרפרטואר של תיאטרון ירושלים והחאן או שסתם מתחשק לכם משהו אחר, נסו את המרתף. מאז 2006, כשחגי אהרוני ייסד אותו, פועל המקום כבית ספר למשחק ותיאטרון פעיל, שמאתר את שחקניו ושחקניותיו בקרב אוכלוסיות של נוער בסיכון. צוות של מורים מנוסים, שחקנים ובמאים מנתב את הכישרון של הנערים והנערות ליצירת הצגות ייחודיות. במידה מסוימת הם היורשים של תיאטרון פרגוד בתור החלל האינטימי של התיאטרון בעיר. בימים אלה מוצג במקום, מרתף טמפלרי שבו הקהל יושב ממש על הבמה, עיבוד ל”ספר הג’ונגל” של רודיארד קיפלינג, בשם “חוקת היער”. על המינימליזם והבוסריות של חלק מהמשתתפים מחפים כישרון גולמי והמון אהבת תיאטרון; למרות המחירים, אין סיכוי שתרגישו שאתם צופים במשהו חובבני. (אורון שמיר)

» תיאטרון המרתף - עמק רפאים 7, כניסה מסמטת פטרסון, המושבה הגרמניתכישרון גולמי והמון אהבת תיאטרון. תאטרון המרתף יציאת שבת: בית הקהוה

רחוב יפו בשבת בבוקר מתנהל באופן חרישי וכמעט מיסטי: הבזארים שננעלו מבפנים מפנים את תשומת הלב לבניינים השקטים, שבמהלך השבוע עסוקים בלסוכך על הרחוב הסואן. פרט לחבורות של מבקשי מקלט ושל לובשי חליפות אכרומטיות בדרכם הלוך או חזור מבית הכנסת הקרוב, הרחוב ההומה דומם. אבל הקדושה האמיתית, לפחות מבחינתנו, טמונה באחד מבתי הקפה הבודדים בעיר שפתוחים בשבת, ופועל בשנתיים האחרונות ברחוב תעשייתי קטן שיוצא מדרך יפו. אולי זאת רוח הקודש, אבל הפרנץ’ טוסט הטעים בעולם מוגש ללא ספק בבית הקפה הצנוע והחמים הזה. מדי שבת מקפידים סטודנטים שכנים להתמקם על אחד משלושת השולחנות בבית הקהוה עם מחשביהם הכסופים, ולכתוב סמינרים במשך שעות ארוכות. כדי להצליח לטעום מהפרנץ’ טוסט מומלץ לפקוד את המקום בשעת בוקר סבירה. (יעל סלומה)

» בית הקהוה - ינאי 3,ירושליםבית קפה צנוע וחמים. בית הקהוה

לוקחת גביע: גלידה מוסלין

בתל אביב זה אולי לא ביג דיל, אבל הירושלמים היו צריכים לחכות עד מוסלין כדי ליהנות מגלידת בוטיק אמיתית, עם טעמים כמו זעפרן, קפה ערביקה, או בזיליקום (גאוני). אפילו אם כל מה שמתחשק לכם זה גלידת וניל או פיסטוק, פשוט מרגישים את חומרי הגלם האמיתיים, גם בסורבה. הוסיפו אווירה של גלידריה צרפתית אמיתית, ותבינו בדיוק לאן אתם הולכים מיד אחרי החצ’אפורי (ששווה זלילה ונמצא דלת ליד).(אורון שמיר)

» Mousseline - האשכול 6, שוק מחנה יהודה,ירושלים גלידה צרפתית אמיתית. מוסלין

קזינו רויאל: קזינו דה פריז

כשהאביר על הסוס הלבן הנוכחי לקח אותי על האופנוע לקזינו דה פריז – בר עם אפיל דיזנגופי באמצע שוק מחנה יהודה – הבנתי שאני בדרכי לדייט למהדרין ולא לסתם מפגש רעים. שאנן סטריט ואלי מזרחי מקפה מזרחי פתחו את המקום לפני פחות משנה, ברחבת השוק הגרוזיני, והפכו אותה לדבר הישראלי הכי קרוב לפיאצה. המילים “קזינו” ו”פריז” אמנם מנסות להקים לתחייה את בית המלון המפוקפק ששכן במקום אי אז, אבל מעידות בעיקר על האספירציות הקוסמופוליטיות והצבעוניות של הבעלים. יותר מכל, הקזינו מנסה להיות לא מכאן, במקום שהוא הכי כאן בעיר. (יעל סלומה)

» Casino de paris - מחנה יהודה 3, שוק מחנה יהודה, ירושלים.

האספירציות הקוסמופוליטיות והצבעוניות. קזינו דה פריזזורמים: מנהרת השתינות

יש רק עיר אחת בישראל שבה יכולים להזמין אותך בלי למצמץ לרייב לגיטימי במקום שקוראים לו מנהרת השתינות. הלוקיישן פעיל כבר עשור, גם אם מארגני הרייבים מתחלפים. היתרונות של המנהרה ברורים: היא לא מצויה בשטח מאוכלס ככה שאין מי שיתלונן על הרעש, אבל כן ממוקמת במרכז העיר. האווירה האורבאנית הקשוחה, הלוק של בטון וגרפיטי, יוצרים אסתטיקת ניינטיז שקשה להתנגד לה. מסיבה במנהרה יכולה להיראות בקלות כמו ארט לקליפ של פרודיג’י. אז נכון שבשנה האחרונה, מאז שמקומות ממוסדים כמו הבאסס מארחים מסיבות גדולות בנוחות, במנהרה שקט יחסית. אבל היא תמיד ברירת המחדל למי שחפץ להרים רייב מאולתר ולא מעוניין להתארגן על מקום מסודר.(אורון שמיר)

» מנהרת השתינות - בין עמק המצלבה לגן סאקר (עקבו אחר הדי הסאונד. והריח)כמו ארט לקליפ של פרודיג’י. מנהרת השתינות

מקרה גבולי: בורדרליין

הסמיכות של ירושלים המערבית ורמאללה, שבשתיהן סצנות לילה מפותחות, גורמת ל”בריחת כליות” ממזרח ירושלים, במסגרתה מרחיקים בלייני המזרח משכונותיהם לעת ערב. סטריפ המסעדות והפאבים של שייח ג’ראח הוא יוצא דופן בהקשר הזה. במרכזו ניצב הבורדרליין: מקום נהדר לשתות בו (החל מהשבוע שעבר, זה הבר היחיד בארץ שמגיש בירת קלש גרמנית, בייבוא עצמי), לעשן נרגילה בפנים או בגינה ולהקשיב לפטפוט הלקוחות הרב־לשוני. המחירים קצת גבוהים, אבל החוויה משתלמת. (יובל בן עמי)

» The Borderline - שמעון הצדיק 13, ירושלים. דף הפייסבוק הרשמי הבר היחיד בארץ שמגיש בירת קלש גרמנית. הבורדליין

צילומים: לירן פישר, אורן זיוף יהודית קקון, רפי קוץ, הדס גולן, חן גונדר, עמרי ליבנה, הילי קלצ'קו, עופר אילשטיין, Amanda Kathleen, ניר אלון, נדס זרן, א.ס.א קריאייטיב/ INGIMAGE