מעיינצ'יק: מוזר ומעניין כמו בסרט של דיוויד לינץ'

כדור הדיסקו, ריצפת השח-מט והלימונים בשירות-עצמי הפכו בילוי תמים בבר המעיינצ'יק לחוויה מוזרה שנראיתה כאילו לקוחה מסרט

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ישנה תופעה כזו, שברגע שמשהו מעסיק אותך - מיד נראה שהוא בכל מקום. נגיד, אישה בהריון פתאום תראה רק הריוניות סביבה. או מי שהולך לקנות דירה מרגיש שכולם בעסקי הנדל"ן. גם אני חווה את התופעה הזו באחרונה. מאז שדיוויד לינץ' הוציא אלבום חדש שעשה לי חשק לעשות מרתון "טווין פיקס", נראה לי שכולם סביבי הם גמדים שעוטים קטיפה אדומה ומדברים מהסוף להתחלה. בקיצור, העולם נראה ביזארי. הבר מעיינצ'יק, שבו ביקרתי לאחרונה עם שני ידידי הנאמנים, השתלב לא רע בתוך עולם הווירדיות. זהו מקום קטן, באווירת כוך, שבו מסתובב על התקרה כדור דיסקו. הרצפה בצבעי שחור־לבן של שח מט, ועל הקירות תצלומים אמנותיים לצד דגל ארה"ב ותמונה של בוב מארלי. מדרגות תלולות מובילות למפלס קטן נוסף ובו כורסה, שולחן גדול ומשהו שנראה כמו מיטת רופא. ברקע מתנגנים להם, למרבה ההפתעה, דווקא להיטי מיינסטרים.

» מעיינצ'יק - רח' אוסישקין 50, ירושלים

הגענו למקום בשעה מוקדמת יחסית, והוא היה כמעט ריק. עם זאת, היתה בו תכונה סביב מה שנראה כמו בקבוק ערק שנשבר. הרגשנו קצת כאילו אנחנו נדחפים לאירוע שאליו לא הוזמנו, אך לא נתנו לכך לעצור אותנו והחלטנו לעלות למעלה ולשבת סביב השולחן הגדול. מכיוון שלא היו אנשים, היתה לנו את הקומה לעצמנו - מה שהיה נחמד, למרות העובדה שהגבוה שבינינו מצא עצמו מתחכך עם התקרה מדי פעם. נראה היה שאין מלצרים במקום ולכן ירדנו למטה כדי לקחת משקאות מהברמן, שנראה גם מקושר איכשהו למקום, באופן די הדוק. הבר עצמו הוא מעין כוך־מטבח שכזה, ונראה שהברמן ארוך השיער לא יוצא משם לעולם. עם זאת, גם נראה שזה לא מזיז לו יותר מדי. ביררנו מה יש מהחבית והוא סיפר לנו שיש גולדסטאר, ומלבדה יש בירות בבקבוק. הזמנו פעמיים לף בראון וקורונה. הברמן הצביע על צלוחית לימונים ואמר שאנחנו יכולים להוסיף את הלימון לקורונה בעצמנו. "מוזר", אמרתי. "מעניין", אמרה ידידתי. "מוזר ומעניין", סיכמתי. התעניינו מה יש לאכול, והברמן סיפר שיש לבנה וטחינה. החלטנו לוותר, אך הברמן היה במצב רוח לפנק. "קחו", אמר, חפן בידו בייגלה מתוך שקית, והשליך אותו לתוך צלוחית קטנה בשבילנו. "אקט נדיב", אמרה ידידתי, "ועם זאת, מוזר", הוסיפה. "ומעניין", הערתי. "מוזר ומעניין", היא סיכמה.  גילינו  בהמשך שבגזרת האלכוהול יש גם ויסקי, וודקה, ערק – שאותו עדיין הרחנו מתקרית השבירה, ולמרבה ההפתעה גם קוקטיילים. למרות האווירה השכונתית משהו המחירים לא זולים במיוחד. לקחנו את המשקאות ואת הבייגלה ועלינו למעלה. מתענגים על העובדה שהקומה כולה לרשותנו ושאנחנו יכולים לרכל על כל העולם. לא לחלוטין נטולי מחשבות על חיידקים, חיסלנו את הבייגלה. הרגשתי כאילו בכל רגע יצוץ מאיזה מקום ננס שיתחיל לדבר בג'יבריש וירמוז לנו מי רצח את לורה פאלמר. זה לא קרה לאורך הערב, ודווקא היה משהו נעים וביתי בישיבה עם חברי הטובים על ספה עם בירות ובייגלה. "הכוונות פה טובות", אמר ידידי הגבוה, "אך עם זאת, יש פה משהו קצת... אני מתקשה להגדיר...". "מוזר"? שאלה ידידתי. "מעניין"? שאלתי. "מוזר ומעניין", הוא סיכם.

» מעיינצ'יק - רח' אוסישקין 50, ירושלים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ