רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רם אוריון לא יציק לצחי הנגבי

"צימרמן", הבר שקם במקום שבו שכנו מוסדות כמו ה"גלולה" ו"אלי אולי", הוא אחלה מקום, אבל זה לא מספיק כדי להחזיר עטרה ליושנה

תגובות

הוי, ה"גלולה"! הוי, ה"אלי אולי"! הוי רגעים משובבי נפש שבהם רם אוריון הציק לצחי הנגבי בנוגע לצלחת השרימפס ושרצים אחרים שעמם סעד את נפשו, ואחד, לא חשוב מי, ששבר את דלת הזכוכית של המסעדה בבעיטה, סתם כי נחה עליו הרוח. ובגלולה היתה מלצרית אחת.... עזבו, לא חשוב.

כן, ייתכן שהמיקום גדוש ההיסטוריה עלול להיות בעוכריו של צימרמן. אני לוקח את הפנייה החדה לברנר מאלנבי האפלולי והמנומנם. בפנים החברמן כבר מחכה על הבר עם כוס גינס (24 שקלים). השעה עשר וחצי, יום רביעי בלילה, ואנחנו מראשוני הלקוחות.

לברמנית הנחמדה יש זמן לספר לנו שלקוח אירי קבוע במקום טוען בתוקף שכל העניין עם הגינס שמחכים שהקצף ישקע הוא שטויות, ושהוא דורש את הגינס שלו במזיגה מהירה אחת. "אולי הוא אירי מקולקל?", הציע החברמן.

המוזיקה ניגנה מעדנות ברקע ללא צביון ניכר לאוזן ובווליום מדולדל, מה שתאם את הלך הרוח המהורהר משהו שהשתלט בגזרת החברמנים לאחרונה, אבל בכל זאת הרגיש מבוית מדי, תרבותי כזה. מסביב הבר החל להתמלא באנשים בדיוק כמונו: כאלה שהיו פעם בגלולה והיום הם מבוגרים במשהו כמו 10-12 שנים.

מה שכן, כל החרמנים שבקהל ישמחו לשמוע שהיתה במקום נוכחות נשית ברורה, עם בחורות מרכז תל אביביות נאות ודשנות. בקצה הבר ישב איש צעיר עם בחורה. הוא היה קטוע יד עם פרוטזה מפלסטיק. "נו, אפילו הוא מזיין יותר ממני", מוצא החברמן את הזווית האישית שלו בכל הסיטואציה.

בחצר האחורית היפה והמרווחת של המבנה, הזכורה מ"אלי אולי", הוצבו מספר שולחנות וספות, במפגיע הרבה פחות ממה שיכלו לשים: איכות במקום כמות. בסביבות חצות התפוסה מגיעה לשיאה כשהבר (בערך 12 איש) ועוד כמה שולחנות מלאים. זוג בודד יושב בחצר. האווירה חמה ונעימה. פעם היה נדמה שבר לא צריך יותר מזה, אבל היום אולי זה לא מספיק.

ה"צימרמן" הוא בר שכונתי נעים עם אחלה קהל, ושירות אחלה ושכונה אחלה, אבל הוא לעולם לא יצליח לגרום לאנשים להישאר ברחוב גם אחרי שהוא נסגר. זה היה העניין עם ה"גלולה" ועם "אלי אולי", אתם יודעים: הגלולה היה המקום היחיד בעיר ללכת אליו, אז כולם היו שם.

כשהוא נסגר הנאמנות של הקהל למקום היתה כל כך גבוהה, שהם עברו למסעדה האולטרה-יאפית והבלתי הולמת לחלוטין רק מתוקף זה שהיא נפתחה ליד. היום, בכל מקרה יש כבר הרבה מקומות, ואת כולם לא רואים באף אחד מהם. ודבר אחרון: המזגן הדולף מעל הבר. הטריף לי ת'שכל כל הערב.

השורה התחתונהעיצוב: סולידיגישה: סוליקיסקס אפיל: פרוטזות עושות לכן את זה? חופשי עושותמצב רוח: בסבבי-בביחומר אנושי: גם הם היו פעם ב"גלולה"פלייליסט: And the Beat Goes Onדרינק: חצי גינס 24 שקליםליד הדרינק: עוד דרינקטיפ: החצר האחורית באמת שווה למי שמחפש לגוון קצת את הערב שלושורה תחתונה: מיתולוגיה זה לא הכל בחיים

לביקורות ברים נוספותעוד באתר:אפשר למצוא אהבה בצימרמן?מי הכוכבת הכי סקסית בישראלהטירוף הגדול מכה שניתאת דף הבית החדש שלנו כבר ראיתם?

כרטיסים להופעות והצגות

tm_tools.isArticleType(story) : true