פביאן בר: בלאגן ברודוס, תן בקבוק של גריי גוס

יש ברים שעסוקים בלרדוף אחרי הטרנד הבא, ויש כאלה שדווקא מנסים לקחת את הגלגל לאחור, ולהחזיר אותנו לימים שלקרדה, אוזו וכמה צלחות שעפות באוויר היו משמחות את הבטן, ובעיקר את הלב

גל סידס, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גל סידס, עכבר העיר

אם יש משהו שהישראלים אוהבים מאוד זה את הים התיכון. לא רק לשכשך במימיו או לשמוע את המוזיקה שמזוהה איתו, אלא גם לאכול ולשתות אותו, ובכלל, להרגיש את הווייב שהים הקטן הזה נותן. מתוך המחשבה הזאת קם בפלורנטין הפביאן בר, והבין שאם חובבי הים התיכון המושבעים כבר אימצו לעצמם לא מעט ברי יין מצרפת, קנטינות איטלקיות, וברי טאפאס ספרדיים – הגיע הזמן להחזיר למפה טרנד שכבר הוכיח את עצמו בעבר, וכעת עושה קאמבק חינני- הטברנה היוונית. ומה חשוב שיהיה בטברנה יוונית? הרבה אוזו כמובן, רצוי גם כמה מזטים, אה, וגם זמר. על עוז ואבי מלאך, אבא ובן ששניהם ביחד בעסקי השירה היוונית שמעתם? ועל יוסי לוי הזמיר? כנראה שלא, וחבל, כי אלה הם הטברניסטים הוותיקים, עם קהל שהולך אחריהם מטברנה לטברנה ומסוגל למלא בר בינוני בקלות, קצת כמו האביצ'ים של המזרח התיכון. הדקו את הכבדים - זוהי קריאה להיפסטרי תל אביב, רוכבי הטרנד היווני ומבקרי טברנות השקר-  הנה אחת אמיתית.טברנה אמיתית בלב פלורנטין

מה הווייב? הבר שייך לפביאן - גברת נחמדה, נמרצת וחייכנית. אפשר לזהות אותה בנקל רצה מהמטבח לפלור ובחזרה, דואגת שכל האורחים מרוצים, ושלאף אחד לא חסר כלום על השולחן. היא גם עיצבה את המקום, והאמת שיצא לה לא רע. מדובר בחלל בינוני, ומיד כשנכנסים שמים לב להבדל בין הפביאן לשאר הברים בשכונה - לא חשוך פה. בהחלט ניכר שעבודת העיצוב נעשתה מתוך חשיבה והיכרות מעמיקה עם התמה היוונית - הקירות צבועים בכחול ולבן, נקי ומזמין, כך גם הכיסאות והשולחנות, ואפילו המפיות. על הקירות אפשר למצוא הרבה אביזרים הקשורים לימאות, גלגלי הצלה, עוגנים ומצפנים הנותנים את התחושה המוכרת מהחופשה האחרונה ברודוס. במרכז המקום ניצב לו בר מרובע ורחב ידיים שיכול להכיל כ-15 שתיינים בקלות, וכיסאות ושולחנות בגבהים שונים מרצפים את המקום בצורה דווקא נעימה ומרווחת ולא חמדנית וצפופה. ברקע, כמובן, מוזיקה יוונית. בשעות אחר הצהריים המוזיקה מעט יותר רגועה ושקטה ונותנת תחושה של טברנה מנומנמת בזמן שכל היוונים נמצאים בסיאסטה. חבורות קטנות של שתיינים צעירים שהרגע סיימו לעבוד (או אולי אפילו לא התחילו) מאכלסות כמה מהשולחנות במקום, לוגמות בירה קרה ומנשנשות זיתים ותערובת קטניות מטוגנות של פעם. כשהתיישבנו על הבר והזמנו בירה עלמה, הברמן סינן לעברנו שלא ניתן לשקט הזה לבלבל אותנו - מסתבר שלמקום יש את הלו"ז שלו, וכל זמר שמגיע להופיע פה, מביא  את הקהל שלו, כך שהמקום מתמלא ומאוד. למי שמתחשק לשבור כמה צלחות כדאי שיפנים שפה מדובר בדבר האמיתי – החיבה ליאסו. העכבר השיכור נותן: 8.5

מה שותים? הבר כאן הוא סטנדרטי לחלוטין - שלושה ברזי בירה (גולדסטאר, עלמה ופרנציסקנר 25-30 שקלים), דיספליי שיש בו את כל מה שצריך, מבחר נחמד של בירות מבקבוק ואפס קוקטיילים. יש מן הנחה כזאת בעיר שאם יש לך בר, ואתה לא מגיש בו כמה קוקטיילים, אז אין לך צ'אנס - מה שמוביל המון בעלי ברים ליצור תפריט קוקטיילים במסגרת "חצי כוח" שנמצא שם רק כדי לתת מענה על הצורך, ולא באמת על מנת לספק ולפנק את הלקוח. משהו באומץ של פביאן לא להיכנס לפינה הזאת אפילו ראוי להערכה, ובכל אופן, פה השוס האמיתי הוא בכלל אוזו. יש כאן מגוון בכלל לא רע של מרקחת האניס המתקתקה והכה משמחת הזאת, כולל בקבוקים קטנים שישמחו למכור לכם במחיר שממש לא מזכיר את הגזל הידוע לשמצה בעיר. בקבוקון קטן שכזה, נראה תמים ולא מעורר חשד, ויכול להילגם בקלות גם בשולחן לשניים, אבל מביא אחריו תגובה ישירה של צלחות נשברות, בין אם בכוונה ובין אם לא. לקטגורים נגד פלורנטין יש אלף ואחת סיבות לא להיכנס לשכונה, אבל תופעה אחת הרווחת בכל האזור הזה היא דבר שאי אפשר להסתיר - הדרינקים בפלורנטין זולים, ולפעמים ברמה ניכרת מהרבה מאוד ברים הממוקמים קילומטרים ספורים צפונה משם. זה לעיתים מקומם, זה קשה להבנה, אבל זוהי המציאות -  שכונת פלורנטין עשתה לעצמה שם של שכונה עם מקומות זולים לשתות בהם. הפביאן בהחלט מאמץ את האג'נדה בתמחורי הבר (וגם האוכל שלו) ומגדיל לעשות עם האפי האוור של 1+1 על כל השתייה, יוזמה מבורכת שדווקא כן מתפשטת לאיטה בחלקים יותר צפוניים של העיר, ובכלל, נראה שמקומות שפתוחים אחר הצהריים עם הדיל הכה מפנק הזה, בונים לעצמם סצנה קטנה ונחמדה של אפטר-אופיס, שהייתה צריכה להתקיים פה כבר לפני שנים.

קוקטיילים מי? הבר של פביאן בר (צילום: גל סידס)סך הכל הרבה תלונות כלפי מחלקת האלכוהול בפביאן לא תמצאו פה. השעה הייתה שעת אחר הצהריים מאוחרת, ואנו, שכבר היינו אחרי העלמה הראשונה, היינו מקבלים ביתר שמחה את ערנותו של הברמן לקצב המהיר של ריקון הכוסות, מה שלא ממש קרה. כן נציין לטובה את העובדה שכשהוא לא היה מרוצה מטיב הבירה שנמזגה מהחבית, הוא מיהר להחליפה בחבית חדשה. העכבר השיכור נותן: 8

מה אוכלים? תפריט האוכל בפביאן מזכיר מאוד את הסיטואציה בה נתקלנו מוקדם יותר בנושא הקוקטיילים. ויודעים מה? טוב שכך. גם פה אין ניסיון להביא מוצר שהוא רחוק שנות אור מהאג'נדה הבליינית אותה בחרו לעצמם אנשי הפביאן, אין פה ניסיון ללכת בדרך הטרנד, או לפי מה שנראה נכון עכשיו, מה שמוביל בדרך כלל לביצוע די כושל. תפריט האוכל המנויילן (דבר ששכחנו שקיים, אבל כנראה לפביאן נמאס ששופכים לה אוזו על התפריטים) חשף בפנינו משהו שלא ראינו הרבה זמן, ובטח לא במרכז העיר- תפריט אוכל חמאריסטי מובהק שלא רוכן לעבר שום טרנד ואפילו מתעלם מכמה. פה לא תמצאו טרטרים וסביצ'ות ומיני שיפודים, ואפילו לא קריצה מקסיקנית או טוויסט אסיאתי, אבל כן תיהנו פה מפלטות. כן, כן, רבותיי -  אותה הפלטה שמסמלת בדרך כלל אסופה של כמה מאכלים מאותו הז'אנר (גבינות, נקניקים, דגים) על אותה הצלחת, בליווי קצת ירקות טריים ולחם, עושה פה קאמבק, ואנו שמצטיינים בחוש נוסטלגי מפותח במיוחד הזמנו בלי לחשוב פעמיים פלטת דגים מעושנים, וכעבור כמה דקות קיבלנו עולם: שני סוגי פלמידה, מטיאס, סלמון, אנשובי וסרדינים, וכדי שלא יחסר כלום - גם גבעת איקרה קטנה מקושטת בבצל סגול קצוץ. ובכן, עם קרבה יחסית לשוק לוינסקי לא הייתה שום סיבה שהפלטה תהיה פחות מנהדרת, ואכן כך היה, מלבד המטיאס הוורוד שלא עמד באותו קנה מידה עם שאר המעדנים הכבושים, ויוטב אם תעשה פביאן ותחליף אותו בשמאלץ הרינג כמו שצריך. שאר הדגים היו טעימים ונזללו בתוספת הלחם שעבר חימום כמו שצריך, וכמובן לא פחות משני צ'ייסרים של גריי גוס שנמזגו על חשבון הבית, כנראה כאות הערכה לאותו לכך שהצלחנו להתמודד בגבורה עם פלטת הדגים הנדיבה. ועכשיו למחיר  - זה נכון שהתפריט המצומצם מאוד מציע אוכל בסיסי ביותר ואולי אפילו מיושן- כמה טוסטים, סלטים, ואת אותן הפלטות המדוברות, לא ממש האוכל של הבליין העכשווי, אבל כשכזו פלטה עמוסה ברוחב לב מתומחרת ב55 שקלים בלבד - זה בהחלט מעורר הערכה, וגם קצת את התחושה שהאנשים פה יודעים מה הם עושים, ומה הקהל שלהם אוהב לאכול. מעבר לכך סופר לנו כי בטברנת ימי שישי המפורסמת שלהם (זאת עם אבי ועוז מלאך), פביאן מוציאה כמה ספיישלים מעשי ידיה, בזמן שהמילים "קוסקוס" ו"חריימה" נזרקו לאוויר.העכבר השיכור נותן: 7.5

פלטת דגים מעושנים לחובבי הז'אנר (צילום: גל סידס)יצאנו עם הרגשה ש... מחוץ לפביאן אין שלט גדול עם שם, אבל יש שלט גדול (ושקוף) שרשום עליו: "לא מתיימר". מהאווירה הנעימה והמאוד לא מתאמצת ועד לתפריטי האוכל והשתייה שלא מושפעים מדבר מאשר טעמה האישי של פביאן, נראה שממש לא מנסים להמציא פה את הגלגל, אלא אולי דווקא להחזיר אותו מעט אחורה אל תקופות פשוטות יותר, בהן קצת יאסו באוזן, אוזו בדם, ולקרדה בבטן היו בהחלט מספיקים.

ציון כללי: 8

כמה כאב בכיס? עלמה 1+1 - 25 שקליםפלטת דגים - 55 שקליםגרייגוס צ'ייסר - על חשבון הבית סך הכל - 80 שקלים

פביאן בר - שטרן 4, תל אביב

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ