לבושים להיחנק: המדים השמרניים של ישראל לאולימפיאדה

בקסטרו, שעיצבה את המדים, מעידים על שאיפה לצביון מכובד, אבל הצצה במדי המשלחות האחרות מגלה שאפשר להיות ייצוגי וגם מרענן

שחר אטואן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שחר אטואן

מה נועדו לייצג המדים הרשמיים של חברי המשלחות לאולימפיאדה, באיזו מידה מושפע עיצובם מצרכיה המיוחדים של כל נציגות לאומית? שאלות כאלה ואחרות העסיקו את צוותי המעצבים שאמונים על בגדי השרד של חברי המשלחת הישראלית. אחרי הכל, המשחקים האולימפיים שייפתחו הערב הם מהאירועים הנצפים ביותר בעולם. לישראל זו הזדמנות נדירה להציג מדים לאומיים מחוץ להקשר צבאי.

התקרית הדיפלומטית שפרצה בעקבות דרישתם של הספורטאים הסיקים לשאת עמם קירפאן (פגיון מעוגל באורך 7.5 ס"מ שמוצמד לחגורת בד תחת הבגדים), ממחישה את סוגיית הצרכים המיוחדים.

בפשרה שהושגה לאחרונה עם נציגי האבטחה, הורשו ספורטאים וצופים סיקים לשאת את הקירפאן באתרי התחרויות, בתנאי שיציגו את ארבעת סימני ההיכר החיצוניים הנוספים של דתם: שיער וזקן לא גזוזים, מסרק קטן, צמיד מתכת עגול ומכנסיים רפויים.

לישראלים אמנם אין צרכים מיוחדים, אך כמאמינים אדוקים בדת הישראלית הם כפופים לצו לב מהותי לא פחות: לבוש נינוח, שלא לומר רישול בלתי מסוגנן.

3 מתוך 3 |
אוסיין בולט במדים של סדלה מארלי
1 מתוך 3 |
חברות נבחרת ההתעמלות האמנותית של ישראל במדים הרשמייםצילום: קוקו
2 מתוך 3 |
חברי נבחרת בריטניה במדים שעיצבה סטלה מקארטני

לא להרגיש מחופשים

מלתחה של ספורטאים אולימפיים מורכבת מכמה מערכות לבוש: מדים ייצוגיים שילבשו בטקסי הפתיחה והנעילה של המשחקים האולימפיים; חליפות ספורטיביות שישמשו אותם במהלכם; ובגדי ספורט ייעודיים להשתתפות בתחרויות. האחריות על עיצוב כל אחת מהחטיבות הללו משתנה ממדינה למדינה.

בארצות הברית ובריטניה, למשל, נבחרו מעצבים בעלי שם עולמי כמו ראלף לורן וסטלה מקרטני לפקח על עיצוב המדים הרשמיים של המשלחות. גם באיטליה מילאו את המשימה מעצבים נודעים: ג'ורג'יו ארמאני (המדים הרשמיים) ומיוצ'ה פראדה (מדי השייטים).

לעומת זאת, מדי המשלחת הספרדית עוצבו על ידי המותג הרוסי "בוסקו", שצוות מעצביו חתום גם על עיצוב המדים לנבחרת הרוסית והאוקראינית. ספורטאים בכירים, חברי המשלחת הספרדית, הביעו את מורת רוחם מסגנון העיצוב ה"המוני" כלשונם.

המדים הייצוגיים של חברי המשלחת הישראלית עוצבו בידי אנשי קסטרו. הנציגות המקומית של ספידו, מעניקת החסות הראשית למשלחת הישראלית, חתומה על עיצוב חליפות האימונים של הספורטאים ואנשי הצוות. מעצבי ספידו העולמית אחראים לבגדי הים של השחיינים. המדים הרשמיים כוללים מכנסי ג'ינס לבנים שנרכסים בחגורת חבלים באותו הצבע, חולצת פולו לבנה מכותנת פיקה, וז'קט מחויט משילוב של פוליאסטר וויסקוזה בכחול מלכותי.

תהליך העבודה על המלתחה נעשה, כמו ב-20 השנה האחרונות, בשיתוף מלא של צוות מעצבי המותג ונציגי הוועד האולימפי. לדברי מעין קפלינסקי, מעצבת בגדי נשים במותג, קדם לו דיון נרחב ובו הועלו סוגיות כגון מהו לבוש רשמי בישראל ומה מייצג ישראליות בהקשר של לבוש מחויט. "הגענו למסקנה שהשילוב של ג'ינס ומקטורן הוא תמצית של לבוש פורמלי ישראלי. לא רצינו שהספורטאים ירגישו מחופשים במדים רשמיים מדי. אפילו ז'קט מחויט היה עניין בשבילם", היא אומרת.

מובן שזה עניין. מדוע כלל להלביש אתלטים במקטורן מחויט? מה ההיגיון מאחורי זה? קפלינסקי מסבירה כי לצורך העניין, היו יכולים לבחור בכל חלופה אחרת - קרדיגן, למשל - אבל שאפו למראה מכובד. "חוץ מזה, בשילוב של מכנסי ג'ינס וז'קט מחויט יש הצהרה אופנתית שמשקפת בעינינו מראה ישראלי מזוהה", היא אומרת.

הצהרה אופנתית או לא, המדים משקפים תפישה ממלכתית שמרנית של "מכובדות", האופיינית לסוף המאה שעברה. לכן אין זה מקרי שהם מעוררים בזיכרון מראות משנות ה-70 של המאה הקודמת, אז נעשו ניסיונות דומים להטמיע בארץ סכימות של לבוש רשמי מהוגן בצורה גסה ומגושמת לא פחות.

האביזרים הנלווים - בהם צעיפי משי מודפסים בדוגמת פסים בכחול-לבן (שנכרכות סביב צוואר הנשים, ומקופלות בכיס המקטורן של הגברים), ותיק-קופסה קטן לנשים - מחדדים את השפעת סגנון הלבוש של אותן שנים. בניגוד לדבריה של קפלינסקי, הם אינם יוצרים את המראה הרטרואי המתבקש, אלא מראה מיושן.

ישנו פער גדול בין עיצוב נוסטלגי לסגנון ארכאי. הראשון שואל רכיבים משפה קדומה, אך נוטע אותם מחדש בהקשר רענן; השני אינו מציע דבר חדש. קפלינסקי מציינת כי מדים באופן כללי, ובהם מדי דיילות אוויר, העסיקו אותם במשך העבודה. ואכן, בתצלום המשותף של המתעמלות האמנותיות במדיהן היצוגיים, הן נראות כניצבות בסדרה עכשווית על חייהן הסוערים של דיילות אוויר בשנות ה-70. בזמנו, אגב, הן לבשו חצאיות.

"שוחחנו עם נציגי הוועד האולימפי, והם העבירו את דרישות הספורטאים בנושא. הבנות, למשל, התנגדו לעקבים גבוהים והעדיפו מכנסיים על פני שמלות", ממשיכה קפלינסקי. לטענתן, הן מרגישות בזה נוח יותר.

עם מלוא ההערכה להעדפותיהן האישיות של הספורטאיות, מתעוררת השאלה באיזו מידה כלל יש להביא בחשבון את טעמן ונטיית לבן של מי שמייצגות את המדינה? מדובר במערכת לבוש ייצוגית לטקסי הפתיחה והנעילה בלבד. האולימפיאדה, שהיתה אירוע פנימי של תהילה אישית בימיה הראשונים ביוון, היא כבר מזמן אירוע של תהילה מדינית.

אשר לצביון המכובד הנכסף, האם צוות מעצבי קסטרו סבורים כי חייטות רשלנית היא האמצעי להשגתו? גזרת המקטורן נינוחה מאוד, וקפלינסקי מסבירה כי סוג הבד הרך נבחר כדי שהספורטאים לא יחושו חנוטים בתוכו. לטענתה, כל הפריטים הותאמו באופן אישי למבנה הגוף של כל אחד מהספורטאים. כיצד ניתן להסביר אפוא את הקפלים וגלי הבד העודף שמופיעים בז'קטים המחויטים או את חוסר הדיוק במכפלות השרוולים? בתצלום הרשמי שפירסמו מנהלי המותג, המקטורנים מונחים על גופן של מתעמלות הקרקע ברישול מחפיר.

ספר הכללים

יעל פדרו - מנהלת מחלקת העיצוב של ספידו בישראל, שאמונה על עיצוב חליפות הספורט של המשלחת האולימפית - מעידה גם היא על המגבלות הרבות שיש להביא בחשבון בתהליך העיצוב. פרט למנעד רחב של מבני גוף - ממתעמלות אמנותיות צנומות, דרך שייטות בעלות כתפיים רחבות יחסית ועד לג'ודאים רחבי גוף - שמחייב גזרות ורסטיליות שיתאימו לכולם, היא מתארת ספר הדרכה מפורט שהיה עליה לשנן לפני שניגשה לשולחן העיצוב.

"אלו הנחיות נוקשות מאוד שנאספו מהוועד הבינלאומי, מהוועד האולימפי הישראלי ומנציגי ספידו, בנוגע לאופן שבו מותר לשלב את הלוגו, באילו חומרים אסור להשתמש וכו'", היא אומרת. "הרעיון מאחורי זה הוא ליצור האחדה ויזואלית מסוימת של מדי המשלחות".

אין סיבה לדאגה. חליפת האימונים שעיצבה בעבור חברי המשלחת הישראלית לא תבלוט בכפר האולימפי. יש משהו לקוני כל כך בשפת העיצוב של המיזע הלבן הכולל רוכסן בחזית, חולצת הפולו הקצרה והלבנה ומכנסי האימונית הכחולים. "חייבים להציג את צבעי הלאום, זה עניין מסורתי", היא מסבירה. "התברכנו בדגל בשני צבעים ואתם אנחנו משחקים. גיוונו בין כחול-מלכותי לכחול-צי".

את גון הכסף בכיתובים שמעטרים את החולצה והמיזע, היא מסבירה כרצון להעניק אווירת טקסיות ויוקרה, כזאת שתקרין דימוי סולידי, מכובד וייצוגי. "במבט ראשון, הכיתוב שמתנוסס על החולצות (Israel Olympic Team) נראה כמו תנועה של גל או של דגל מתנופף ברוח", היא אומרת. ישנו גם משחק בין מגני דוד שנשלפו מהדגל ונהפכו לכוכבים בטורים, המדורגים מגדול לקטן.

גם מבלי לנסח הצעה מחוצפת או חדשנית מדי, אפשר להעלות על הדעת מנעד רחב של עיצובים רעננים יותר למדי הספורט הללו. אפשרות אחת היא להרכיב צורות חדשות מרכיבים מתוך הדגל הלאומי, כמו מגן דוד, בדומה לשימוש המחוכם שעשתה סטלה מקרטני במלתחה של חברי המשלחת הבריטית.

סקירה של מדי המשלחות מגלה כי מרחב התמרון גדול מכפי שנדמה. בצרפת, לדוגמה, התעלמו מהצורך להיצמד לצבעי דגל הלאום ועיצבו את מדי הנבחרת בשילוב אלגנטי של שחור ולבן, עם הבלחות של אדום. בג'מייקה נצמדו אמנם לצבעי הדגל - ירוק, שחור וצהוב - ואפילו השתמשו בפסים המלוכסנים כמוטיב חוזר בדגמים, אלא שאווירת חופש והנאה נשזרה גם באלה המחויטים, בין היתר בדמות דפוסי תבנית גיאומטריים. מי שחתומה על הדגמים האלה היא סדלה מארלי, בתו של בוב מארלי, שעיצבה בשיתוף פומה.

במדים שעיצב בעבור חברי המשלחת האיטלקית, גם ארמאני התעלם מצבעי הלאום ויצר שילובים של כחול-חצות ולבן. חרף הצבעונית הדלה, החליפות הספורטיביות שעיצב מוצלחות, ולו רק משום שהן נראות כמו בגד שאתלטים ירצו ללבוש.

זה, אגב, בניגוד מוחלט לחליפות העסקים הכהות שילבשו חברי המשלחת הבריטית; אלו אמנם מחויטות להפליא, אך מותירות את הרושם כי הספורטאים נמצאים בדרכם לחדר הישיבות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ