קצרי רוח

הנצחת מורשת גנדי בחאן ובניסן נתיב

התנהלותו לכאורה של מיכאל (מיקי) גורביץ' חושפת כוחנות בריונית ואלימות מינית ברוח "מורשת גנדי" – מעודנת יותר, מתוחכמת הרבה יותר, ולכן מבלבלת יותר. ואולי גם הרסנית יותר

אורית קמיר
אורית קמיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורית קמיר
אורית קמיר

הכוחנות מזרת האימה של רחבעם זאבי היתה גלויה לכל טרם שידור התחקיר עליו ב"עובדה" לפני כשבועיים. גם קשריו עם עבריינים ו"עלילותיו" עם נשים היו נחלת הכלל. הטרנספר הגזעני היה מצע מפלגתו, ואת שנאתו לחוק למניעת הטרדה מינית ירק בגלוי מעל דוכן הנואמים של הכנסת, למול מצלמות הטלוויזיה. ובכל זאת — ואולי דווקא משום כך — מסה קריטית בציבור הישראלי הצדיעה לו בהכנעה. וכשנרצח — מיד נמחלו, נשכחו ונמחקו כל ה"מבוכות", והוא טוהר לממדי שאהיד גיבור, שזכאי ל–70 בתולות ותקציב ממשלתי שמן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ