קצרי רוח |

ברוכים הבאים לבית הספר לאמנות שלא מזיזה לאף אחד

החלטתה של נשיאת שנקר יולי תמיר למחוק את פניה של השרה שקד מציורו של ים עמרני, לא קידמה במאום את השיח על מעמד הנשים בחברה. היא רק גרמה להסתרתו מאחורי המאבק הצודק למען חופש הביטוי

רוני בר
רוני בר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני בר
רוני בר

אפשר היה לפתח דיון על עבודתו של ים עמרני. אפשר היה לומר שבבחירתו להציג את דמותה של שרה בממשלת ישראל במערומיה היה גרעין של זלזול, החפצה ואף שנאת נשים. אפשר היה גם לומר שבוגר שנקר זיהה את אווירת הפוליטקלי קורקט הציבורית ובחר בפרובוקציה כדי למשוך תשומת לב אל עבודתו. אפשר היה להשוות בין עבודה זו לבין ציור המציג בעירום את המועמד לנשיאות ארצות הברית, דונאלד טראמפ, שנהפך ללהיט ויראלי לפני כמה שבועות בלבד. אפשר היה לדון בכך שטראמפ הוצג בעירום כדי לעורר רגשות של חלחלה וגועל — מגופו ומרעיונותיו, ואילו איילת שקד צוירה בפוזה פתיינית — ולכן סקסיסטית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ