קצר רוח |

בזמן שהתיאטרונים הגדולים רבים על השמנת, הפרינג' נאלץ להסתפק בפירורים

בכירי הקאמרי והחאן מתנגחים זה בזה על כמות מול איכות, תקציב מול גירעונות. בינתיים תיאטרון "תמונע" והפרינג' הישראלי לא נופלים מהם באיכות ועולים עליהם בכמות, אך נלחמים על חייהם. הגיע הזמן לקצת פרופורציות

אילן רוזנטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילן רוזנטל

אני קורא את דבריהם של עפר שחל ודני וייס, האחד מהקאמרי התל אביבי והשני מהחאן הירושלמי, שמתנגחים זה בזה על כמויות, איכויות, גרעונות ותקציבים וצוחק לעצמי צחוק מר ועצוב. זה התל אביבי, גדול הוא ומשמניו רבים, רוטן על קיצוץ במנת הבשר שלו; זה הירושלמי, בינוני במשמניו אך מקבל תקציב מוגדל מהמדינה כיוון שהוא נחשב לפריפריה – על אף שהוא נמצא בבירת ישראל - רוטן על התל אביבי ששמן הוא ושגרעונתיו רבים. קרב מילים בין שתי אושיות ממון רבות עוצמה וכוח. ומולם עומד תיאטרון תמונע, שאת מנת הבשר האחרונה שלו אכל אולי לפני כמה שנים טובות וכל כולו שידפון ורזון חולני וכרוני.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ