קצרי רוח

אין מה לעשות, 88 אף־אם טובה יותר בגרסתה הנוכחית

אפשר להבין את מצוקתם של המתאבלים על התחנה, אבל האמת היא שלאחר הרפורמה, 88 השתפרה: היא ממשיכה לספק רצף של שירים מצוינים, אבל בלי האזוטריה שהקשתה על ההאזנה

אורי משגב
אורי משגב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורי משגב
אורי משגב

הנה דעה לא פופולרית להשמעה בחוגים מסוימים: אני חושב שתחנת הרדיו 88 אף אם השתפרה פלאים מאז התחלת שידורי התאגיד הציבורי. ניתן להבין את מצוקתם של המתאבלים והמתגעגעים ל–88 הישנה, גם למצוא טעם בלפחות חלק מטיעוניהם. יש מקום לציין שחלקם מפגינים מיליטנטיות ואגרסיביות יתרה. אולי זו תולדה של חבלי הפרידה, אבל מכאן קצרה הדרך גם לאיבוד רסן. איתמר זהר כתב השבוע: "הלב נעקר לטובת עוד פס ייצור שעליו מפקח באטימות האופיינית לו אלדד קובלנץ, מהמחריבים הגדולים של התרבות הישראלית בעשורים האחרונים". הלו, זה רדיו. לא הגזמתם קצת?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ