קצרי רוח

כתבת הסביבה שיבחה את עצי הצאלון, אך שכחה לציין מי הביאם לתל אביב

איך יכולה אסתר זנדברג לשכוח, ולא פחות גרוע מכך, לא לדעת, את סיפור גניה של תל אביב ומי האיש שאסור שיישכח?

דני קרוון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דני קרוון

אין לי ספק שאם ליפא יהלום ודן צור, זכרם לברכה, היו קוראים את המאמר "רגעים קצרים של נחת אורבנית" (גלריה, 21.6) שכתבה המומחית לגנים ולסביבה אסתר זנדברג, הם היו כותבים למערכת מכתב ושואלים לאן נעלם אדריכל הנוף של העיר תל אביב יפו ולאן נעלמה תרומתו לירק ולפריחת הצאלונים במקומות שונים בעיר.

ליפא יהלום ודן צור יצקו מים על ידיו של אברהם קרוון והיו תלמידיו, גם ביחס לעצי הצאלון שהוא נטע בפינת חניית הבימה, במרמורק, בכיכר מוזיאון תל אביב, בכיכר מסריק — וזאת רק רשימה חלקית. לא פלא שגם מאמרה של זנדברג מקושט בצילום מרהיב של צאלונים בשדרות רוטשילד, שאותם שתל.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ