טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתי לאחרונה מתכנני המרחב הציבורי באמת השתמשו בו?

הדיון על הצל והיעדרו מהמרחב הציבורי בארץ הוא ויכוח מעמדי, בין אלה שהולכים ברגל לבין אלה שלא. ייתכן שיש לקבוע סמינר שבו יחויבו מעצבי המרחב לעשות את הבלתי ייאמן וממש להשתמש בו

תגובות
תחנת אוטובוס בתל אביב. אינה מגינה משמש או מגשם
עופר וקנין

הדיון המתלהט מעל דפי עיתון זה בנושא הצל והיעדרו מהמרחב הציבורי הישראלי, מוכה השמש, אינו — כפי שניתן היה להבין מכותבים קודמים בנושא — ויכוח בין מתכננים לאדריכלים, בין גננים לגוזמים או בין אסכולות אקדמיות. זהו, בפשטות, ויכוח מעמדי. ובפירוט: בין אלה שהולכים ברגל לבין אלה שלא. תרבויות שונות האדירו בזמנים שונים את יתרונות העור החיוור, אך לא מנימוקים בריאותיים אלא מנימוקים מעמדיים: עבודה בשמש (ועבודה בכלל) היתה מנת חלקם של המעמדות הנמוכים, וזו גרמה להם לשיזוף שסימן אותם יותר מכל קרע או טלאי בבגד....



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות