אני מתחננת, קחו מאתנו את הטלפון!

ייתכן ש–33 הוא גיל צעיר מדי לאימוץ צורת חשיבה פנסיונרית — במיוחד משום שאני שייכת לדור שהפנסיה שלו תספיק, במקרה הטוב, לרכישת יריעת ניילון להתכסות בה בגשם כשנושלך לרחוב בגיל 70. ובכל זאת, כמו הילד ב"בגדי המלך החדשים", לפעמים מישהו צריך לומר את המובן מאליו. ב–9 בינואר הצטופפתי עם בן זוגי לצד בני המזל שרכשו מבעוד מועד את הכרטיסים הזולים ביותר למופע של כריס רוק בהיכל ביד אליהו. על הכרטיסים ובאתר של חברת ההפקה נכתב בפירוש: "הכנסת מכשירי הקלטה וטלפונים ניידים לשטח המופע אסורה בהחלט! הקהל יתבקש להכניס את המכשירים לנרתיקים אטומים אשר יחולקו על ידי דיילים בכניסה לאולם, ויוכלו להיפתח מחדש עם סיום המופע. לקוח אשר ייתפס עם מכשיר סלולרי בשטח המופע יתבקש לעזוב את האולם וכספו לא יוחזר. אנו מודים לכם על שיתוף הפעולה ביצירת חוויית מופע נטולת הסחות דעת סלולריות".