קצרי רוח

"ווסטוורלד" משמיעה קול של אלוהים אחר

אנשים מאמינים נוטים לחשוב שאלוהים רוצה בטובתם. צפייה ב"ווסטוורלד", שחוזרת לעונה שנייה הערב, גורמת לשקול את ההנחה הזו מחדש, וזה מטריד

ברק סלונים
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ברק סלונים

בוגרי העונה הראשונה של "ווסטוורלד" מבית היוצר של HBO (החוזרת הערב לעונה שנייה), כבר יודעים: לצפייה בסדרה, כמו לאמת, יש מחיר. הסיבה לכך, ככל הנראה, טמונה בעובדה שההקבלה בין פארק השעשועים הענק והסדיסטי לבין עולמנו שלנו היא טובה. טובה מדי. לכאורה, מדובר בסדרת פנטזיה עתידנית. הדמויות הראשיות נמצאות בעולם שלא בחרו בו, ללא כל יכולת להשפיע על גורלן, כמו גם על פרק הזמן שהוקצב להן. מעבר לכך, תכונות האופי שלהן, זיכרונותיהן ואפילו שאיפותיהן הכמוסות ביותר הוטבעו בהן מראש על ידי מתכנת־על - היוצר. במובן זה אין ב"ווסטוורלד" כל הבדל בין הרשע וטוב הלב – כולם אינם אלא כלי משחק בידיו של היוצר. אמנם הדמויות ב"ווסטוורלד" חיות וחוות את עולמן באופן אותנטי לחלוטין, אך ללא ידיעתן הן בסך הכל משמשות כבידור לאורחי המקום. למעשה, כל מטרתו של המקום היא לספק סיפורי הרפתקאות רוויים באלימות ומין, על מנת לייצר את הרווח הגדול ביותר לבעלים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ