קצרי רוח

לבזות אשה או מיעוטים אסור — ואת המדינה מותר?

זה מכבר התברר שחופש האמנות אינו ערך עליון, ויוכיחו הסנקציות כלפי אמנים שאמנותם פגעה בנשים, למשל. שרת התרבות רגב ראויה לתשואות על כך שהפסיקה את מימון המדינה לביזוי המדינה

בני ציפר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בני ציפר

כוחם של האינטלקטואלים בכל חברה שיש בה מעמד של אינטלקטואלים נמדד ביכולתם לעמוד מול השלטון ולהעז פנים כנגדו, למרות המחיר הכבד שהם עלולים לשלם על כך. ישראל היתה שנים רבות יוצאת דופן במערך הזה. האינטלקטואלים שלה, האמנים ואנשי הרוח, התרגלו לתלות מערסלת במוסדות השלטון. זמן רב מדי נתנו להם להבין שהם יכולים לינוק מצד אחד מעטיניה של המדינה ומצד אחר להצליף בה באין מפריע. ההיגיון היה שהמדינה אמורה ליהנות ממשובת הנעורים של אנשי התרבות שלה, ושככל שתגבר חוצפתם ותעוזתם, כן ייראה כמה ישראל פתוחה לביקורת, כמה היא דמוקרטית ודוגלת בחופש הביטוי האמנותי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ