זכור, ציפר, עדיף למות זקוף מאשר לחיות על הברכיים
הדוגמה מצרפת שהביא בני ציפר במאמרו דווקא פועלת נגד הטיעון שלו. והאם אחרי האיסור על האמנים לדבר, תאסור המדינה חופש ביטוי גם על ח"כי האופוזיציה?
בני ציפר שיבח במאמרו אתמול (ראשון) ב"הארץ" ("חופש האמנות אינו מעל לכל") את השרה מירי רגב ואת חוק הנאמנות בתרבות שיזמה, והשווה אותו לחוקים המגבילים את חופש הביטוי בצרפת, שאותה הגדיר כמדינה "מתוקנת וחופשית לכל הדעות". אכן, בצרפת נסתמו לא מעט פיות בשני העשורים האחרונים. חלקם, כזכור, נסתמו באופן מדמם למדי, ולא על ידי חוק זה או אחר. קשה לשכוח את המשפט שהפך לצוואתו המצמררת של מאייר "שארלי הבדו", סטפן שארבונייה, שנרצח בפיגוע ב–2015 במערכת העיתון הסאטירי — "אני מעדיף למות זקוף, מאשר לחיות על...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר