קצרי רוח

אז נצנזר גם את מונטי פייתון?

מציור ישו בבית המקדש של מקס ליברמן דרך ישו הטובל בשתן של הצלם האמריקאי אנדרה סראנו ועד "הפיתוי האחרון של ישו" ו"בריאן כוכב עליון". אמנות הנוגעת באסור אמורה לעורר בימינו דיון ולא צנזורה — והורדת "מק־ישו" בחיפה היא סימן רע

אמיתי מנדלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיתי מנדלסון

דמותו של ישו עוררה לאורך ההיסטוריה שערוריות רבות הקשורות לאמנות ולייצוג וויזואלי. כבר במאה ה–8 התעוררה מחלוקת חריפה בשאלה האם מותר לצייר את דמותו של בן האלוהים ולסגוד לה. על כך ניטשה מלחמה של ממש באימפריה הביזנטית בין המצדדים באיקונות לבין השוללים אותן כביטוי לחילול הקודש ולהערצת אלילים.

בשנת 1879 צייר האמן היהודי הידוע מקס ליברמן את ישו הילד מתווכח עם המלומדים בבית המקדש. הוא צייר אותו כילד פרוע שיער, יחף ולבוש ברישול. הכנסייה הגרמנית רעשה — איך יכול יהודי לצייר את ישו באופן כל כך לא מכובד? הצייר נאלץ לשנות את הציור ולא שב כמעט לעסוק בנושאים כאלו לאורך הקריירה שלו בשל הטראומה שחווה. גם הפסל היהודי הרוסי הידוע מרק אנטוקולסקי, שפיסל את דמותו של ישו עם פאות וכיפה — כיהודי המובל למשפט — ספג ביקורת הן מצד אנטישמים והן מצד יהודים, על כך שהעז לפסל את דמותו של ישו כיהודי לכל דבר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ